נטל ידיו לאחר יציאה מבית הקברות - האם אסור לנגב ידיו?

היום נוהגים רבים לעלות לקברות, לפקוד את זכר יקיריהם שנפלו חללים במערכות ישראל. והשאלה היא, האם המבקרים בקברות בנסיבות אלו, לא בנסיבות של לוויה אלא בנסיבות של ביקורי קברות. וכן, אותו דבר, פי שאלה שאמרנו המשתחים על קברות צדיקים כפי שכבר דיברנו, האם הם חייבים בנטילת ידיים והאם יש צורך או מותר, האם מותר לנגב את הידיים לאחר נטילה כזו או לא? רבנו מטבע הדברים לא זכר דבר וחצי דבר מכל זה כי אין לכך שום זכר בתלמוד אבל מרן השולחן ערוך אור החיים סימן ד שבו הוא מתייחס אל חובת נטילת ידיים של שחרית ולנטילה זו יש זכר בתלמוד ורבנו זכרה והיא בכלי ובברכה אבל בכלל סימן זה הוסיף מרן בשעיף בשעיף יח את הדברים הבאים אלו דברים צריכים נטילה צריכים נטילה במים הקם מהמיטה והיוצא מבית החסא ומבית המרחץ והנוטל ציפורניו והחולץ מןעליו והנוגע ברגליו והחופף ראשו ויש אומרים אף ההולך בין המתים ומי שנגע במת ומי שמפלק אליו והמש מיתתו והנוגע בחינה והנוגע בגופו בידו ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם תלמיד חכמים הוא תלמודו משתכח ואם אין לו תלמיד חכמים יוצא מדעתו כל הסעיף הזה רבנו לא זוכר בכלל תראו כמה דברים הוא מונה כאן אלו דברים צריכים טילה במים הכמטתאות זה רבנו מונה כיוון זה נזכר בתלמוד והוא מונה את זה להלכה שמחייבים טול ידיים וחליו בברכה אבל רבנו לא אמר שהיוצא מבית החסה צריך נטילת ידיים רבנו לא אמר שיוצא מבית המרחץ צריך לטו ידיים או הנוטל ציפורניו או החולץ מןעליו והנוגע ברגליו והחופף בראשו רבנו לא זכר ככל אלה נטילת ידיים רבנו לא יוציא מכלל אפשרות שאם מתלכלך צריך לרחוץ רחיצה של נקיות אבל רבנו לא זכר חובה של נטילה ויש אומרים אף ההולך בין המתים ומשנגע במת כלומר הנה אפילו מרן את המבקר בקברות או הנוגע באמת הביא את זה כדעת יש אומרים לא אפילו בכל השעיף הזה הוא הובא את זה בתור דעת יש אומרים ואין לומר שרבנו לא זכר כי אין זה זכר בתלמוד ומי שמפליק אליו מפלק אליו והמש מיתתו ונוגע בחימה כל אלו כאמור מרן כיר אותם ורבנו לא הזכיר אותם יתרה מזו כמה טור אור החיים סימן ד' שעליו נשען השולחן ערוך מבחינת הסימנים שלו וכן מבחינת חיבורה הגדול בית יוסף אז בסימן ד' העטור בנו של הראש לא זכר שעיף כזה כלל ועיקר אלא הוא רק הסדיר את דין יצירת ידיים של שחרית זה לא מעבר לזה אבל בבית יוסף הביא מרן כתב הרב דוד אבודרהם בסוף ספרו בשם ספר התשב ששבעה דברים צריכים טילה לאחריהם ואלו הם הקמנטה כאמור בזה יש הסכמה כי זה נזכר בתלמוד ורבנו הביא את זה והיוצא מבית אחסה ויוצא מבית המרחת והנוטל ציפורניו והחולט מנעליו והנוגע ברגליו והחופף את