הגיע זמן מנחה ונזכר שלא התפלל גם שחרית וגם מוסף ר"ח, האם ניתן לתשלומין?

היה יום ראש חודש והשואל שאל מה דינו של אדם ששכח להתפלל גם שחרית וגם מוסף והוא נזכר זאת במנחה מה מה הוא לעניין תשלומים ובכן בעניין הלכות תשלומים אומר רבנו בפרק שלישי מהלכות תפילה הלכות ח וט כל מי שעבר עליו זמן תפילה ולא התפלל. במזיד אין לו תקנה ואינו משלם. בשוגג או שהיה ענוס או טרוד משלם אותה תפילה בזמן תפילה הסמוכה לה. הוא מקדים תפילה אחרונה ואחריה מתפלל את התשלומין. כלומר, קודם כל העיקרון של תשלומין הוא דווקא לשוגג ולא מזיד. ב' הוא משלם בתפילה הסמוכה לה, דהיינו לא התפלל שחרית ונזכר רק כשהגיע כבר זמן מנחה. מתפלל תפילת מנחה, הראשונה בתור תפילת מנחה, חוזר ומתפלל 18 בשביל תשלומי שחרית. זה נקרא תפילה הסמוכה לה. ו מכאן הקושי כשהוא שכח שתי תפילות תפילת שחרית ומוסר כצד טעה ולא התפלל שחרית עד שעבר חצי היום יתפלל שתיים הראשונה תפילת מנחה והשנייה תשלומי שחרית טעה ולא התפלל מנחה עד ששקעה השמש דהיינו יצאו הכוכבים מתפלל ערבית שתיים הראשונה ערבית והשנייה דהיינו חוזר עוד פעם על 18 כשלומי מנחה טעה ולא התפלל ערבית עד שעל עמוד השחר מתפלל שחרית שתיים ראשונה שחרית או שנייה תשלומי ערבית טעה ולא התפלל לא תפילה זו ולא תפילה הסמוכה לה אינו משלם אל אחרונה בלבד ורבנו מדגים מה זה נקרא טעה ולא התפלל לא תפילה זו ולא תפולה הסמוכה לה כיצד טעה ולא התפלל לא שחרית ולא מנחה וכבר הגיע זמן תפילת ערבית מתפלל ערבית שתיים ראשונה ערבית ואחרונה תשלומי מנחה אבל שחרית אין לה תשלומים שכבר עבר זמנה וכן בשאר התפילות. מה זה בשאר התפילות? למשל מנחה וערבית שכח להתפלל אותם אז למחורת התפלל שחרית שתיים. הראשונה שחרית והשנייה ערבית. ואילו מנחה נגמר. עבר העניין. עכשיו השאלה היא כאמור ונוגע למי ששוכח שחרית ותפילת מוסף של ראש חודש שחרית ותפילת מוסף של שבת שחרית בת מוסף של מועד מה הוא כשהוא נזכר במנחה מה עליו לעשות ראשית אנחנו מוצאים בשולחן ערוך בסימן קח ח אורח חיים שבסעיף אה ה או ד שבו הוא אומר הנה ו עבר כל היום ולא התפל מוסף אין לה תשלומים. כלומר בתפילת מוסף אין תשלומים. והמשנה ברורה מאיר דאיך נקרא קורבנות אובר עבר זמן מוסר. אז קודם כל אנחנו רוצים לדעת אם גם רבנו שלא הזכיר את ההלכה הזו האם גם הוא מסכים שלתפילת מוסף אין תשלומין או לא? הנה מורי בערה כב מביא את דברי הגהות מימוניות שאומר אבל מוסף לא הזכיר כלומר רבנו לא הזכיר מה בנוגע לתשלומין של תפילת מוסף וכן כתבו התוספות דאם שכח ולא התפלל מוסף אינו חוזר ומתפלל כיוון שעבר זמן המוסף לתפילת המוסף לא ש שכה כלל אלא בזמנה. כלומר אומרים התוספות תפילת מוסף לא שיחה אלא רק בזמן שלה. למה אנחנו לא מבינים? הרי גם שחרית אני יכול לומר שלושך אלא בזמנה גם מנחה אני יכול לומר את אותה סברה. היי שם ברש תפילת השחר עד כאן. שם כתבו התוספות לא באי אם טעה ולא התפלל מוסף דה ודאי אינו מתפלל בערבית. דאיך יקרא דאך יקרא את הקורבנות או כבר עבר זמן מוסף. כלומר תפילת מוסף ממש מתייחסת בצורה מאוד מאוד ישירה לקורבנות. אז איך לקראת עינין הקורבנות בערבית? כשכבר עבר זמן הקורבנות אומנם גם שחרית וגם מנחה שחרית כנגד תמיד של השחר. מנחה כנגד קורבן תמיד של בן הארבעים. אבל אין בתפילה שם התייחסות לקורבנות. אבל בתפילת מוסף יש תחס