שום קלוף שהונח במקרר כל הלילה, האם יש סכנה בשימוש בו?

שאל השואל ואמר שאשתו ביום חמישי בערב הכינה לצורך בשולי השבת ולא הספיקה. כך למשל היא קלפה את הבצלים ואת השומים ושמה אותם בפריזר ולמחורת השקימה והכינה תבשילה השבת. האם היה מותר להשתמש בשומים הכופים והבצלים הכופים שאשר החסנה אותם בפריזר במהלך הלילה או לא. ובכן לפי רבנו אין שום חשש יש כאלה שחוששים משום רוח רעה ולכן עוסרים. אבל עלינו לדעת שבגמרא במסכת נידה דף עמוד א' נאמר שם שרבי שמעון ברן יוחאי אומר חמישה דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו האוכל שום כלוף ובצל כלוף ובצה כלופה והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה והלן בבית הקברות והנוטל ציפור נבו בזורקן לרשות הרב והמקיס דם ומשמש מיטתו ובערו בגמרא ואמרו האוכל שום כלוף ואף על גב דמנחה בסילתא ומציירי וחתימי רוח רעה שורה עליהם כלומר אפילו היו בתוך קופסה סגורה רוח רעה שורה עליהן ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרים או קליפתן אבל שייר בהן עיקרין או קריפתן לתלן בה יוצא איפה לפי הגמרא במסכת נידה בשם רבי שמעון בן יוחאי שבאמת דברים כאלה יש בהם רוח רעה ואז גם במקום סגור אסור לאכול אותם אסור להשתמש בהם אבל עלינו לדעת שלא כל הפוסקים הביאו גמרא זו להלכה ויפה כתב מהריץ בשאלות ותשובות פעולה צדיק חלק ב' סימן רמח בשעה שהוא כתב את הדברים הבאים עוד כתב השולחן ערוך שם ולא יתן תבשיל ולא משקים תחת המיטה מפני שרוח ראה שורה עליהם עד כאן לשונו והוא מגמרא פסחים דף קיב אוכלין ומשקין תחת המיטה אפילו חופין בכלי ברזל רוח ראה שורה עליהם. כלומר, אם ראינו במסכת נידה דף יז עמוד ראשון שיש גדר של רוח רעה שגורמת למאכלים מסוימים להיות אסורים באכילה, הנה אנו מוצאים גם במסכת פסחים דף קיב גם כן אוכלין ומשקין תחת המיטה אפילו מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן אבל מריץ הבחין היטב היטב בלשון הרמבם פרק יב מלכות רוצח כתב ולא יתן התבשיל תחת המיטה אף על פי שהוא עוסק בסעודה שמה יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואהו עד כאן לשונו כלומר רבנו לא אמר בגלל רוח רעה אלא רבנו אמר האיסור לשים תבשיל או אכל גלוי מתחת למיטה משום שיש סיכון שתחת המיטה רוחשים שרצים ואז יטילו ארס בארס בתוך ה בתוך התבשיל או בתוך המאכל הפתוח ולכן הדבר הזה הוא בגלל חשש של סיכון ולא בגלל רוח רעה ואז אומר מחריץ לפי זה כל דבר שהוא סגור נתון מאכל או בצל או שום שהם נמצאים בתוך קופסה סגורה עליבה דרבנו אין בו איסור ואף על גב שבגמרא במסכת נידה נאמר שזה אסור משום רוח רעה רבנו לא חשש לרוח רעה ומה כוחו של רבנו אומר מעריץ משום שהדבר הזה נידון גם כן בירושלמי פרק ח ל בתרומות ושם לא יהיה ובאו טעמה בגלל העינן של רוח רעה כמו שבבלי אלא כאמר התם אמר רבי עמה צריכים למחש למייתא חששין אסיר למטן פריטין גופומה ותבשילה ותערסה ומזה כאמר למ דברייתחששין משמע דטעמה כפשטותו שמה יפול דבר המזיק הוא אין רואהו ואם משום רוח רעה אסור זה אינו מסולבר רק לחכמי ישראל אשר גילה סודו אליהם. כלומר כאן מעריץ הבחין הבחנה כפולה ומכופלת ממש כפולה ומכופלת. א' שרבנו הביא דברים אשר בבלי חשו להם