האם לברך שהחיינו על הלל?
שמעתי שהרב בשבת לפני הלל ברך שהחיינו בבית הכנסת ? האם גם על הלולב ביום ראשון ברך?
שמעתי שהרב בשבת לפני הלל ברך שהחיינו בבית הכנסת ? האם גם על הלולב ביום ראשון ברך?
אישה שניצלה מתאונת דרכים ואושפזה בביה"ח:
1 האם בעלה צריך לברך הגומל עבורה כשתחלים?
2 האם היא יכולה לברך הגומל בעשר נשים?
3 מה האפשרויות האחרות להודות לה'?
שלום לכבוד הרב
סימתי השנה קורס להדרכת טיולים.
בעקבותיו יש לי 2 שאלות :
א. עד איזה גיל/ כיתה של בנים מותר לי להדריך?
ב. בהדרכה נוצרת מציאות של חוסר זמן ופניות לארוחות הכוללות נטילת ידים וברכת המזון.
מה התנאים עמ"נ שאוכל להכין בבית לחמניות שברכתן תהיה מזונות ועל המחיה?
שלום לרב.
למדנו במסכת ברכות דף לה עמוד ב למטה ודף לו עמוד א למעלה מה הברכה שמברכים על שמן זית, ושם כתוב ששמו זית הוא מזיק אם שותים אותו ולומדים זאת מענייני מעשרות. אך כאשר אתה חושש לגרונך ושותה את השמן עם עוד דבר, אתה מברך עליו בורא פרי העץ מאחר והשמן הוא העיקר. אחד המשתתפים בשיעור אמר שלפי ההלכה כיום, אם אתה שותה את השמן לבד אתה לא מברך עליו כלל בגלל שהוא מזיק ולא מברכים על דבר המזיק. הוא הפליג כמה זה מזיק ומסוכן אף על פי שבתלמוד לא הורחב יותר מידי, אך כאילו נראה שלא מברך לפי הגמרא אם שותה את השמן. אני מצטט פה את דברי התלמוד שם:
ברכת הלבנה: אנחנו מתפללים בבית כנסת 'שבת אחים' שהנוסח הרשמי הינו בלדי.
בית הכנסת ממוקם בקומפלקס שבו שוכנים מס' בתי כנסת של עדות שונות (כל עדה בנפרד)
השאלה היא מתי יש לברך ברכת לבנה ?
רח' אלול היה בימים חמישי ושישי. האם ניתן היה לברך בציבור ברכת לבנה במוצא"ש ? או שמא היה צריך כמנהג רוב הציבור וכפשרת מהרי"ץ , אחרי 3 לילות ?
ואם נאמר שנוהגים כשיטת הרמבם שלא הפריד בין ציבור ליחיד בעניין ברכת לבנה ובהסמכת הברכה לראש חודש , אז מדוע לא היה לברך בציבור כבר בערב שבת ? ובכלל , האם יש בעיה לברך לבנה בשבת ?
בשאלה קודמת על לחם באן הרב השיב שאם קובעים סעודה אז יש לברך המוציא
כמו כן הרב השיב שאם זה סגור יש לחשוש למבושל
להבנתי דרך הכנת לחם באן הוא תמיד עם מכסה סגור
הבצק אינו נוגע במים ונאפה מחום אדי המים
האם כשאין קובעים סעודה מברכים מזונות או שזה לחם לכל דבר ועניין
1 מה הברכה על אכילת לחם באן?
לחם באן הוא בצק רגיל של לחם אלא שלא נאפה בתנור אלא בסיר אידוי.
סיר אידוי הוא סיר עם רשת מעליו, כך שמרתיחים מים למטה, אידי המים עולים והבצק נאפה מהאדים שעולים אליו מהרתחת המים.
הבצק אינו נוגע במים אלא רק באדים?
האם נחשב כמבושל ואז ברכתו מזונות? ואם אכן כך, אם קובעים סעודה מברכים המוציא?
2 או שמא אין דינו כמבושל וברכתו המוציא ככל לחם?
הרב ענה לשואל בשנת 2009 כך:
שאלה
שלום לכבוד הרב.
1) מה מברכים על חילבה מוכנה כשאוכלים אותה לבד?
2) כנ"ל לגבי טחינה.
תודה רבה
תשובה
1-2. שהכל.
השאלה שלי היא מדוע שהכל, הרי הטחינה היא שומשום וברכתו אדמה. ואף אחר טחינה לכדי כך, הרי דרך רוב אדם לעשות כן ולאכול טחינה בצורתו זו, והוי דבר שנאכל כך וברכתו אדמה. ואף שמשימים רוב מים, הרי הם באים ותקן ולעדן את טעם הטחינה המרוכזת החזקה, אם כן הוי ברכתו אדמה ולא שהכל.
תודה רבה