ראשו וכן כתוב הכל בו סימן כג אז הנה אין זכר לנכנס ל בית הקברות או הנוגע במת באותה רשימה שהביא בודרהם בשם התשב אפילו שאין להם זכר לרשימה הזו חוץ מהקם ממיצתו אז בכל זאת עדיין לא נזכר שם העניין של נכנס בית הקברות שהוא טעון נטילה או הנוגע במת וכן כתוב במרדכי פרק אלו דברים אלא שבמרדכי אומר הבית יוסף שבמקום הקם מנמיתה כתב ההולך בין המת דין דווקא הקם למיטה זה הדבר התלמודי הנזכר אשר חייבים בכלי ובברכה אז המכה הוציא את הקם למיטה ושם שם את העורך בין המתים ולא חס וחלילה שהוא לא עשה כהלכה אני חושב שהוא עשה כהלכה מסיבה פשוטה כי אמר רבחי רצה לרכז רשימה של דברים שיסודם במנהג משום רוח רעה והן יסודם תלמודי והם בלי ברכה ולא כולם אומרים עם כלי יש אומרים עם כלי יש אומרים שלא בלי כלי לכן המרדכי הוציא את הקמנטה כי הקמנטה כאמור זה דין זה תקמה הברורה חייבים בנטילה אבל השאר זה יסודם במנהג אבל על כל פנים מובן לנו מדוע מרן אפילו מרן שהביא את השעיף מיוחד בשולחן ערוך שלא נזכר בטור אלו דברים צריכים טירה במים הקם מן המיטה וכולי וכולי הוסיף יש אומרים אף ההולך בין המתים ומשנגע במת כך נוכל לומר באמת ה המבקר בית הקברות או המשתתף בלוויה ונוגע במת אבלו שלא הגיע לבית הקברות אזי מכוח המנהג נוהגים איתו לידיים כשאנחנו יודעים שאין לזה זכר בדברי רבנו וגם לא בדברי הראש ולא בדברי הטור אבל אה כאמור לא בברכה אלא נטילה. וגם אז אם אין כלי לא בהכרח שיהיה כלי אם אין כלי אפשר אפילו רחיצה אם אין כלי וכאן המקום להעיר ביחס לניגוב שלא נוהגים לנגב נאמר בילקות יוסף א בנו של הרב יוסף הוא אומר כשנפרד מהקבר יניח ידו על המצווה ויאמר חכם השם וכולי הלאה אוכשיוצאים מבית הקברות או בבואו לביתו יטול ידיו ומותר לנגבם ויש שאין נגבים הידיים כלומר הוא מתיר לנגב את הידיים ויש שלא מנגבים את הידיים אז יש כאלה שאומרים לא ברור לנו למה לא לנגב למשל שיעורי כנסת הגדולה כותב שלא שמעת עם נכון לזה למה לא נגב ובספר מעבר יבוק שהוא מאוד מאוד קבלי הביא כמה טעמים לנטילה זו וכתב ורוב הטעמים טוב לנגב שלא לנגב ידיו מפה ועוד כי בזה מראה שאינו משיח דעתו מן האבל זה אחד הטעמים שנאמרו אבל מוסכם וכבר הבן איש חי שהיה מאוד מאוד מקובל כותב שבמות החורף שמזיק לידיים אם לא מנגבים עדי אומר איש חי שמנגב כך שעניין הנגוב גם גם הוא עניין של מנהג על גבי מנהג שמה שלא מנגבים אבל אין בזה הוא מעיד על אב הרב יוסף שלא הקפיד בעניין הזה של ניגוב ידיים אלא כאמור לא איך קוראים לא נגב איזה נגבת ידיו כי לא קפיד בעניין הזה ולכן הוא מביא את זה כאן בתורו רעה שאפשר לנגד ומותר לנגד והוא כותב היוצא מבית הקברות וכן החוזר מהלוויה צריך לטול ידיו כמובן צריך