אמירת אמן בסוף תפ' עמידה
לכבוד הרב שלום,
בהלכות ברכות מארי כתב שבין הדברים המעטים שבהם המנהג אינו כרמב"ם הוא אמירת אמן בסוף "שים שלום", שאיננה סוף ברכות אחרונות. אינני מבין מדוע "שים שלום" אינה נחשבת לסוף ברכות אחרונות?
האם אחרי תפילת מנחה יתפלל תשלומין שחרית ושוב יתפלל תשלומין מוסף?
מהם הכללים ההלכתיים המאפשרים לתקן באמצעות תפילת תשלומין?
מה המיוחד בתפילת המוספין והאם שייך בה אפשרות תשלומין?
מסמך זה מתמצת את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק", העוסק בעיקר בהלכות תשלומין לתפילות, ובפרט במקרה של שכחת תפילת שחרית ומוסף. הדיון מתמקד בשאלה מה דינו של אדם שנזכר במנחה שלא התפלל שחרית ומוסף, ובאופן ספציפי בהשוואה לדעת הרמב"ם, השולחן ערוך ופרשניהם, בדגש על תפילת מוסף.
נושאים מרכזיים:
ציטוטים משמעותיים:
מסקנה מרכזית:
הטקסט מציג דיון הלכתי מפורט בשאלת תשלומין לתפילות, תוך התמקדות במקרה של שכחת שחרית ומוסף. הדעה העולה משיטת רבנו, כפי שמובאת ומבוארת בטקסט, היא שבמקרה כזה יש להתפלל מנחה, מיד אחריה תשלומי שחרית, ורק לאחר מכן (אם הזמן מאפשר) את תפילת מוסף בתורת חיוב, זאת מכיוון שלתפילת מוסף עצמה אין תשלומין. זאת בניגוד לגישות אחרות המובאות בטקסט
לכבוד הרב שלום,
בהלכות ברכות מארי כתב שבין הדברים המעטים שבהם המנהג אינו כרמב"ם הוא אמירת אמן בסוף "שים שלום", שאיננה סוף ברכות אחרונות. אינני מבין מדוע "שים שלום" אינה נחשבת לסוף ברכות אחרונות?
שלום למורי, האם יוכל לעזור לנו, ולהורות כיצד להתייחס לזמנים המופיעים בלוחות לגבי מנחה גדולה וקטנה? צאת הכוכבים? עלות השחר? הנץ החמה? כדי שנוכל לקיימם לפי רבינו? יש גם סוף זמן ק"ש לפי הגר"א, ולפי המג"א, וסוף זמן תפילה וכו'. איזה מהם לפי רבינו?
שלום רב!
אם אני נמצא באמצע תפילה שלא במקביל עם הציבור ואני שומע קדיש. האם אני מחויב לענות? אם כן - אני חייב להפסיק ולענות בכל חלק מהתפילה אשר אהיה?
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! מהו המקור למנהג לקרוא את קריאת שמע מ -"למען ירבו ימיכם..." במרוצה, ומה הטעם למנהג זה?
בתודה ובהוקרה
מארי ערוסי מו"ר הנכבד. ראשית ישר כח על כל מפעליך לאחדות העדה ה' יזכה אותך להמשיך מעלה מעלה ולהיות מנהיג אמיתי לבני עדתך ולכל עם ישראל בארץ ובגולה אמן כן יהי רצון. אני רוצה לשאול בקשר לברכת השכיבנו. אני מאד רוצה להמשיך ולשמור על דרך הרמב"ם ולכן אני נוהג אף בלילי שבתות וחגים כאשר שליח ציבור מסיים "ברוך.. הפורש סוכת שלום" - שזהו סיום שאינו מוזכר ברבינו, ולא בגמרא וכו' - להמשיך את כל השכיבנו הארוך עד "המולך בכבודו חי וקים תמיד ימלוך לעולם ועד". כך יוצא שלעיתים איני מספיק לענות אמן של הקדיש, למרות ש אני ממהר עוד כשהש"ץ נמצא באמצע אמת אמונה וכו'...
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות תפל וברכת כהנים: "כְּרִיעָה כֵּיצַד: הַמִּתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ חָמֵשׁ כְּרִיעוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה--בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, וּבְהוֹדָיָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף. וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה, כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו כִּשְׁהוּא כּוֹרֵעַ; וְנוֹתֵן שָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מִיְּמִין עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִן הַכְּרִיעָה. וְכִשְׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּאַרְבַּע הַכְּרִיעוֹת, כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ; וְכִשְׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בַּשֵּׁם."
באלו נסיבות ניתן לסמוך עליו כלוי גם ללא צורך לבדוק אחריו?
לכבוד הרב שלום וברכה,
אדם שהגיע לתפילת שחרית כשהש"ץ סיים את ישתבח ועומד להתחיל קדיש. לפי הקצב, המאחר משער שיכול לומר ברוך שאמר, אשרי, ישתבח, ברכות ק"ש, ק"ש ולהגיע לתחילת ש"ע עם הציבור.
מה עדיף - שיאמר ברוך שאמר/אשרי/ישתבח/ברכות ק"ש/ק"ש ויגיע לש"ע ביחד עם הציבור או שיתפלל עם הציבור מברכו והלאה וידלג על ברוך שאמר/אשרי/ישתבח ?
תודה מראש.
כבוד הרב ה"ג רצון ערוסי שלום וברכה.
לנו בשערי תקווה, יש בית כנסת אחד, המניין ברוך ה' גדול, שאמי ובלאדי מתפללים יחד.
מספר רב של אנשים רוצים לאמר קדיש.
האם מותר לאמר קדיש מספר אנשים יחד? (כמובן שהקדיש הוא בנוסח זהה ולא האחד אומר קדיש "... בעלמא די ברא... והשני אומר "דעתיד").
או שקדיש יש לאומרו רק מתפלל אחד בלבד.
תודה
קרא לי שבצאת ראש חודש אמרתי בתפילת 18 יעלה ויבוא ורק אח"כ ידעתי שזה לא ראש חודש האם תפילתי התקבלה ואיך לנהוג בפעם אחרת?