האם מותר בימי "בין המצרים" לאכול בשר ולשתות יין?

האם מותר לאכול בשר ולשתות יין בימי בין המצרים? עניין זה לא נזכר כלל בתלמוד ועוד שאנחנו מוצאים במשנה לעניין תסבורת. ככ יוצא בזה שהרי לשון המשנה בפרק שביעי ממסכת תענית הלכה שישית מי שנכנס אב ממעצים בשמחה שבת שחל שעה באב להיות בתוכה אסורים מלספר ומלחדש ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת לא נזכר העניין של אכילת בשר ושתיית יין ורבנו שכאמור הוא בדרך כלל מצלם את הדין התלמודי במשנה תורה להרמב"ם. בפרק חמישי מהלכות תעניות, הלכה שישית הוא כותב: "מי שיכנס אב ממעטים בשמחה בשבת שחל שעה באב להיות בתוכה, אסור לספר ולכב וללבוש כלים גוה, אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית ואפילו לכבש ולהניח לאחר התענית אסור כל אליהם הלכות תלמודיות על אותה משנה ממשיך רבנו וכותב אוכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החודש עד התענית כלומר אמר שרבנו אומר נהגו ישראל. הוא לא אומר נהגו כל ישראל אלא נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו. דהיינו לא ביום השבת חס ושלום בשבוע שחר בודע באב. שכאמור השנה אין לנו דבר כזה אבל בשבת עצמה ההלכה תלמודית היא נפסקה בהרמב"ם ונפסקה בשולחן ערוך שאם נניח תשעה באב חל ביום שבת והוא נטהל יום ראשון אוכל מה שהוא רוצה כל שכן אם אבב חל ביום ראשון בסעודה מפסקת יכול לאכול מה שהוא רוצה בשר יין הכל ורבנו מביא את ההלכה התלמודית הזו זה כן נשכר בתלמוד תשעה באב ללא כיומו לכל דבר ואין אוכלין אלא מבעוד יום ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים ולא יאכל בשר ולא ישתה יין וסעודה מפיק בהלכה תלמודית שבסעודה מספקת לא אוכלים בשר לא שותים יין אבל לא נאמר שכל אותו שבוע לא אוכלים בשר ולא שיטים יין הוא ודאי לא מראש חודש הוא ודאי לא מ-17 בתמוז אבל רבנו שיין שנהגו ישראל לא לאכול בשר בשבת זו אומר כל ישראל כפי שאמרנו עוד מעט תייחס למנהג אבותינו ולא יאכל בשר ולא ישתה יין אודעה מספיק בה אבל שותה הוא יין מגיטו וחולה ורבנו מצל נכון לציין את מה שכתוב בתלמוד במדברים אמורים שאכל ערב שעה באב אחר חצות אז בסעודה מפסקת לא יאכל בשר ולא ישתה יין אבל וכן לא יאכל שני תבשילים אבל אם קודם חצות אף על פי שהוא מפסיק בה אוכל מה שירצה כלומר אם אוכל לפני חצות היום בערב תשעה באב לא מדבר על שבת ערב תשעב חול אוכל מה שירצה תבשילים בשר יין כל מה שירצה מצד דין התלמוד וערב שעבא אב שחל להיות בשבת כמו אצלנו כעת השנה אוכל ושותה כל צורכו הוא מעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה וכן שאבא אבב עצמו שחל להיות בשבת כלומר ואז הוא נטחה את טבע דברים ביום ראשון אינו מחסר כלום זה הלכה התלמודית אבל כאמור מנהג ישראל שצריך להתפשט ולא התפשט בכל בית ישראל או כבר נהגו ישראל שלו לאכול בשר בשבת זו אומר מורי ובצדק שמנהג אבותינו לאכול בשר עד ערב תשעה באב ואפילו בערב תשעה באב לפני הצהריים המגיד משנה מראשוני מפרשי רבנו מגדולי חכמי צפון אפריקה ומאשוניהם שחי לפני 700 שנה הוא כותב שמנהגי אבותם לאכול בשר עד ערב שעה באב, לא בערב שעה באב. כלומר, כמונו אנחנו רק יותר מהם, שאפילו בערב שעה באב לפני חצות אנחנו עדיין