במובן המנהגי ומותר לנגב ידיו מאותה רחיצה ומכל מקום יש נהגו שלא נגב הידיים כדי שלא יסיחו דעתם מזכרון המת ומעיקר הדין אם עמד מחוץ לארבע עמות של מיטת המת ולא נכנס לבית הקברות אין צריך לטול ידיו אבל יש נוהגים להחמיר בכל אופן וכן נהגו להקפיד איך האפשר שלו להיכנס לבית עד שיתול דיו עד כאן. וכאן המקום להעיר ממה שאמרתי לכם שהביקור בקברות הצדיקים בחוץ הארץ יצר מצב שהגויים בסביבה מתפרנמנסים מכך. אה הגענו לאחד מן הקברות של רבי דוב בר בעל שארץ ישראל לא הייתה שום נפש חיה אבל שמה כמובן החסידים שמה אוהל ציון ויש מקום מיוחד לכהנים ויש מקום לאורחים עד מהרה מגיע הגוי השכן והגוי השכן מדריך אותנו זה של הכהנים אומר כהן כהן הוא כבר יודע זה כהן הוא כבר לבד מלומד ולא עוד אלא כשאיך קוראים כשיוצאים אז הוא א איך קוראים מרים את ה שם יש להם ברז עדיין פריהיסטורי וממלא את הקלימים ומרגיש לך בשביל נטילת ידיים הוא כבר מתורגל אבל כל זה כמובן אחר כך מבקש כסף עבור הדבר הזה ואתה צריך לתת לו כסף עבור השירותים והנחיות הללו ולא עוד אלא מיד מפרשמים א בינם עצמם בכל בני הכפר כבר מגיעים להציע את דברי מרכולתם למכור באותה הזדמנות ואפילו נמצא נכה שבא על עגלת גלגלים והוא אומר צדקה צדקה כן ונתנו לו איך קוראים מטבע אז הוא אומר לו לא 60 דולר לא פחות מ-60 דולר זה לא פחות מ-60 דולר נדלקה הכוונה זאת אומרת יש כאן איזה מין תעשייה גוית שמכיוון היהדות שבאה את תוצאה משהנהגות האלה של ביקור בקברות על כל פנים על כל פנים מה שחשוב והוא זה נוכל לסכם ולומר מצד הדין מצד הדין התלמודי שרבנו אמון עליו אין חיוב נטילת ידיים למבקר בבית את הקברות ואפילו לא לנוגע במת אין חיוב מצד המנהג בגלל עניין של רוח רעה זה בתימן היו אומרים אייגה כלומר כאילו חס וחלילה מביא איזשהיא רוח מסכנת את את הילדים הקטנים ולא היו נכנסים לבית לפני שהיו נוטלים את ידיהם בגלל האיגה הזאת אז אם כן אם כן איפה זה נובע כתוצאה ממנהגים וכאמור א אין בזה עיקר חיוב אם לא נמצא מים לא נורא אבל ביחס לנגוב ידיים זה מנהג על גבי מנהג מנהג על גבי מנהג ו הרבות יוסף כפי שראינו איננוקפיד בעניין הזה שלא לנגב ידיו ומי שרוצה יכול לנגב מי שלא רוצה שלא ינגב היום אני לא מציע לאף אחד שינגב כי פשוט ההמונים תנפלו עליו ויתמהו עליו בטח ימות המתחכמים יאבד את כל רבנותו רק בגלל העובדה שהוא מנגב בעוד שהמונים את כל ההלכות ה אמיתיות הם אינם יודעים אבל בדבר אחד הם שולטים ללא מוצרים בכל המנהגים האלה שקשורים ברוח רעה הם יודעים יותר טוב מתלמידי חכמים אבל בשאר ההלכות אינם יודעים לכן כדאי לא לפרוש הציבור ולא לנגב את הידיים אלא אם כן זה חורף והוא עלול לנדק תוצאה מכך רבי חניה בגש