מפורשת קורבנות ולכן לתפילת שחרית יש תשלומין לתפילת מנחה יש תשלומין אבל לתפילת מוסף מבחינת תוכנה קשה מאוד להשלים אותה עוד טעם הוא מביא בשם בעלי התוספות וגם לא תיקנו שבע ברכות של מוסף אלא משום הו משלמה פרים שפתנו ובזה ודאי עבר זמנו בטל קורבנו אבל שאר תפילות רחמני נהנה ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו ואין כאן עבר זמנו בתפילה אחרת עד כאן לשונו כלומר הגאות מימוניות הביאו את התוספות שהכריעו שאין תשלומים לתפילת מוסף כי מבחינתה של של תפילת מוסף מבחינת מהותה ביחודה שהיותר מאוד מאוד ממוקדת סביב קורבנות לא שייך לומר להשלים אותה בערב כי עבר זמנו בטל קורבנו ואיך יאמר ענייני קורבן מוסף כשכבר לא שייך בערב עניין של קורבן מוסף אבל שחרית ומנחה וערבית שהם רחמים והם אינם ממוקדות סביב קורבנות להם יש תשלומים מהיא עמדת רבנו בעניין השלמת מוסף אומר מורי בות הערה כב את הדברים הבאים ונראה ורבנו אין צורך לטעמים הללו אלא אין איכות למושג התשלומין במוסב כי מצד אחד זמנו לפני מנחה ומעידך זמנו כל היום והנה אם הגיע זמן מנחה ועדיין לא התפלל מוסף היינו היו לפניו שתי תפילות בלקמן הלכה יא ואין התשלומין שעדיין זמנו ואם כבר יצאו כוכבים הרי כבר עבר זמן תפילה אחריו שהוא מנחה ואינו יכול להתפלל על שתיים וזה לפי הכללים שיתברו כמן הלכיות כלומר מורי אומר שלפי רבנו גם כן אין תשלומים לתפילת מוסף אבל לא מהטעמים של בעלי התוספות אלא מתעמים אחרים שהרי בהלכה יא כתב רבנו היו לפניו שתי תפילות של מנחה ושל מוספין נתאל לעצמנו שאם אנחנו ביום הכיפורים נעריך יותר מדי בסליחות באופן כזה שנגיע כבר לתפילת מנחה. מנחה הכוונה מנחה גדולה שמיד אחרי חצות ואז אנחנו בדילמה מה להקדים לפני מה האם את תפילת מוסף שהיא אחרי שחרית ולפני מנחה או נקדים את מנחה או היא במנחה מנחה היא יותר תדרה מאשר תפילת מוסף אומר רבנו היו לפניו שתי תפילות של מנחה ושל מוספין. מתפלל של מנחה ואחר כך של מוספים. ויש מישהורה שאין עושים כן בציבור כדי שלא יטעו. אז אומר מורי אם הוא לא התפלל מוסף והגיע כבר זמן מנחה הרי חל הכלל שמנחה קודמת למוס ואז את תפילת מוסף כל עוד לא יצאו הכוכבים. הוא התפלל מתורת חיוב. לא בתורת תשלומין אז לא שיך להגיד שהתפלל מוס תורת תשלומין ומה נפשך אם מדובר שהוא נזכר שלא יתפלל מוסב עד שהגיע זמן מנחה קטנה שהיא סמוכה כבר לשקיעה הרי הדבר פשוט שמנחה יקדים לפני מוסף לפי הכללים שאמרנו שמנחה מקדים לפני מוסב הקדים את מנחה לפני מוסף ועכשיו עבר הזמן קמענו יצאו הכוכבים אז כבר הוא לא יכול להת ל מוסף כי כבר עברו שתי כלומר כבר עכשיו זה כבר לא התפילה הסמוכה כי מה זה נקרא תפילת תשלומים תפילה סמוכה ועכשיו כבר אנחנו כבר בערבית לא במנחה ומשום כך אומר מורי שאין תפילת תשלומים לתפילת מוסר אנחנו בהזדמנות ולא כעת נצטרך להתחכות אחר העניין היש נפקמינה בין הטעמים של מורי אמר ובין הטעמים שבללת נפקמינה למעשה אבל לגבי השאלה שלנו כעת שאנחנו אומרים שהוא שכח להתפלל גם שחרית וגם מוסף ועכשיו הגיע זמן תפילת מנחה מה הוא יעשה האם הוא יתפלל א שחרית אחרי מנחה כי הרי את מנחה צריך להגיד מלפני מוסף זה כבר אמרנו אחד שמדובר ביחיד ולא ברבים כי ברבים בציבור אמרנו שיש משהו הורע שלא לעשות כן בציבור כדי שלא יטעו אז זה ברור שעת מנחה הוא צריך להקדים לפני מוסף