דילוג לתוכן העיקרי

הגדרת יין מבושל לקידוש לפי שיטת הרמב"ם

שלום עליכם כבוד מורנו ורבנו 
יש לי שאלה לגבי הגדרת יין מבושל לקידוש לפי שיטת הרמב"ם.
ראיתי שיטה להכנת צימוקים שבה לוקחים ענבים שלמים וחיים, וחולטים אותם במים רותחים למשך זמן קצר מאוד (בין 30 ל-60 שניות) רק כדי שייווצרו סדקים בקליפה והנוזלים יתאדו מהר יותר בשמש. הענב עצמו לא מתבשל מבפנים אלא רק עובר חליטה חיצונית, ולאחר מכן מתייבש בשמש מספר ימים.
השאלה שלי היא: אם אני לוקח את הצימוקים האלה, משרה אותם במים כדין ומפיק מהם יין צימוקים – האם החליטה המוקדמת שעברו הענבים השלמים פוסלת את היין העתידי לקידוש לדעת הרמב"ם שאוסר יין מבושל? 

שאלות בדעת הרמב״ם

רציתי לשאול כמה שאלות:

1 שאלה ראשונה – נטילת ידיים בבוקר לפי שיטת הרמב"ם

הרמב"ם כותב שנטילת ידיים בבוקר היא לצורך קריאת שמע ותפילה, וכך מובא גם בשם בנו רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק.

מאידך, בהלכות תפילה (פרק ז') הרמב"ם כותב שמי שקם מוקדם ללמוד תורה לפני התפילה צריך ליטול ידיו קודם ברכות התורה.

שאלתי היא: אדם שקם מוקדם מאוד כדי ללמוד תורה, אך לאחר הלימוד מפסיק כדי להתארגן ורק אחר כך מתפלל – כיצד עליו לנהוג?

הרהור או קריאה ב"פרדס" בבית הכסא או בבית המרחץ

שלום לכבוד הרב,
לדידו של רבינו הרמב"ם, חכמת הטבע (פיסיקה) וחכמת האלוהות (מטאפיסיקה) הינם דברי תורה לכל דבר, כידוע.
נשאלת השאלה, האם מותר להרהר בהן או לקרוא בהן בבית הכסא או בבית המרחץ?
יישר כח

מה דינו של חלב מעבדה?

בדור היום נפוצו כבר חלב מסוגים אחרים. אך מחלב זה יכולים להכין גם גבינות.
בישראל הושקו לאחרונה שני מותגים עיקריים של "חלב" חדש המבוסס על חלבוני חלב אמיתיים המיוצרים בטכנולוגיית תסיסה ללא פרות: CowFree של קבוצת שטראוס (המבוסס על פטנט של ImaginDairy) ו-"החלב החדש" של מחלבות גד (בשיתוף עם Remilk). מדובר בפריצת דרך, משקאות פרווה כשרים, עם טעם ומרקם דומים לחלב פרה, כולל יכולת הקצפה לקפה, אך ללא לקטוז, כולסטרול ו-75% פחות סוכר, ומוכנים להגיע למדפים בינואר 2026.

שאלה על סוף הקדמה לפרק חלק

מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות  חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...


ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ, 
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)


כיצד ישוב הדברים בין המקורות ? 
 

Subscribe to הלכה וחיי יום-יום