טבילה לגבר בעל קרי
שלום הרב! האם יש מקום להחמיר לדעת רבנו , ולטבול לפני התפילה במקווה? בפרט שכתב תשובה שמעולם לא התכוון לבטל תקנת עזרא וכו.. מה מנהג תימן בזה? הרב שמע מארי פסק בנושא?
שלום הרב! האם יש מקום להחמיר לדעת רבנו , ולטבול לפני התפילה במקווה? בפרט שכתב תשובה שמעולם לא התכוון לבטל תקנת עזרא וכו.. מה מנהג תימן בזה? הרב שמע מארי פסק בנושא?
שלום הרב!
בשעה טובה אני מתחתן בעז"ה, ורציתי לשאול כמה שאלות:
1. הבנתי שחדר הייחוד צריך להיות רשותו של החתן. במצב שבו הורי הזוג הם אלה שמשלמים על האירוע, האם יש מעשה קניין כלשהו שצריך לעשות? אם כן, מה בדיוק יש לעשות?
2. האם יש צורך לומר "אתם עדיי"? "רק אתם עדיי"? או לייחד את העדים בדרך כלשהי? ומה הסיבה לכך?
3. מאיזה שלב בחופה/חתונה בדיוק מותרים בנגיעה? ומה הסיבה לכך?
אוסיף שארוסתי ממוצא ספרדי (מרוקאי), במקרה ורלוונטי
תודה מראש!
ברמב"ם ק"ש א:ח הוא אומר שאין סדר לברכות אבל מה ההלכה אם הוא אומר הברכה שראוי לאחריה לפניה?
שלום לכבוד הרב,
כאשר מתפללים מנחה של ר"ה א' סמוכה לשל ערבית ר"ה ב', מהו הסדר הנכון לגבי המזמור של החג?
האם קוראים מזמור של חג במנחה, קדיש דרבנן במנחה ואשרי האיש של ערבית? או מדלגים על מזמור חג של מנחה ובמקומו אומרים את מזמור של חג של ערבית ואשרי האיש של ערבית?
שלום רב לאוהבי תורתך!
שאלתי בנוגע לנוסח הרמב"ם פ"ב ה"ג בהלכות שבת:
כשעושים דברים אלו, אין עושין אותן לא על ידי גויים, ולא על ידי קטנים, ולא על ידי עבדים, ולא על ידי נשים--כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם; אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם. ואין מורין לנשים לעשות דברים אלו.
הרב ענה לי בתשובה קודמת
"א יש דינים שקיבלו בקבלה ממשה רבינו, שהם דאורייתא, והפסוקים רק אסמכתא.
ב יש דינים שחז"ל הנפיקו אותם מן הפסוקים ע"י מידה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, והם דאורייתא."
שלום
בהלכות תעניות (א:ב-ג) רמב"ם אומר שזה דרך אכזריות לומר שהמעשים הרעים לציבור הוא קרי. האם זה אותו דבר ליחיד? האם יחיד שיש לו צרות צריך לזעוק ודרך אכזריות ליחיד אם הוא אומר שמה שקורא לו קרי?
1. תוקע שתקע שני שברים והפסיק בנשימה ותקע את השבר השלישי. האם יצא או שיש להקפיד לעשות את שלושת השברים בנשימה אחת?
2. האם דיני הטעויות בתקיעת שופר המפורטים בסימן תקצ' בשו"ע ובמשנה ברורה שם מוסכמים להלכה גם לפוסקים עפ"י הרמב"ם?
השלום עליכם הרב,
געגועים צפים בלבי תדיר לשיעורים ולשיחות שלכם, אלא שטורח הזמן והלימוד גובר עליי.
זכור לי בערפול מעט כי באחד השיחות שלנו הזכרת דו שיח שהיה לך עם הרב עובדיה יוסף ז״ל, שם הקשת עליו מדבריו ביביע אומר שאין כלל ברזל לנהוג בא״י כש״ע, שהרי הוא בעצמו כתב שם שמי שרוצה יעשה כש״ע ומי שרוצה כרמב״ם לפי שגם הוא מרא דאתרא.
האם הרב זוכר באיזו הלכה דֻבּר, והיכן מקור הדברים ביביע אומר?
ברכות עד בלי די, יצ״ו לגאולת ישראל בב״א.