האם יש להשחיתם כדרישת ההלכה למרות שמדובר בפעולה בלתי חוקית?
היש דרך אחרת ע"מ להעביר את הקדושה מהמטבעות הנ"ל לפריטים אחרים כולל מצרכי אוכל?
היש הבדל בדין פדיון וחילול מע"ש ונטע רבעי בימינו לבין דין הפדיון שלהם בזמן שביהמ"ק היה קיים?
תכנים לקריאה נוספת
תערובות בהלכה
בדיני תערובות דבר האסור בדבר מותר במין שאינו במינו , בנותן טעם.
אם התערבבה תרומה עם חולין כהן טועם ואם דבר אסור כגון כלאי הכרם הגוי טועם.
מה יהיה הדין כאשר הייתה עיסת תרומה של תפוחים שנפל בה פרי (לא תפוח) של כלאי הכרם , ורוצים לבדוק לגבי נותן טעם מי יטעם את העיסה ?
מצד אחד לכהן אסור מחשש לכלאי הכרם ומצד שני לגוי אסור לאכל תרומה .
דרך ארץ
שלום כבוד הרב
ברצוני לשאול כיצד ניתן להגיע להרגשת והרגל שמחה בעבודת ה'- בחיים, לדעת רבינו . אשמח אם יהיה אפשרי לציין מקורות, ע"מ שאוכל ללמוד את העניין בעיון.
תודה חן בן יששכר תוהמי
עוגת גבינה שהבסיס שלה עשוי ממרכיב דגן, מהי ברכתה? הניתן לקבוע עליה סעודה? היש להפריש חלה?
מהם המבחנים ההלכתיים הקובעים לצורך חיוב בחלה, האם כולל גם עיסה שיובשה בחמה?
מה נשתנה דין הבסיס הדגני של העוגה שמברך המוציא אם קבע סעודה מדין הלחוח שברכתו מזונות בכל מקרה?
מעשר, ערלה, דמאי וחלה
שלום וברכה.
1)מעשר שני, על מה ראוי לפדותו, על כסף של ימינו שאינו בעל ערך מצד עצמו, או על פירות אחרים?
2)עץ שהיה בעציץ שלוש שנים, והועבר אחר כך לאדמה, האם צריך לספור מחדש לערלה או שיכול לאכול מפירותיו?
3)האם יש בימינו דמאי?
4)האם אפשר להביא לכהן חלה של חוץ לארץ?
תודה רבה
האם ניתן לתבוע מוכר בשר טריפה שנודע לקונה לאחר שכבר אכל מקצתו?
מעשית לא נגרם נזק ממוני לקונה ולמרות זאת נשאלת השאלה?
האם יש הבדל בין איסור מדאורייתא או איסור מדרבנן? מה יהיה הדין אם כל הבשר נצרך ע"י הקונה?
האם ישתנה הדין אם יתברר שהמוכר עשה זאת במזיד או בשוגג?
קדושתם של ארץ ישראל ירושלים ומקום המקדש במשנת הרמב"ם וריה"ל
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
האם ניתן להפריש חלה אחת על עיסות שונות הנתונות בכלים נפרדים?
הפרשת תרומה גדולה צריכה להעשות לכתחילה מן המוקף, האם ההפרדה בכלים שונים מבטל המוקפות למרות שהינן מונחות בחדר אחד?
האם כיסוי הכלים נותן להם שם של נפרד ולא מוקף או שהכיסוי הינו דין מיוחד לחביות יין?
דין חלה כדין תרומה, א"כ מדוע כשמדובר בשתי עיסות אחת טהורה ואחת טמאה אין מסתפקין בהיותן מונחות במקום אחד להחשב כמוקף?