ממתי נחשב יהודי בוגר לעיניינים הלכתיים שונים?

ושאים מרכזיים:

• הגדרת קטן וגדול: ההלכה קובעת שהקטן הוא מי שטרם מלאו לו 13 שנה ויום אחד ולא הביא שתי שערות למטה. מי שמלאו לו 13 שנה ויום אחד והביא שתי שערות למטה נחשב לגדול.
• ציטוט: "ובכן ההלכה קובעת שהקטן הוא זה שטרם מלאו לו 13 שנה ביום אחדם הביא שתי שערות למטה אבל אם כבר הוא בן 13 שנה ביום אחד והביא שתי שערות למעלה למטה אזי הוא נחשב לגדול"
• חזקת גדול: לעניין צירוף למניין (שהוא דרבנן), קיימת חזקה שאם אדם הגיע לגיל 13 שנה ויום אחד, מניחים שיש לו שתי שערות למטה, גם אם לא נבדק או לא נמצאו בפועל. חזקה זו מכונה "חזקה דרבה".
• ציטוט: "אלא כיוון שהצירוף למניין הוא עניין של דרבנן שמכו על חזקה שאם כבר הגיע ל-13 שנה ביום אחד, ההנחה היא שיש לו שתי שערות למטה. גם אם לא ראינו או גם אם ראינו ולא מצאנו, אפשר שהיו ונעלמו, נשרו וסומכים מבחינה זו על חזקה שמניחים שהוא בחזקת גדול עד שלא יוכח ההפך וזו נקראת חזקה דרבה"
• מחלוקת הפוסקים לגבי השימוש בחזקה: הפוסקים נחלקו מתי משתמשים בחזקת גדול ומתי לא.
• רבנו (הרמב"ם) משלב סימני בגרות מלמעלה עם ההכרעה על פי סימני הבגרות מלמטה. סימנים מלמעלה יכולים ליצור חזקה שהוא גדול עד שלא יוכח ההפך.
• השולחן ערוך (אורח חיים, סימן נ"ה) קובע שאם לא הביא שתי שערות, דינו כקטן עד שיצאו רוב שנותיו (35 שנה), שאז יתברר שהוא סריס, ואז הוא נחשב גדול למפרע מגיל 13.
• מעקב אחר סימני בגרות וסריסות: המעקב אחר סימני הבגרות יכול להימשך שנים רבות.
• אם עד גיל 20 לא הופיעו שתי שערות למטה, יש חשש לסריסות מלידה.
• אם הופיעו סימני סריסות אחרי גיל 20, הוא נחשב גדול למפרע מגיל 13, אך סריס.
• אם עד גיל 35 לא הופיעו סימני סריסות ולא שתי שערות למטה, הוא נחשב לסריס ולבוגר רטרואקטיבית מגיל 13.
• נפקויות הלכתיות של קביעת גיל הבגרות: לקביעת גיל הבגרות יש השלכות רבות על דינים שונים, כגון:
• צירוף למניין.
• שליח ציבור.
• ענייני קידושין (תוקף הקידושין והשלכות זינתה של האישה).
• ציטוט: "אם כן, יש נפקה מינה גדולה מאוד מאוד בהפעלת הבינים הללו, במרן השולחן ערוך, בסימן באור החיים, סימן נה, בסעיף אה ד' כותב א בסעיף ה, אם לא הביא שתי שערות, אפילו דינו אפילו הוא גדול בשנים, ד כקטן עד שיצאו רוב שנותיו שאז יתברר שהוא סריס ואם נראו לו סימני סריס קודם לכן דינו כגדול עד שיצאו רוב שנותיו הכוונה 35 שנה ביום אחד כמו שאמרנו וכפי שמבאר המשנה ברורה שם סעיף קטן כז שאז תברר אומר המשנה ברורה בסעיף קטן כח רוצה לומר ואז נעשה גדול למפרע משנת 13 שנה ליום אחד. אז יש המון המון דינים תלויים בבירור הזה, במעקב הזה אם הוא גדול או קטן."
• דיני ממונות (כשרות לעסקאות).
• דיני עונשין (אחריות פלילית).
• התייחסות מעשית במצבי ביניים: מאחר והחיים נמשכים, מניחים לאדם להתנהג כגדול עד שיתברר מעמדו הסופי. אך כאשר מתברר, ההשלכות הן רטרואקטיביות.
