שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול כמה שאלות-
א. כאשר בנק כלשהו חתום על היתר עסקה, האם יש לו "תאריך תפוגה"? או שכל היתר עסקה שנחתם הוא תקף עד שלא נאמר אחרת?
ב. כאשר הבנק חתום על היתר עסקה, האם הדבר אומר שכעת ניתן לעשות כל עסקה עם הבנק, ולדוגמא להשקיע בכל מסלולי ההשקעה שהבנק מציע, ללא חשש?
או שמא יש צורך לבדוק האם יש היתר עסקה לכל מסלול באופן ספציפי?
ג. האם יש חובה להיות במסלולים "כשרים"? כלומר, מסלולים שמשקיעים בחברות שלא מחללות שבת וכו? או שמא דבר זה הוא רק בגדר "רצוי"? זאת בהינתן וגם המסלולים הרגילים נכללים בהיתר העסקה.

 אנחנו תושבי קו העימות בצפון.
 החל מאמצע ספטמבר מסגרות הילדים לרבות מעונות יום - סגורות.
 חוייבנו תשלום מלא על חודש ספטמבר, נקבל החזר כלשהו בהתאם לשיפוי שאולי יתקבל מהמדינה. 
 היום פתחו את המסגרות לחצי יום הסתגלות, למשך שלושה ימים, עד סוכות, ושוב הילדים יצאו לשבוע חופש. יש מעונות שנפתחו רק ליום אחד - היום, או מחר, או מחרתיים.
אנו ההורים, לא הסכמנו לשלוח את הילדים לימי הסתגלות לפני שבוע חופש, בלי לדעת בוודאות שהילדים יחזרו למסגרות אחרי סוכות.

מההנהלה נמסר שהחיוב של חודש אוקטובר יחויב כרגיל. 

א יש לי מוכרת בחברתי שמקבלת שכר קבוע וגם עמלה על המכירות.
היה איזה  אירוע בשבת שהזמינו אותנו, כדי שנראה לציבור את המוצרים שלנו.
אני שלחתי אותהּ לשם כי שיקול דעתי היה שהיא כקבלן או אריס ועושה על דעת עצמהּ לקבל את חלקהּ בעמלות.
מאידך לפי חוק המדינה אני חייב לשלם להּ שכר היום שהיא עבדהּ וגם סכום נוסף על מה שהיא כי היא פועלת שחייבת לבא בכל יום.
האם הסדר זה מותר?
מצד אחד היא לא חייבת  ללכת לפי שורת הדין והולכת כי היא מעוניינת ומצד שני אני משלם להּ שכר שתעבוד דווקא ביום זה.
פרט  חשוב: היא אף פעם לא עובדת שבת ושאלתי מקודם אם היא רצתה ללכת.