האם אבל מותר להשתתף בברית מילה בתוך שלושים או בשנים עשר חודש?

שאל השואל, מה הוא על אבל? האם מותר לו להשתתף בברית מילה בתוך 30 או בתוך 12 עלבי באמו? אם יש ברית מילה לאחד החיינים, לאחד הקרובים מאוד, האם מותר לו להשתתף ב את מילה או לא. ובכן באמת נאסר באופן כללי על האבל מלשמוח. צריך כמו שאומרים למעט בשמחה כמו שכתב רבנו בפרק שני בסוף פרק שני מהלכות אבל כתב את הדברים הבאים. לפי כך לא פרק שני אלא מקום אחר שרבנו הזהיר מלהרבות בשמחה בכל דרך שהיא אבל בשעה שרבנו התייחס אל השמחה של אחר שבעה במהלך 30 לכל העבלים ובמשך 12 חודש אל ה על אביו ועל אמו. אז רבנו כתב בצורה מאוד מאוד מצומצמת. הנה ב פרסוף פרק חמישי, בסוף פרק חמישי כתב רבנו את הדברים הבאים. אם בשאלת שלום נאסר האבל, קל וחומר שהוא אסור להרבות דברים ולסחוק, שניהם מר דום ולא יוחז תינוק בידו שלא יביאנו לידי צחוק ולא יכנס למקום שמחה ולא יכנס למקום שמחה כגון בתי המשתאות וכך יוצא בהם והנה בפרק שישי בהלכה אה בהלכה שישית ושביעית כשרבנו פרט את עניין איסור השמחה במשך 30 יום או 12 חודש על אביו ועל אמו. רבנו כתב את זה בצורה מאוד מצומצמת. שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מותר לעשותה מיד לאחר שבעה. אבל אינו חייב לפורעה אם אינו חייב לפורעה אסור להיכנס לה עד 30 יום במים אמורים בשאר מתים אבל על אביו ועל אמו בין כך ובין כך לא תכנס לשמחת מריעות עד 12 חודש שמחת מריעות זוהי שמחה שהיו הולכים זה אל זה בנישואין ויש אפילו מה שנקרא חיוב ופעון כי היו מס זה לזה לא רק בשמחה אלא במעשה השמחה בהכנות בהוצאות וזה היה ממש חיוב שניתן לטבע כמו שהשבינות אז אומר רבנו שמחת מריעות היא זו שאסורה לכל אבלים במשך 30 יום ועל אבי ועל אמו 12 חודש והוא אומר אם זוהי שמחת מראות שהיה חייב לפורעה כגון פלוני בא אליך וסייה לך בשמחת נשואיך ועכשיו הוא מתחתן ובדיוק יוצא שזמן החתונה שלו נופל בזמן שאתה אבל ואתה חייב לפרוע לו כי הוא עזר לך וכאמור יש מה שנקרא חובה לפרוע בדבר הזה אז נאמר שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מותר לעשותה מיד לאחר שבעה לא בתוך שבעה אבל מיד לאחר שבעה אבל אם אינו חייב לפורעה אסור לה אסור להיכנס לה עד 30 יום זה עברים רגילים ולעל אביב ועל אמו שמחת מריעות אם אין חייב לפורעה אז לא יכנס במשך 12 חודש אומר מורי זה דווקא השמחת מריעות היא זו 12ה אבל שאר שמחת חתן או משתה וסעוד חתן וכן ברית מילה וכדומה שאין עליו חובה לשמוח אמו נדמה דלדעת רבנו אין צריך להימנע ממנה כיוון שאין מותר עליו לשמוח אמו אלא תופס כיסא ולא יותר כל שכן לדעת הרב שכל דבר מצווה שרה ולרדוז כן היא גם דעת רבנו שכל דבר מצווה שרה וכן להיות נכח בשעת החופה בלבד בלי להשתתף בסעודה לכול על משר אומר מורי שאם אדם לא נחשב כאחד הידידים הקרובים של החתן ולא נופלת עליו ההגדרה של שמחת מריעות מותר לו להיות נכח אפילו בשמחת חתן וכלה עוד מעט נדבר על המוזיקה זה קידוש גדול גדול מה שמורי אומר אבל הוא אומר בוודאי וודאי שבשמחה של ברית מילה פדיון בר מצווה מה שהיום