בנסיבות של אכילה לא סדירה - האם יש צורך לברך על כל אכילה או ניתן לסמוך על הברכה של האכילה הראשונה?

הרב יוסף בשאלות ותשובות יביע עומר חלק ו' אור החיים סימן כז א דן בשאלה לגבי אותם אלה אשר לומדים כל הלילה ושותים במהלך כל הלילה בהפסקות מטבעת דברים האם יש צורך לברך על כל שתייה ושתייה או ברכה אחת למהלך כל השתויות. הוא מכריע שברכה אחת זה מהלך כל השתויות. אבל תוך כדי דיון כדרכו בקודש נכנס הוא מסתעף לעניינים שונים בין היתר. הוא הביא מחלוקת של הפוסקים האחרונים בדבר אדם אשר אכל פרי והיה בפרי כשיעור ולמרות שבדעתו היה להמשיך לאכול פירות בהפסקה בהפסקות שונות שמברך הוא בורא נפשות בגלל שאכל כשיעור אלא שנחלקו הפוסקים אם בשעה שהוא חוזר וממשיך לאכול פירות האם הוא צריך לחזור או לברך ברכה ראשונה או לא? כי מאחר ובדעתו היה להמשיך לאכול ורק הוא נצל את ההזדמנות שאכל פרי כשיעור לדרך ברכה אחרונה האם הפסיד את הברכה הראשונה וחייב לחזור ולברך או שמה לא הפסיד את הברכה הראשונה וחוזר ואוכל מכוח הברכה הראשונה והביא דעות לכן ולכן כשהוא מצד לפי הדעה שלו אומרת שהוא לא הפסיד ברכה ראשונה אלא אחרי שברך בורך ברי נפשות בא במדע והוא ממשיך לאכול פירות בעסקות חוזר ואוכל מבלי לברך ברכה ראשונה והשואל שאל מה שיטת רבנו הרמבם במקרה כזה האם יש צורך לחזור ולברך עוד פעם ברכה ראשונה או לא ונראים הדבר שלפי רבנו יש צורך לחזור ולברך ברכה ראשונה ועוד פעם לברך ברכה אחרונה על כל פעם שהוא יעשה כן אלא זו בלבד שרבנו לא יסכים עם הדעה שאין צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה אלא כאמור יחזור ויברך ברכה ראשונה אלא שלפי רבנו יש צורך לברר האם מותר או לעשות כן לבר ברכה אחרונה בגלל שאכל כשיעור קשב בדעתו להמשיך ולאכול המקור שעליו אנו משתמכים הוא בפרק שביעי תפילה הלכה יד כותב הרמבם חייב אדם לברך 100 ברכות בכל יום בין היום והלילה ומטבע הדברים בהלכה טו רבנו מתמודד עם השאלה מה עושים בשבתות וימים טובים שהתפילה שבע ברכות ולא תפילה 18 ו-19 ברכות ואז יש לו עובדן של ברכות רבות ואיך הוא מגיע ל100 ברכות ואז הרמבם כותב שלגבי שבתות וימים טובים צריך להשלים 100 ברכות מברכות של פירות והוא אומר בהלכת זן כיצד אוכל מעט ירק ך לפניו ולאחריו וחוזר ואוכל מעט מפריזה ומברך לפניו ולאחריו ומעט מפריזה ומברך לפניו ולאחריו מונא כל הברכות עד שמשלים 100 ברכות בכל יום ודברי רבנו אלו גרמו להרבה פוסקים להתחבט בהם כיצד רבנו הורה הוראה כזו והרי אם הפירות והירקות מונחים לפניו. הרי אם הוא אם הוא מברך ברכה אחרונה וחוזר ומברך ברכה ראשונה ואוכל ומברך ברכה אחרונה ושוב חוזר ומברך ברכה ראשונה ואוכל וחוזר מברך ברכה אחרונה הרי הוא גורם ברכות שלא לצורך ולכן היו כאלה שאמרו שלא היה בפניו פירות היו כאלה שאמרו שהוא בהתחלה אכל ירק ואחר כך נזדמן לו פרי שאז לכאורה למרות שברכת שבה אבל מבחינת הרצון לאכול א מורי ערה מט סבור ומוכיח שלפי רבנו אין את הכלל שאסור לגרום ברכות שלא לצורך הוא מוכיח זאת מהגמרא ובדברי רבנו ובמיוחד גם כן הוא מסתייע מכך שאדם שעולה לתורה צריך לקרוא בתורה ולא כמו המנהג שאחד קורא בשביל כל עולה ועולה ובתוספתא וכך נפסק בהלכה שאם יש רק אחד שיודע