אוכלים בשר, רק בסוד המפסקת לא. אז רואים שבאמת לא בכדי רבנו כתב אובר נהגו ישראל ולא כתב כל ישראל כי הוא ידע על מנהקצון אפריקה. אם הוא ידע על מנהקצמן זה עניין אחר אבל ידע על מגצון אפריקה וכתב ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החודש יש עד הטענית באמת רבותיי המנהג שלא לאכול בשר לא לשתות יין מ-17 תמוז וכל אלה הם באו מחוגים של יהודי אשכנז בטור שרבנו יעקב בן הראש אור החיים סימן תקנא הוא מתנסח בזו הלשון ויש פרושים שמתם לב איך זה איך הנשוא ויש פרושים שמטענים משבעה עשר בתמוז ואלך קודם כלומר ממש כמעט כל יום מתפי עמים פרושים ויש מתעמים מבשר ויין זאת אומרת אוכלים אבל בשר ויין לא ממתי מ-17 בתמוז אבל שימו לב שהוא מקטלג את זה ממיין את זה בין מנהגי פרושים לא מנהג של כל העם מנהג רוב העם לא פרושים ויש מטעמים מבשר ויין וגרשינן בירושלמי מה יש ביניהם בין 17 בתמוז בתשעה באב 21 יום משובקע עיר עד שחרה בבית אז אלה הם השלושה שבועות מ-17 עד שעה באב ויש אומרים שימו לב כנגד שלושה שבועים שהתענה דניאל כלומר דניאל נלקח על ידי נבחת נצר מלך בבל שגילה אותו בתור כישרון וכן משאל חננה ועזריה ולמרות שהוא גזר גזרות על עם ישראל אבל הוא ראה בצעירים היהודים האלה מאוד מאוד חכמים והיה לו עניין לקיים אותם ולהחזיק אותם כדי שהוא יועצים שלו בגלל חוכמתם הוא ראה שהם עולים פי כמה מעל כל יועציו בברמת ההיגיון, הידע, הניתוח, המקח, חוכמת החיים. אז לקח אותם וציוה לטפח אותם. דהיינו מלגת קיום. הם אוכלים ושותים על חשבון המלכות ומתקיימים והם יועצים של המלך. מטבע הדברים, השר המונה היה נותן להם ארוחות רציניות, בשר, יין, אבל כל זה מאכל גויים אסורים. ולכן דניאל מסיפר שהוא לא אכלום מפתבג המלך כי לא רצה להגעל בייסורים במאכלות אסורות ועשה סיכום סודי בינו ובין המונה עליו שיתן לו רק זרעונים להיות שמחוני באותם ימים אסור היה ל הממונה לעשות את זה כי אם הדניאל היה נחלש בבריאות שלו אז המונה היה משלם בראשו בחייו אז אמר לו בוא נעשה טסט והוא ש ברוך השם הוא זורח הוא צוהל הוא לא נראה חלוש ולכן ההסכם הזה קובד אז יש אומרים כנגד שלושה שבועים שהתענה דניאל שהוא לא אכל מפתבג המלך אז כנגד זה יהודי אשכנז פיתחו מנהג שנמנעים לאכול בשר ויין מנהג אשכנז היחילים שימו לב הטור לפני 700 שנה בני 750 שנה איך הוא מגדיר את זה ומנהג אשכנז היחידים נמנעים מבשר מ-17 בתמוז ואלה הוא לא אומר כל האשכנזים אלא היחידים הוא מנהג אשכנז היחידים נמנעים מבשר בי מ17 בתמוז ואלך ומראש חודש ואלך נמנעים כולם כלומר יהודי השכנב זה מה שהוא חי בתוכם מבשר והיין זולת שבת שאוכלים ושותים כדרך כל השנה ל כולה כלומר השבת יום השבת כיום השבת אין אבל אין אבל ואוכלים ושותים בשר שותים יין עד כאן המנהג השכנבי שהתור מבטא אותו ב-17 בתמוז מנהג יחידים מראש חודש מנהג כל האשכנזים שלו לאכול בשר ראשותיים זה לא כולל את השבתות את ימי השבת והוא מביא את דברי הרמבן כמי שמשקף את ספרד לכן כתב הרמבן יש מקומות שנוהגים שלו לאכול בשר מראש חודש עד התענית ונהגו הכל שלא להיכנס בתמחץ וכולי שמתם לב שהרמבן רבי משה בן נחמן לא אומר שכולם אצלהם הספרדים לא אכלו בשר מראש חודש אלא יש מקומות כלומר אצל האשכנזים מראש