פירות השותפין, מה דינם לגבי מצוות הפרשת תרו"מ?
האם שותפות עם הגוי פוטרת את פרות השותפות מחיוב הפרשת תרו"מ ?
האם רשאי שותף להפריש תרו"מ מפירות השותפין גם ללא נטילת רשות מחברו ?
הקנס שהטיל עזרא על הלויים שהעביר מתן המעשרות לכהנים דווקא, האם תקף לאחר חורבן הבית?
האם הלוי בן ימינו יכול לדרוש מבעל היבול שיעביר לו את המעשר או שמדובר בממון המוטל בספק שחל עליו הכלל: "המוציא מחבירו עליו הראיה"?
היש נסיבות שלא יצטרך הלוי בן ימינו להוכיח שהוא אכן שייך למשפחת הלויים או שבכל מקרה אסור היום ליתן המעשר ללוי?
מסמך זה מתמצת את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הקטע "הטקסט שהודבק", הדן בדין הפרשת מעשר ראשון בזמן הזה ובשאלת מתן המעשר ללויים.
נושא מרכזי 1: חובת הפרשת תרומות ומעשרות כיום
הטקסט פותח בשאלה האם חלה חובה להפריש מעשר ראשון בזמן הזה. התשובה הראשונית והברורה היא שקיימת חובה להפריש תרומה גדולה לכהן ולאחר מכן מעשר ראשון ללוי מדי שנה (מלבד השביעית).
נושא מרכזי 2: שאלת נתינת מעשר ראשון ללוי בזמן הזה
לאחר שביסס את חובת ההפרשה, הטקסט מתמקד בשאלה האם חייבים לתת את המעשר ראשון ללוי כיום. בשאלה זו קיימות שלוש גישות עיקריות:
נושא מרכזי 3: סוגיית ייחוס כהנים ולויים בזמן הזה
הדיון על נתינת מעשר ללויים מוביל לשאלה רחבה יותר בנוגע לייחוס כהנים ולויים בזמן הזה. הטקסט מזכיר את דברי רבנו (הרמב"ם) בנוגע לכהנים שבזמן הזה הם בחזקת כהנים, אך אין נותנים להם תרומה מדאורייתא אלא רק מדרבנן (קודשי הגבול). תרומה מדאורייתא (כגון חלה של תורה) ניתנת רק לכהן מיוחס, שהעידו עליו שני עדים שהוא כהן בן כהן עד אדם שאינו צריך בדיקה, וששימש על גבי המזבח.
נושא מרכזי 4: מעשר ממעשר ותרומת מעשר בזמן הזה
הטקסט מזכיר כי הלוי שמקבל מעשר ראשון חייב להפריש ממנו מעשר נוסף (עשירית מהמעשר) שנקרא "תרומת מעשר" ולתת אותו לכהן.
סיכום ומסקנות:
הטקסט מציג דיון הלכתי מעמיק בשאלת נתינת מעשר ראשון ללויים בזמן הזה. הוא מבהיר את חובת הפרשת התרומות והמעשרות כעניין עקרוני כדי להתיר את האכילה. בנוגע לנתינה עצמה ללוי, מוצגות שלוש גישות: אי-חובה למי שלא הוכיח ייחוס, חובה לבעלי חזקה מדורות, ואיסור גורף מחשש לשיבוש ייחוס. הטקסט מסכם כי לוי שטוען שהוא לוי ואין עליו חזקה, אין לתת לו מעשר (כדעת החזון איש). עם זאת, לגבי לוי שיש עליו חזקה מדורות, לכאורה אין סיבה שלא לתת לו, וקשה לומר שאסור לעשות זאת. מי שרוצה להחמיר ולא לתת עד שיוכיח את ייחוסו, יש לו על מי לסמוך.
הדיון מעלה גם את סוגיית ייחוס הכהנים והלויים בזמננו, תוך הבחנה בין כהני חזקה לכהנים מיוחסים ומדגיש את החשש מפני שיבוש הייחוס. בסופו של דבר, הטקסט מדגיש את הצורך לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בראיות הייחוס ובחשש לשלום הציבור
האם שותפות עם הגוי פוטרת את פרות השותפות מחיוב הפרשת תרו"מ ?
האם רשאי שותף להפריש תרו"מ מפירות השותפין גם ללא נטילת רשות מחברו ?
האם די בתרומות ומעשרות שהופרשו מן היין שהופק בשלב הראשון של עשייתו מן הענבים המקוריות?
בדיני תערובות דבר האסור בדבר מותר במין שאינו במינו , בנותן טעם.
אם התערבבה תרומה עם חולין כהן טועם ואם דבר אסור כגון כלאי הכרם הגוי טועם.
מה יהיה הדין כאשר הייתה עיסת תרומה של תפוחים שנפל בה פרי (לא תפוח) של כלאי הכרם , ורוצים לבדוק לגבי נותן טעם מי יטעם את העיסה ?
מצד אחד לכהן אסור מחשש לכלאי הכרם ומצד שני לגוי אסור לאכל תרומה .
שלום לכבוד מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א
נודה שמורי יענה לנו על שאלות לפי משנת רבנו ומארי יוסף קאפח זצ"ל
האם רשאי להפריש תרו"מ מענבים המיועדים ליין על היין?
נמלך ועשה יין מענבים מתוקנים ומיועדים למאכל, היש לו להפריש תרו"מ גם על היין?
שלום מורי ורבי.
הופנתה אלי שאלה האם בדורות האחרונים בתימן נהגו לתת חלה לכהן.
אשמח מאד אם תענה בהקדם.
ברוך תהיה.
בשורות טובות!
אם ישנה זהות מלאה בין הדינים של נט"י לחולין ונט"י לתרומה, מדוע גינו חכמי ישראל את הנוטל ידיו לפירות?
מדוע לפי הרמב"ם יש חובת מים שניים דווקא בנט"י לתרומה וכיצד מסביר מרן השו"ע מים שניים לחולין?
היש צורך לשיטת רבינו הרמב"ם ולשיטת למרן השו"ע בניגוב הידיות של הכלי או ניגוב היד שטרם נטהרה?