לקרוא בציבור שהוא עולה ראשון מברך ברכה ראשונה קורא ומברך ברכה אחרונה שוב אותו אדם שהוא יחיד שיודע לקרוא עולה לשני ומברך ברכה ראשונה קורא הוא מברך ברכה אחרונה וכך שבע פעמים אותו אדם למרות שזה אותו אדם רואים מכאן שלפי רבנו אין את יסוד שעשו לגרום ברכות שלא לצורך ולכן יוצא לפי מורי איך שהוא מפרש את שיטת רבנו דברי רבנו הם כפשוטם דהיינו שהוא אוכל מברך ברכה ראשונה אוכל פרי מברך ברכה אחרונה ועוד פעם מברך ברכה ראשונה הוא מברך אוכל ומברך ברכה אחרונה כבר לפי דברים אלו אנו רואים שלפי הרמבם אי אפשר שברכה אחרונה לא מנתקת את רצף האכילות עם הברכה הראשונה, אלא משעה שברך ברכה אחרונה כבר מתחייב חיוב מחדש במידה והוא רוצה לאכול עוד פעם מתחייב חיוב מחדש לברך ברכה ראשונה כלומר שרבנו נמצא עם השיטה שאומרת שאם ברך ברכה אחרונה על פרי שאכל ממנו כשיעור ורוצה לחזור ולאכול פירות שמברך ברכה ראשונה ואחרונה. הנה שיטת רבנו כשיטה הזו לא כשיטה שבה מצד הרב יוסף שהברכה הראשונה עדיין נמצאת לו לזכותו ולמרות שברך ברכה אחרונה הוא אינו מברך ברכה ראשונה זו שיטת רבנו אלא שכאן המקום להעיר הערה מאוד חשובה שנראה לנו שלא מדובר כאן באדם שעל השולחן יש לו פירות והוא מתכוון לאכול ולהמשיך לאכול כדרך שאנו נוהגים לאכול ג'על בימי שבתות או בנסיבות של סעודות מצווה שיש בפנינו פירות ירקות מגדנות שתויות כל מיני מאכלים כאלה ודעתנו להמשיך הלאה לאכול כי אם כך כזו דעתנו שיש לנו מחשבה חיובית להמשך לאכול איך אפשר שיברך ברכה אחרונה רק בגלל שהוא אכל כשיעור? כלום מותר לאדם לברך בזמן שהוא אוכל אוכל סעודה עם לחם וברגע שהוא אכל כזית שיברך ברכה ברכת המזון ועוד פעם יברך המוציא כי עוד לא גמר לאכול ועוד פעם יאכל כזית ועוד פעם יברך ברכת המזון כלום מותר דבר כזה לעשות זהלא כל קשר עם העניין שאם מותר לגרום ברכות שלא לצורך נניח שאכן באמת לפי רבנו אין איסור לגרום ברכות שלא לצורך אבל יש הבדל בין מחשבה חיובית שהאדם חושב שהוא ממשיך לאכול שאז במקרה כזה עדיין לא הגיע הזמן לברך מדצא שהוא יברך א שהוא אכל כשיעור עוד לא נוצרה החובה הזא לברך ברכה אחרונה אבל נראה לנו דעתנו שרבנו מדבר שאף שיש לו פירות וירקות לפניו, אבל הוא אוכל על דרך ההזדמנות במקריות, לא במחשבה שהוא יאכל וימשיך לאכול. שאז אם הוא ליקט פרי, ברך ברכה ראשונה, אכל כשיעור וברך ברכה אחרונה. שוב ליקט אות פרי, משום שלא הייתה לו מחשבה חיובית להמשיך לאכול, אלא כל רגע מתחדש בו הרצון לאכול עוד פרי ועוד פרי. מאחר וכל רגע מתחדש בו רצון לאכול עוד פרי ועוד פרי על דרך ההזדמנות ולא מתוך מחשבה חיובית של המשכיות. ברור וברור שמותר לו לברך ברכה אחרונה וממילא ברכה אחרונה נתקע את ה את הברכה הראשונה ואם חוזר ויאכל כולל שמברך ברכה ראשונה הוא מברך ברכה אחרונה זהו הנראה לענו דעתנו בשיטת רבנו הן לשאלה שנשאלה אם אדם יכול לברך ברכה אחרונה בגלל שאחר כך והוא מתכוון להמשיך לאכול שאמרנו מה היא שיטת רבנו בעניין זה והן לגבי הפרשנות על ההצעה של רבנו איך ממלאים חובת נאה ברכות בשבת באופן הזה שהוא מברך ראשונה ואוכל מברך ברכה אחרונה וכן הלאה דומנינו שנתנו הסבר מניח את הדעת שאיתו נוכל להתלקד ולהבין את שיטתו של רבנו רבי חנ