חודש כולם אבל אצל הספרדים יש מקומות שלא נהגו בשר מראש חודש הנה ככן אנחנו רואים את התפלגות המנהגים כפי שהיא נעשתה א כפי שהיא התחבתה סליחה באותם הדורות מה השולחן ערוך באור חיים סימן תקנא סעיף ט כותב יש נוהגים שלו לאכול בשר ולא לשתות יין בשבת זו איזה שבת רבותיי שבוע שחל בות שעה באב יש נוהגים הוא לא אומר כולם נוהגים הרמבם דיבר מראש חודש שיש מקומות שנוהגים שלא לאכול בשר ואילו רבי יוסף קרו מרן הוא אומר על השבוע שחלב בודאב יש נוהגים לא כולם יש נוהגים שלא לאכול בשר לא שלא לשתות יין בשבת לא ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית כלומר עדיין לא המנהג פשוט ויש שמוסיפין מ-17 בתמוז אתם רואים הכל מדוד ושקול עדיין זה לא גורף זה לא סוחב ומצניעין מראש חודש ואלך את הסכין לא חולה יש מי שאומר שהנוהגים שלו לאכול בשר בימים נשקרים מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר הבשר אסור ואסורים בשר העוף ובשר מליח וכולי עד כאן עכשיו למה להפקנה בכל הדברים האלה הרב עובדה יוסף גאון עולם ממש גאון עולם בעל ידע עצום כדר קורב הקודש מביא ממקורות שונים זה אומר בכו וזה אומר בכו על מנהגי כלות ישראל בדורות השונים במקומות השונים וכיוון שהתגבש אצל אחנו הספרדים שלא אוכלים בשר לפחות לפחות בשבוע שחל בו שעה באב. למרות שראינו בדברי מרן שיש נוהגים, לא כולם. אז הוא כותב ככה: אף על פי שיש נוהגים להחמיר על עצמם שלא לאכול בשר ושלות יין, החל מליל 17 בתמוז. עד אחר שעבר מכל מקום המנהג הפשוט בירושלים בארץ ישראל שלא למנע מאכילת בשר אלא מיום ראש חודש אב מיום ראש חודש אב כלומר הוא מדבר על מנהג פשוט בירושלים ותלמיד חכם לא ינהג חומרה יתרה זו להימנע מאכילת בשר מיום יד תמוז מפני שמעת מלאכת שמיים כלומר שאדם אשר משתגב לא יהיה לו כוח אז איך הוא יעבוד עבודת שמיים? אז הוא אומר תלמיד חכמים לא הצטרף לחומרה הזא שלא אוכלים בשר משרה עשר תמול. והוא ממשיך ואומר הנוהגים שלו לאכול בשר בם אלו מנדין מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר. זה כבר ראינו אותו בשעמרו. אבל בהערות שלו הוא כותב הערה כדלקמן ואחנו יוצאי תמן שזכו לעלות לארצנו הקדושה. אף על פי שבכל ערי תימן היונו גים לאכול בשר בכל הימים האלה חוץ משעודה המפסקת שאסור מדין התלמוד או כמו שכתב בספר ויצבור יוסף בר וכולי מכל מקום כיוון שעלו לארץ ישראל על דעת להשתקע צריכים לנהוג מנהג ארץ ישראל ולהימנע מאכילת בשר בתשעת הימים כלומר מראש חודש בתשעת הימים כפי הדין שלא ישנה אדם מן המנהג שהלך לשם ולא יפרצו גדר המנהג או כמו שכתב מרן בשולחן ערוך אבקת אוכל וכולי וכולי אוכל באמת הרב יוסף גישתו היא לאחד עד כמה שאפשר את כל בית ישראל תחת הדגל של מרן השולחן ערוך ולכן כל מקום שהוא רואה חילוקי דעות בקרב יהודי תימן. אז הוא אומר, יהודי תימן צריכים לנו כמו יהודי שרד כדי לחדת את בית ישראל. האשכנזים שיותר מגובשים הוא לא מורה להם להתאחד עם שרד, אבל במקום שהוא רואה שהם קופים את מנהג השכנז השרדים, הוא אומר חד וחלק הגם לכבוש את המלכה העמך אפילו אתם צריכים לנהוג בצדדים וכ מוותרים לכם. אתם צריכים לנהוג נהג הכלבים דהיינו מנהג א מרן הבית יוסף עכשיו נשים לב כאן יש שני חידושים שלמרות ש