משום רוח רעה והוא הביא אותם מדין סיכון לא מדין רוח רעה אלא חשש של מזיקים וארסים. ב הוא הבחין שיש הבדל בין ירושלמי ובין הבבלי. שהירושלמי הביא את הדברים האלה, אבל לא מטעם של רוח רעה, אלא מטעם של מזיקין, דהיינו שרצים, מטילי ארסים וכל כ יוצא בזה. ואז רבנו פסק כמו הירושלמי ולא כמו הבבלי, למרות שרבנו כותב בהקדמתו שפוסקים כמו הבבלי, אבל יש דברים שרבנו לא פסק כמו הבבלי, אלא כמו הירושלמי. ואחד מהם הוא העניינים הללו של אמונות תפלות ורוח הרעה וכך יוצא בזה שלפי רבנו נטחה בבלי מפני ירושלמי כי רק בבבל שהיו מרובים מאוד מאוד בהשפעה של הפרסיים וכישופים וכל הדברים האלה אזי התייחסו לזה אבל בארץ ישראל שהייתה נקייה מכל ההשפעות הזרות האלה לא חששו להם הנה צהוראה במסכת פסחים העריכו מאוד מאוד מאוד בעניין של איסור זוגות. דהיינו לא ישתה שני כוסות, לא יאכל שני פירות או ארבעה או ארבעה כוסות ודענו איך אנחנו שותים ארבעה כוסות בליל הסדר הרי זה איסור זוגות גם שמה פני חשש של מזיקים וכל הדברים האלה ולמרות הכל הרמבם וכולם לא חששו לא רק בליל הסדר שהוא ליל שימורים אלא לא חששו ולא הביאו להלכה כלל ועיקר ש את העניין הזה של זוגות למה כי בגמרא אפילו בבלי בבבלי נאמר מנדקיד כפתינן בדה מדא כפיד לא כפדינן כלומר אלה שחוששים מפני זוגות רוח רעות אוקיי תגיד לו תכבד בביתך תיזהר אבל מי שלא חושש שומר פדו עם השם ואין מה לחשוש אבל אבל בין כך ובין כך הירושלמי לא הביא דבר ולא חצי דבר מעניין הזוגות כשם שכאמור אתם רואים הוא תעלם מהטעם של רוח רעה והביא רק את העניין הזה של מזיקין דהיינו נזקים בסכנה ולא יותר ואם כן הרבנו ולא רק הוא בלבד יש עוד הרבה פוסקים שכך באמת נהגו שאין מה לחשוש ולכן דומה שניתן לבוא לומר לא בעיה של הרמב"ם באמת בצל בשום כלוף בתוך הפריג'דר אין מה לחשוש כי הוא סגור ואין לחשוש מפני מזיקים שחודרים לשם וודאי ודאי לא מפני רוח רעה שאין מה לחשוש לאור הניתוח הזה של מעריץ איך שהוא מנתח ומביא את שיטת רבנו אלא דומה שגם אפילו לאלה שחששו לא צריכים להחמיר בדברים האלה יותר על המידה ראו כיצד הרב עודה יוסף מתנסח בזהירות נכון להיזהר שלא להניח שום כלוף ובצל כלוף ובצה כלופה באופן שיעבור עליהם לילה מפני שרוח רעה שורה עליהם זולת עם ערב את השום והבצל הקלופים עם מאכלים אחרים כגון סלט או מעשה כדרגון שעל ידי התערובת אין לחוש ומכל מקום בדיעבד אין לאסור אותם אפילו בלי תערובת כלומר אומר נכון להיזהר שלא להניחם בלילה כן אבל הוא אומר ודעבד מניחם אין מה לחשוש אפילו בדיעבד נתן לזה מינון נמוך ואם הם בתערובת בוודאי וודאי שמותר לאור הדברים האלה אנו אומרים היום שכל הדברים האלה אינם ה כבר רחוקים מדעות בני אדם הרי חל כלל מדכבד כבדנן דומד לא כבד לא כבד כותב הרבו יוסף, שום פרסי שנאכל כשהוא כבוש בחומץ ושוהי ימים רבים כשהוא כלוף, יש להתיר שיש לומר שלא על שום גדול כזה הזהירו חכמים שימורי בצלים המונחים בקופסאות שמורים סגורים יש להקל אף שעבר עליו הלילה ובכן רבותיי כמה וכמה שימורים יש בהם א יש בהם מה שנקרא שומים וכאלה אלא יגידו אולי בגלל שזה מעורב כן אבל יש גם לא מעורבים ולמרות הכל לכן דומה שאפילו לאלה שחששו מפני רוח רעה יש מקום להקל בדורנו רבי חני בנגש