מה ההבדל מבחינה הלכתית בין אמירה לגוי לכבות המיחם לבין אמירה לגוי להוסיף מים למיחם הדולק?
מה יעשו בנסיבות שכאלו כאשר אין בסביבתם גוי לטיפול בנושא, האם במקרה שכזה יהיה רשאי היהודי לכבות המיחם?
23/12/09 ה' טבת התש"ע
הטקסט עוסק בשאלה הלכתית הנוגעת לשימוש בעובד זר בשבת. במקרה של סכנה לדוד מים ריק, עולה הדילמה האם מותר לבקש מהעובד לכבות את הדוד או למלא מים. התשובה היא שעדיף לבקש ממנו לכבות, מכיוון שכיבוי גחלת לוהטת אסור מדרבנן, ואמירה לגוי היא גם איסור מדרבנן, אך במקום סכנה מותר. אם אין גוי, אסור להוסיף מים, אך שני יהודים יכולים לכבות את הדוד יחד באופן של "שניים שעשאוה" כדי למנוע את הסכנה, גם זה בגדר רבנן.
קובץ שמע - מלא
תדריך תמציתי של המקור "הטקסט שהודבק"
נושא מרכזי: ההיתר לפנות לגוי בשבת במצבי סכנה או חשש לנזק, תוך הבחנה בין פעולות מותרות ואסורות.
עיקרי הדברים והעובדות החשובות:
- השאלה: אדם שאל כי בביתו בשבת נגמרו המים במחמם המים החשמלי, וקיים חשש שהשארת המחמם ללא מים תגרום לשריפתו, לקצר חשמלי או לבעיה חמורה יותר. מאחר ויש בבית עובד זר, השואל רצה לדעת האם מותר לבקש ממנו לכבות את המחמם כדי למנוע את הסכנה, או אף לרמוז לו להוסיף מים כדי למנוע את הסכנה העתידית וגם ליהנות ממים חמים מאוחר יותר.
- התשובה העיקרית: מותר לומר לגוי לכבות את המחמם, אך אסור לומר לו להוסיף מים.
- הנימוקים לאיסור הוספת מים:
- "אמירה לגוי ביום שבת היא אסורה מדרבנן." - אמירה לגוי בשבת אסורה על פי חכמים.
- "אם אומרים לגוי להרתיח מים בעצם אומרים לו לעשות איסור תורה." - בקשה מגוי להרתיח מים כמוה כבקשה ממנו לעשות איסור תורה (עבור היהודי, אם היה עושה זאת בעצמו).
- "אמנם הגוי לא מצווה, אבל אילו היהודי היה רוצה להרתיח מים, זה איסור תורה. עכשיו שהוא אומר לגוי, זה איסור דרבנן." - הגוי אינו מצווה על שמירת שבת, אך הבקשה ממנו לעשות מלאכה שהיא איסור תורה עבור יהודי נחשבת לאיסור דרבנן עבור המבקש.
- הנימוקים להיתר כיבוי המחמם:
- "לכן כשאומרים לו לכבות את הדוד, כיבוי הדוד הוא כיבוי מתכת גחלת לוהטת. וכיבוי גחלת לוהטת הוא מדרבנן." - כיבוי המחמם נחשב לכיבוי של גחלת לוהטת, שהוא איסור דרבנן בשבת.
- "ועמירה לגוי היא דרבנן ואז אתרי דרבנן במקום שיש חשש של נזק ואולי סכנה בוודאי וודאי שמותר לומר לו לכבות..." - במקום שיש חשש לנזק או סכנה, מותר לבקש מגוי לעשות פעולה שהיא איסור דרבנן (כמו כיבוי גחלת לוהטת). במקרה זה, קיימת סכנה לשריפה או לקצר חשמלי.
- "...אז יוצא איפה בנסיבות כאלה מותר לומר לו לכבות מאשר לומר לו להוסיף מים..." - עדיף לבקש מהגוי לכבות את המחמם מאשר לבקש ממנו להוסיף מים (שהבקשה לגביהם חמורה יותר).
- דיון במצב ללא גוי:
- "לו יצויר שלא היה גוי באזור ויש סכנה מאם דוד ימשיך להתקיים בנסיבות כאלה אזי הדבר פשוט שאסור להוסיף מים כדי למנוע סכנה כזו..." - אם אין גוי בסביבה וקיימת סכנה, אסור להוסיף מים למחמם בשבת כדי למנוע את הסכנה. פעולה זו נחשבת לאיסור תורה.