השאלה היא מה יקדים לפני מה האם תפילת תשלומי שחרית מיד אחרי מנחה או יתפלל מוסף אחרי מנחה ואחרי תפילת מוסף יתפלל תשלומי שחרית והתשובה הרי כבר למדנו שהתשלומין היא סמוכה לתפילה הסמוכה ותרת משמע סמוכה כלומר מיד אחרי התפילה הסמוכה מתפלל את תפילת התשלומים כלומר אם שכח שחרית וכבר הגיע ערבית כבר אין לו תשלומים כי זה כבר לא תפילה סמוכה זה כבר אחרי הסמוכה. אם שכח מנחה ונזכר רק אחרי שחרית של מחרת בבוקר, אז הוא כבר אין לו תשלומים, כי כבר זה כבר לא התפילה הסמוכה. אז זה פירוש אחד של סמוכה והוא הפירוש הראשון המוביל. אבל יש עוד פירוש של סמוכה. דהיינו להסמיך לסמוכה, לדחוף לסמוכה. בהערה יח. מורי מביא א הערה יט. מורי כותב את הדברים הבאים א וכתב פרי האדמה עיין ריקש זה מרי קסרו אור החיים סימן קח שדקדק מלשון רבנו וצריך התשלומין תכף אחריה אבל אם עבר זמן מה שכבר תפלל העיקרית שוב אין התשלומים אין תשלומים לאחרת וכן כתב הרב יד אהרון שם סימן הנזכר כלומר נתאר לעצמנו שאדם מתפלל שחרית ונזכר במנחה התפלל מנחה עכשיו הוא צריך אחרי מנחה מיד אחרי מנחה לחזור על 18 קטשומן של שחרית פתאום נפרד וקראו לו ורק אחרי שעתה שעה שעתיים מאז שהתפלל מנחה אה התפנה להשלים את תפילת שחרית ועוד יש זמן עד סד הכוכבים האם מתפלל תפילת שחרית כתשלום מין או לא נאמר כאן לא היא צריכה להיות סמוכה לתפילה הסמוכה ידית לדחוף אותה עד גדר של תשלומים אם לא זה כאילו מוסיף עוד תפילה ומורקנה מסכים ליסוד הזה ולכן אם שכח תפילת שחרית במוסף של ראש חודש לב מוסף והגיע זמן מנחה לב מוסף כבר אמרנו אין תשלומים אבל יתפלל מנחה ומיד אחרי מנחה יחזור על 18 ויאמר 18 עוד פעם כתשלומי שחרית ורק לאחר מכן מוסף אלה הם הדברים שעולים מתוך שיטת רבנו בניגוד למה שהביא הברכי יוסף הברכי יוסף אור החיים סימן קח א הוא מביא אעיף דעיף ה שיטה האומרת כדלקמן מי ששכח להתפלל שחרית ומוסף ונזכה במנחה תפלל מנחה ואחריה מוסף ואחר כך תפילת שחרית ואם מתפלל מוסף קודם מנחה יצא אז כאמור א הוא אומר הוא מביא שיטה שצריך כל מנחה ואחר כך מוסף ואחר כך התשלומים של שחרית הוא אומר בסעייפה מהיר כי זה שנים רבות קודם שבאו לידי תשובות מהריזן שהוא בעצם הוראת ההלכה הזו שאותה קראתי לפניכם מעשה בא לידי לידי בראובן שלא ידע שהוא ראש חודש והתפלל חול כלומר תפילה רגילה לא בלי עלינו שבע אין בשיחה בלי לאן לאן יעלב יבוא בשחרית הרי יעלב ויבוא שראש חודש מעכב ובחצות היום ממש ידע שהוא ראש חודש ואז אינו יכול להתפלל שחרית למה א למה דאמר למן דאמר ואינו יכול להתפלל מנחה למן דאמר כאשר יראה רואה בדבר הפוסקים ושאלו את פי ואמרתי שיתפלל מוסף תכף ומיד כי אם התפלל מוסף קודם שחרית יצא בשעת הדוחק כזו כדי עבד דמה וגם במוסף לא מצא להתפלל תשלומים בשחרית כלומר הוא כיוון שאז היה זמן מוסף כי זמן מוסף זה כל היום ושחרית הוא אומר לא יצא כי לא התפלל אותה כהלכה אז הוא אומר קודם כל תפלל מוסף כי כי אם טעה והתפלל מוסף לפני שחרית בדיעבד יצא ואחר כך התפלל מנחה ומיד תשלומים של שחרית זה מעשה מרכבה שהוא מצד עצמו טעון נגר ונגר בפרקנה אבל לגופו של דבר כפי שאמר אמרנו אנו בדעה שאם אדם שכח ולא התפלל שחרית מוסף בראש חודש או שחרית במוסף בשבתות ומובמועים אזי יתפלל מנחה ומיד אחרי זה תשלומי שחרית ולאחר מכן תפילת מוסף רבי חנ בן הגש אם לא ספיק