• ציטוט: "בגלל שהחיים זורמים, לא עוצרים, מניחים אותו להתחתן, מניחים אותו להתנהג כגדול עד שיתברר לנו דינו. אבל כשיתברר יתברר מפריע. אם גדול היה או קטן היה על כל ההשלכות הנובעות מכך אם קדוש קידושין אם בדיני מונות העסקים שלו הם עסקים אם מסוגל הוא לעמוד לדיני עונשין הכל הולך אחר המעקב הזה של הגיל הזה"
• הבחנה בין דינים דרבנן לדינים דאורייתא: לעניין תפילה בציבור (שהיא דרבנן לדעות מסוימות, ולכל הפחות צירוף עשרה הוא דאורייתא), סומכים על חזקת גדול שאדם שהגיע לגיל מסוים הביא שתי שערות. אך לעניין חיובים אחרים מדאורייתא, יש להחמיר יותר ואין להסתמך רק על חזקה.
• ציטוט: "לעניין זה רוצה לומר לעניין תפילה שמדרבנן אומר המשנה ברורס עיב קטן ל ואפילו לדעת הפוסטים לתפילה דאורייתא על כל פנים צירוב עשרה לבד דאורייתא הוא על כן סמכינן על זה ואמרינן כיוון שבא לכלל שנותיו מסתמה הביא שתי שערות דור אנשים מכיוון שהגיעו לכלל שנים מסתמה מביאים שתי שערות אבל לעניין שאר חיוב הדאורייתא אינו מעיל ומשום דהו המצוי על כן החמירו מדרבנן לעניין דאורייתא כמו לעניין בדיקת הראה"
• מקרה של חוסר סימני בגרות מוקדמים: אם בגיל מבוגר יחסית (כגון 18-19) אין סימני בגרות מלמעלה, לא ניתן לסמוך באופן אוטומטי על חזקת גדול, במיוחד בדינים דאורייתא או בענייני קידושין. במקרים כאלה, יש לבדוק סימני בגרות מלמטה כדי לוודא. חזקת גדול מופעלת בעיקר כשאין "ראותה בחזקה" לסתור אותה.
• ציטוט: "אבל מה יהיה אם יש לנו תופעה הפוכה נניח שיש לנו בחור בן 18 בן 19 ואין לו סימנים דלמעלה כלל ועיקר. כלום נוכל לסמוך על חזקת דרבה חזקת גדול וניתן לו לברך ברכת המזון להוציא אחרים מידי חובה. דומה שלא כי כיוון שיש ראותה בחזקה כי בגיל כזה פחות או יותר כבר יש שיער דלמעלה ואם אין כלום אז לפחות לפחות אל תסמוך על חזקת גדול בלי לבדוק במיוחד בדינים שהם דאורייתא או אם למשל הוא בא לקדש אישה אם אנו רואים שאין לו סימנים דלמעלה אזי מן הראוי שיבדק למטה כדי לא לסמוך על חזקת גדול שהרי יש ראותה וחזקה ומדובר כאן בדינים שהם דאורייתא ולכן יש יסוד להניח שרק אנחנו סומכים על חזקת גדול כל עוד אין ראותה בחזקה כמו שהפוסקים חילקו הם מתי לסמוך על חזקת גדול רק למילד דרבנן ולא למילד דאורייתא כך ניתן לומר שמתי ניתן לסמוך על חזקת גדול כשאין ראותה בחזקה אבל כל שיש ראותה בחזקה צריך לבדוק למטה על מנת שנדע אם אכן באמת נתייחס אליו כל גדול או לא"

עיקרון מרכזי:

ההלכה מציבה סימנים ברורים לגיל הבגרות, אך במקרים של ספק, היא משתמשת בחזקות כדי להקל על חיי היום-יום. עם זאת, השימוש בחזקות מוגבל יותר כאשר מדובר בדינים מדאורייתא או כאשר יש סימנים חיצוניים הסותרים את החזקה. בירור סופי של גיל הבגרות יכול להיות רטרואקטיבי ולהשפיע על תוקפם של מעשים שנעשו בעב