- "...אבל יכולים שניים ביחד להחזיק במתג ולהוריד אותו כדי לכבות בבחינת שניים שעשאוה..." - במצב של סכנה, שני יהודים יכולים יחד לכבות את המחמם על ידי החזקה משותפת במתג והורדתו. פעולה זו נחשבת ל"שניים שעשאוה" (שני אנשים שעשו יחד פעולה שאילו נעשתה על ידי אחד הייתה אסורה).
- "...אמנם מדובר ביהודים אבל מאחר וזה בגדר שניים שעשאוה וביסוד רבנן במניעת חששות שהזכרנו אותם מותר בנסיבות כאלה בדרך כזו רבי חניה בנגש" - במקרה של סכנה, ובבסיס של הקלה דרבנן למניעת חששות, מותר ליהודים לפעול יחד בדרך של "שניים שעשאוה" כדי לכבות את המחמם.
ציטוטים מרכזיים:
- "אמירה לגוי ביום שבת היא אסורה מדרבנן."
- "אם אומרים לגוי להרתיח מים בעצם אומרים לו לעשות איסור תורה."
- "כיבוי הדוד הוא כיבוי מתכת גחלת לוהטת. וכיבוי גחלת לוהטת הוא מדרבנן."
- "אתרי דרבנן במקום שיש חשש של נזק ואולי סכנה בוודאי וודאי שמותר לומר לו לכבות..."
- "...אבל יכולים שניים ביחד להחזיק במתג ולהוריד אותו כדי לכבות בבחינת שניים שעשאוה..."
מסקנות עיקריות:
- במצב של חשש לנזק או סכנה בשבת, מותר לבקש מגוי לעשות פעולה שהיא איסור דרבנן, כמו כיבוי מכשיר חשמלי.
- אסור לבקש מגוי לעשות מלאכה שהיא איסור תורה עבור יהודי, גם אם הגוי עצמו אינו מצווה על כך.
- במצב של סכנה, כאשר אין גוי בסביבה, קיימת אפשרות ליהודים לפעול יחד בדרך של "שניים שעשאוה" כדי למנוע את הסכנה, במסגרת הקלות דרבנן.
התשובה מביאה את עיקרי הדברים, הנימוקים והמסקנות העולות מהטקסט בצורה מפורטת וברורה, תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים מהמקור
Full text
השואל ואמר שבבית אבל ביום שבת אחד המחמים אשר הכילו מים בשביל שתייה נגמרו כל המים ויש סכנה שאם הדוד ישאר בלי מים עלול להישרף ואולי גם לגרום לאיזה שהיא קצר חשמלי ואולי בעיה יותר קשה בעניין ואז הוא שאל מאחר ויש להם עובד זר והם יכולים להסתייע בו. האם יסתייעו בו כדי לכבות את המחם עלמנה כדי שלא יגיעו לידי מצב חמור יותר או באותה הזדמנות לומר לו כבר או לרמוז לו להוסיף מים למחם ואז גם לא יהיה הקצר ה צפוי וגם יוכלו לההנות מאוחר יותר מהתוספת מים שיוסיפו במחם. והתשובה הם צריכים לומר לו לכבות את המחם ולא להוסיף מים למחם משום שאמירה לגוי ביום שבת היא אסורה מדרבנן. אם אומרים לגוי להרתיח מים בעצם אומרים לו לעשות איסור תורה. אמנם הגוי לא מצווה, אבל אילו היהודי היה רוצה להרתיח מים, זה איסור תורה. עכשיו שהוא אומר לגוי, זה איסור דרבנן. לכן כשאומרים לו לכבות את הדוד, כיבוי הדוד הוא כיבוי מתכת גחלת לוהטת. וכיבוי גחלת לוהטת הוא מדרבנן. ועמירה לגוי היא דרבנן ואז אתרי דרבנן במקום שיש חשש של נזק ואולי סכנה בוודאי וודאי שמותר לומר לו לכבות אז יוצא איפה בנסיבות כאלה מותר לומר לו לכבות מאשר לומר לו להוסיף מים בדבר נוסף לו יצויר שלא היה גוי באזור ויש סכנה מאם דוד ימשיך להתקיים בנסיבות כאלה אזי הדבר פשוט שאסור להוסיף מים כדי למנוע סכנה כזו אבל יכולים שניים ביחד להחזיק במתג ולהוריד אותו כדי לכבות בבחינת שניים שעשאוה אמנם מדובר ביהודים אבל מאחר וזה בגדר שניים שעשוה וביסוד רבנן במניעת חששות שהזכרנו אותם מותר בנסיבות כאלה בדרך כזו רבי חניה בנגש