נוהגים אתה לא חייב לשמוח אתה יכול להשתתף בגובך שם בוודאי וודאי שאתה יכול להשתתף בשעת חופה בלבד שלמורי שהם מאוד מאוד נועזים צריכים סיוגים שלא ניפול בפח דבר פשוט שבזמן שיש מוזיקה לא מבעיה וחתונה ודאי שאסור להיות אלא אפילו בברית מילה וכן פדיון ובר מצווה שכל אלה הם לא מעצם תיבם וטבעם שמחה אלא מצווה זה לא כמו נישואין שמעצם טיבם וטבעם זה שמחה שמחת נשואין זה שמחתן וקלה אצל ובר מצווה ובדיון זה לא מעצם טיבם וטבעם השמחה אלא זה מצווה אלא שאנחנו נוהגים להפעיל שמחה ליצור שמחה במעמדות כאלה אז אם באמת יש מוסיקה בזמר אז אסור אבל להיות נכח גם לא בברית מילה גם לא בבר מצווה גם לא בבדיון לא מבעיה ודאי שלא לא בחתן וכלה אבל אם הוא נמצא בברית מילה שאין במוס מוזיקה בפדיון שאין בו מוזיקה ובר מצווה הוא בא ובזמן שהוא בא מפסיקים את המוזיקה מותר לו להכנס לברך את המעמד ולצאת אומר הרב עודו יוסף את הדברים הבאים יש אומרים שמותר להבל תוך 12 חודש לאב ואם ותוך 30 לשאר קרובים להיכנס לסעודת ברית מילה וכן עיקר כ שאין שם כלי שיר אז הרס מתיר אפילו לסעודה של ברית מילה לא רק לאקט הברית אלא גם לסעודה של הברית כשאין שם כל שיר כלומר כשאין מוסיקה והמחמיר שלא לאכול בסעודת מצווה כל 12 חודש לאב ולהם תבוא עליו ברכה זה הרמה אז הוא אומר ספרדי שירצה להחמיר כמו הרמה תבוא על הברכה אבל מצד הדין מותר לו אבל להיכנס לברית מילה ולסעוד אם אין שם מוזיקה. הוא ממשיך ואומר, אבל תוך 12 חודש מותר לו לבקר אצל חברו וידידו שיש לו בן בר מצווה אך לא ישהה שם בעת הנגינה כן אלא יכנס לברכו ויצא מיד זאת אומרת אם נניח רב שהוא עבל בתוך 12 חודש ורוצים שיבוא יברך את המעמד בב מצווה אם כשהוא מגיע מפסיקים את המסיקה והוא נכנס הוא מברך את המעמד מותר כך אומר הרבו יוסף מוסיקה שלא רגע רגע וכן הוא עדיין בשאר קודם וכן מותר לאבל תוך 12 חודש להשתתף בסעודת חינוך הבית ובסעודת פדיון הבן למה מה מעתיין בר מצווה ברית מילה פדיון הבן חינוך הבית כי כל אלה אינם עצם כיבם ותבעם השמחה אלא מצווה מצוות רשות כזו כן אז באקט של שמחה כמו מוסיקה זה אסור אבל בעצם סעודה מותר אבל בסעודת שבע ברכות יש להחמיר למה גם בלי מוזיקה כי שבע ברכות אם אתה סועד זה מעצם תיבו ותבעו זה השמחה ולכן בסעודת שבע ברכות יש להחמיר עכשיו נשים לב זה נקודה מאוד חשובה דקה דקה מי שלא מבין את זה משתבש בהוראה ורבים משתבשים בהוראה בעניין הזה בשולחן ערוך יורדה סימן שצדי א סעיף ב אז אומר מרן על כל המתים נכנס בית המשתה לאחר 30 יום על אבי בעלימחר 12 חודש ואף עם השנה מעובר וכולי וכולי ומביא את שמחת מראות מעתיק לשון רבנו הגאה זה דברי ארמה ובוחבורת מצווה כגון שמסיא יתום ויתומה לשם שמיים ואם לא יאכל שם יתבטל המעשה מותר היתר נועז מאוד בגלל שזה יתום ויתומה ואם לא תרך יתבטל כל השמחה מותר למורי ללכת לשם כדי לשמח אותם על בסיס הדברים האלה אומר הרב משה פיינשטיין שאם אישה שהיא באבל על על אביה או על אמה ועכשיו ביטה נכנסת לכלולות בתוך השבעה בתוך השבעה לא רק בתוך ה-30 מותר לה לקום מאבלה לבוא לעת הסחופה