האם יאסר החמין אם נמצא דם בביצה שהוטמנה בו?

הקלטת עוסקת בשאלה ההלכתית האם מותר לבשל ביצים עם קליפתן בתוך חמין מערב שבת, ובחשש שמא תימצא ביצה עם דם ואז שאר הביצים והחמין ייאסרו. הדובר מציג שתי גישות מרכזיות בנושא זה, תוך התייחסות למנהגים שונים ולפסקי הלכה.

גישה ראשונה: החמרה וחשש מפני איסור

• גישה זו, המיוחסת לשולחן ערוך ולאחרונים, מביעה חשש מפני מציאת דם בביצה מבושלת בחמין.
• קיים מנהג בקהילות מסוימות להניח אפר בעת שליקת ביצים כדי לפגום את טעמן, ובכך למנוע מצב שאם תימצא ביצה עם דם, היא תאסור את שאר הביצים מדין "נותן טעם לפגם".
• בשל החשש מפליטת איסור מביצה עם דם, נהגו שלא להניח ביצים עם קליפתן בתוך החמין עצמו, אלא מעל מכסה הקדרה. זאת כדי שאם תימצא ביצה עם דם, החמין ושאר הביצים לא ייאסרו.
• הדובר מציין את דברי ילקוט יוסף (יורה דעה סימן סו, סעיפים ט' וי') המתירים אכילת ביצים שלוקות בחמין אף שאינן יכולות להיבדק, במיוחד כאשר הונחו על מכסה הקדרה ובביצה שנמצא בה דם החמין לא נאסר.
• לפי גישה זו, אם נמצא דם בחלמון הביצה, ואם אין שישים כנגד הביצה בתבשיל או בשאר הביצים, התבשיל והסיר עלולים להיאסר. לכן, לכתחילה נהוג שלא להניח ביצים בתוך החמין אלא על המכסה.
• האחרונים חידשו שגם הכלי נאסר במקרה שנמצא דם, משום שהם סוברים שיש פליטה ובליעה.

גישה שנייה: הקלה והסתמכות על היעדר בליעה ופליטה

• גישה זו, המיוצגת על ידי "מורי" (רבו של הדובר) בהתבסס על דברי רבנו (הרמב"ם), מתירה לכתחילה לבשל ביצים בתוך החמין עצמו, ומעולם לא נהגו לשים אפר בעת שליקת ביצים.
• לפי גישה זו, אם נמצא דם בחלמון, שאר הביצים והכלי אינם נאסרים.
• הגישה מסתמכת על דברי הגמרא והרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק כ"ו, הלכה י"ט) לגבי ביצה שנמצא בה אפרוח ונשלקה עם ביצים מותרות. אם היו שישים ואחת כנגד הביצה האסורה, השאר מותרות.
• כמו כן, מציינים את דברי התלמוד וההלכה (פרק כ"ו, הלכה כ') לגבי ביצת עוף טמא שנשלקה עם ביצי עוף טהור, שהן אינן נאסרות.
• ההסבר לכך הוא שהקליפה של הביצה מהווה "בונקר" ואינה בולעת ואינה פולטת. ניסיונות שנעשו (בישול ביצים עם צבע או חומר חריף למשך זמן רב) הוכיחו שהצבע או הטעם לא חדרו לתוך הביצה.
• לכן, גם במקרה של ביצת אפרוח (שהקליפה שלה עלולה להתרועע) או ביצה עם דם (שאינה דווקא בגלל אפרוח אלא ריבוי דמים), אין פליטה ואין בליעה, ולכן אין מקום לגזרות האיסור.
• לפי גישה זו, מותר לכתחילה לשלוק ביצים יחד ולשים אותן בתוך החמין בלי לחשוש. גם אם הביצה נשברת ונמצא דם בחלמון, שאר הביצים, החמין והכלים אינם נאסרים.
• הדובר תוהה מדוע בתלמוד לא עסקו בדין הכלי במקרה של ביצה שנמצא בה דם ונשלקה לבד, מה שמרמז שרק הביצה עצמה נאסרת ולא הכלי. רק האחרונים חידשו את איסור הכלי בהסתמך על ההנחה שיש פליטה ובליעה.

תופעת שינוי צבע הביצה בחמין

• הדובר מתייחס לתופעה שהביצה המבושלת בחמין לעיתים קרובות מקבלת צבע חום מבפנים, מה שעלול להיראות כסותר את הטענה שהקליפה אינה חדירה.
• ההסבר לכך, על פי בדיקות שנעשו, הוא שכאשר המים בחמין מתאדים, המגע של הביצה עם תחתית הכלי גורם לכוויה ולכן הביצה מקבלת צבע חום כתוצאה מהחום העז, ולא בגלל חדירת צבע התבלינים של החמין.

המשך הדיון הצפוי

• בסיום הקטע, הדובר מציין שבכוונתו להציג את שיטתו הייחודית של החזון איש בנושא זה, שיטה שלדבריו היא מהפכנית ומעניינת.

ציטוטים מרכזיים:

• "באמת הבן איש חי אומר שיש קהילות שנהגו כששולקים ביצים שמים אפר כדי לפגום את הטעם כדי שאם תמצא ביצה עם דם בחלמון שאז היא אסורה אותו ביצה שלא תאסור את שאר הביצים בגלל נותן טעם לפגם."
• "זוהי הסיבה שאנחנו מוצאים בילקות יוסף על יורי דעה סימן סו בסעיף ט וי בסעיף י' שהוא כותב בצים שלוקות בחמין מותר לאוכלן אף על פי שאינן יכולות לבדק בכל שכן הם הניחו ביצים על הכיסוי של קדרת החמין ומצאו דם בביצה שאין החמין נאסר כלל."
• "אבל אנחנו לפי ההוראה של מורי בדברי רבנו אין אין הביצים האחרות אסורות וגם לא הכלי."
• "ביצת עוף צמא שנשלקה עם בצי עוף טהור לא עשרה אותן."
• "הקריפה של הביצה מהבחינה הזו היא בונקר היא איננה בולעת איננה בולעת."
• "אבל שיטתנו היא מותר לכתחילה לשלוק ביצים ביחד מותר לשים בצ'ונט. ואם מצא דם באחת מהן אין השאר אסורות. לא הביצים לא הצ'ונט וודאי וודאי לא הכלים."
• "בדקנו מצאנו כשהמים התעיידו הרי במקום ה מגע של הביצה עם התחתית של הכלי שם היה חום בגלל הכבייה ולכן גם הבצה בתוך הצ'ונט שהוא חסר נוזלים ויש בו חום חום עצום זוהי כבייה שגורמת לביצה לקבל צבע חום אבל לא בגלל שחדר צבע של העצ'ונט לתוכו פנימה."

ההקלטה מציגה מחלוקת הלכתית סביב שאלת בישול ביצים בחמין, תוך התבססות על מנהגים, פסקי הלכה ונימוקים שונים הנוגעים לסוגיות של בליעה, פליטה ודיני נותן טעם. הדובר נוקט בגישה מקילה יותר בהתאם לשיטת רבו, ומבסס את דבריו על מקורות תלמודיים וניסיונות שנעשו