האם דיבור בין נטילת ידים לברכת המוציא, אסור משום הפסק?

כיצד פרשו חכמי אשכנז הראשונים את דברי הגמ': "תכף לנטילה ברכה"?

אלו פעולות אסורות בין נט"י ל"המוציא" משום הסחת דעת המהווה הפסק?

האם ישנה פגיעה בהלכות דרך ארץ כאשר חוששים להפסק מדיבור ונגשים לבצוע הפת ביחיד?