ולצאת חזרה כי העדרה של האמא זה פגיעה קשה מאוד בנפש של הכלה תראו איזה היתר נועז בתוך השבעה לא בתוך ה בתוך ה-30 בתוך ה-30 ודאי אז זאת אומרת יש יתום יתומה אם אתה לא תלך עלול הכל הכל להתפרק לך תתמוך בעניין הזה אחר אז לא מבעיה שלפי מורי ודאי מותר זה ברור אני מדבר לפי הרמה שהוא מחמיר תכף תראו שהוא מחמיר עכשיו מותר לאחר 30 אבל תוך 30 אסור לכל סעודת מצווה שבעולם אבל סעודת מצווה דילת בשמחה מותר להיכנס בה כגון פדיון הבן או סעודת ברית מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה בלבד תראו איזה התרים שלא ובלבד שלא יצא מפלח ביתו כלומר אבא אה איך קוראים אביו שלה נימול הרל תוך שבעה על אביו עלמו וצריך להגיש את בנו לבריתו של אברהם אבינו מה אומר הרמה תביאו את הנימול לתוך הבית העבלים יעשו את הברית באותו מעמד כן ויעשו סעודה וכר לאבא כי אין לו מוזיקה וזה זה המצווה באותו זמן באותו זמן המנהג שלא לאכול, שימו לב, זה החומרה של הארמה והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל 12 חודש אם הוא חוץ לביתו ובתוך הבית מקין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה אבל בסעודות נישואין יש להחמיר כאן אומר הרעוד יוסף בסעודת נישואין אסור בסעודת ברית מילה אומר הרמה אם זה לא בביתו יש לך אומר הרב יוסף, מצד הדין מותר כל המחמיר תבוא עליו ברכה אבל מה ראינו? ראינו שלהיות בברית מילה, שלהיות בברית מילה, בסעודת ברית אם אין מוזיקה מצד הדין מותר. רק השנבים מחמירים כשהברית לא בביתו אלא באולם נניע כן דלי מוזיקה מחמירים והרב עסף אומר מותר המחמיר תבוא עליו ברכה אבל מותר להיות בסעודת ברית עכשיו מכאן נבין עוד הוראה חשובה והיא מה שכתוב בשמירת שבת כללחתה אומר נאמר בשמירת שבת כל חטאה יש מתירים לעבלים הקרובים לחתן וחלה להשתתף בסעודת שבע ברכות בשבת אף מחוץ לבית כלומר אבלים שכבר גמרו את השבעה בתוך 30 על כל האבלים בתוך 12 על אביאמו. ויש רבותיי שבת חתן באולם. באולם א סליחה בית מלון. שבת חתן בית מלון מותר. למה? כי בשבת אין אבל ואתה חלק בלתי נפרד מציבור שם. יש שמתירים לאבלים הקרובים לחתן וחלה להשתתף בסעודת שבע ברכות בשבת עד מחוץ הבית. ואולם אין נוהגים. כן. כלומר מרשנדים אין נוהגים כן ורק הורי החתן והכלה הם שתתפו ויאכלו בשבת בסעודת שבע ברכות אף חוץ לביתם אבל לא שאר קרובים כלומר הוא בא ואומר שאר קרובים זה לחיוני אל תלך אבל הקרובים ממש אבא ואמא בוודאי שבשבת חתן מותר להם להיות בתוך 30 או בתוך 12 חודש בשבת חתן בבית מלון בית מלון בשבת אין אבלות. אנחנו אומרים אנחנו אומרים גם שאר קרובים גם שער קרובים או מקרים שמשתתפים בבית מלון בשבת חתן מותר. למה? כי בשבת אין אבלות וזה מנהג הם נוהגים כמנהגם לעשות את האכילה בשתייה. זה מותר. לכן לסיכום השואל ששואל האם לאבל בתוך 30 יום או בתוך 12 על אבימו מותר להיכנס לברית מילה בזמן שזה אחד הקרובים הבן של זה אחיין שלו וכיוצא בדברים האלה תשובה מותר לא רק להיות בזמן הברית אלא גם לסעות אם אין מוזיקה ה יש מוסיקה אסור רבי חניה בן אגש אומר אין עזרה