הגמ' במסכת נידה לפי ר"ש מציינת רשימה של דברים מסוכנים משום רוח רעה, האם כך נפסק להלכה?
מה הסיבה שהרמב"ם פסק בהלכות רוצח שלא יניח מאכל גלוי מתחת למיטה, האם חשש לרוח רעה?
מדוע התעלם הירושלמי מסיכונים של רוח רעה אלא החשש הוא רק מפני בעלי חיים מזיקים?
הרב מציג דיון הלכתי בשאלה האם מותר להשתמש בשום ובבצל קלופים שהוכנו מערב שבת ונשארו במקרר למחרת. הוא מביא דעות שונות, כולל חשש ל"רוח רעה" המוזכרת בתלמוד הבבלי, אך מצביע על גישת הרמב"ם והגמרא בירושלמי, המתייחסת לחשש מנזקים ממשיים. הרב מנתח את ההבדלים בין הבבלי לירושלמי ומצביע על כך שהרמב"ם פסק כדעת הירושלמי, המתמקד בסיכון ולא באמונות טפלות. לבסוף, המקור מביא את דעתו המקילה של הרב עובדיה יוסף בעניין זה, במיוחד כאשר הירקות המקולפים מאוחסנים בצורה סגורה או מעורבבים עם מאכלים אחרים.
נחשש מ"רוח רעה" במאכלים שנשארו יכולים כל הלילה והשלכותיו ההלכתיות.
הדובר פותח בשאלה פרקטית: האם מותר להשתמש בשום ובצל קלופים שהוקפאו במהלך הלילה. הוא מציין שיש דעה האוסרת זאת מחשש "רוח רעה", אך מנגד, מביא את דעת הרמב"ם שאינו רואה בכך חשש.
ציטוט מהגמרא במסכת נידה:
הדובר מצטט גמרא במסכת נידה (דף י"ז עמוד א') המונה חמישה דברים שהעושה אותם "מתחייב בנפשו ודמו בראשו", ביניהם:
"האוכל שום כלוף ובצל כלוף ובצה כלופה והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה והלן בבית הקברות והנוטל ציפור נבו בזורקן לרשות הרב והמקיס דם ומשמש מיטתו בערו בגמרא ואמרו האוכל שום כלוף ואף על גב דמנחה בסילתא ומציירי וחתימי רוח רעה שורה עליהם כלומר אפילו היו בתוך קופסה סגורה רוח רעה שורה עליהן ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרים או קליפתן אבל שייר בהן עיקרין או קריפתן לתלן בה יוצא איפה לפי הגמרא במסכת נידה בשם רבי שמעון בן יוחאי שבאמת דברים כאלה יש בהם רוח רעה ואז גם במקום סגור אסור לאכול אותם אסור להשתמש בהם."
ציטוט זה מציג עמדה מחמירה ביותר, לפיה אפילו שום ובצל קלופים הנמצאים בכלי סגור עלולה לשכון עליהם רוח רעה, אלא אם כן נשאר בהם חלק משורשם או קליפתם.
דעת הרמב"ם והבחנת המהרי"ץ:
הדובר מציין שלא כל הפוסקים קיבלו גמרא זו להלכה. הוא מביא את דעת המהרי"ץ בשו"ת פעולה צדיק (חלק ב' סימן רמ"ח) שמבחין בין טעמו של הרמב"ם לאיסור הנחת תבשיל או משקים מתחת למיטה, לבין הטעם המובא בגמרא (פסחים דף קי"ב) על רוח רעה.
ציטוט מהשולחן ערוך המובא על ידי המהרי"ץ:
"עוד כתב השולחן ערוך שם ולא יתן תבשיל ולא משקים תחת המיטה מפני שרוח ראה שורה עליהם עד כאן לשונו והוא מגמרא פסחים דף קיב אוכלין ומשקין תחת המיטה אפילו חופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהם."
הבחנת המהרי"ץ בדעת הרמב"ם:
המהרי"ץ מדגיש שהרמב"ם (פרק י"ב מהלכות רוצח) נימק את האיסור בהנחת תבשיל מתחת למיטה מחשש לנפילת דבר מזיק, ולא מחשש רוח רעה:
"ולא יתן התבשיל תחת המיטה אף על פי שהוא עוסק בסעודה שמה יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואהו עד כאן לשונו כלומר רבנו לא אמר בגלל רוח רעה אלא רבנו אמר האיסור לשים תבשיל או אכל גלוי מתחת למיטה משום שיש סיכון שתחת המיטה רוחשים שרצים ואז יטילו ארס בארס בתוך ה בתוך התבשיל או בתוך המאכל הפתוח ולכן הדבר הזה הוא בגלל חשש של סיכון ולא בגלל רוח רעה ואז אומר מחריץ לפי זה כל דבר שהוא סגור נתון מאכל או בצל או שום שהם נמצאים בתוך קופסה סגורה עליבה דרבנו אין בו איסור."
לפי המהרי"ץ, הרמב"ם פוסק על פי הירושלמי (תרומות פרק ח' הלכה ל'), שאינו מזכיר טעם של רוח רעה אלא חשש ממזיקים. בכך, הרמב"ם נוטה אחר שיטת הירושלמי במקרים של אמונות תפלות ו"רוח רעה", בניגוד לבבלי שהיה יותר מושפע מהאמונות הפרסיות.
עניין איסור זוגות:
הדובר מזכיר גם את עניין איסור שתיית שני כוסות או אכילת שני פירות וכדומה, גם שם הטעם המובא הוא חשש ממזיקים. למרות זאת, הרמב"ם ופוסקים אחרים לא הביאו איסור זה להלכה, משום ש"מי שלא חושש שומר פדו עם השם ואין מה לחשוש". גם כאן, הירושלמי אינו מזכיר טעם של רוח רעה בעניין הזוגות.
דעת הרב עובדיה יוסף:
הדובר מביא את דעת הרב עובדיה יוסף, שנוקט גישה זהירה אך מקילה בדיעבד:
"ראו כיצד הרב עודה יוסף מתנסח בזהירות נכון להיזהר שלא להניח שום כלוף ובצל כלוף ובצה כלופה באופן שיעבור עליהם לילה מפני שרוח רעה שורה עליהם זולת עם ערב את השום והבצל הקלופים עם מאכלים אחרים כגון סלט או מעשה כדרגון שעל ידי התערובת אין לחוש ומכל מקום בדיעבד אין לאסור אותם אפילו בלי תערובת כלומר אומר נכון להיזהר שלא להניחם בלילה כן אבל הוא אומר ודעבד מניחם אין מה לחשוש אפילו בדיעבד נתן לזה מינון נמוך ואם הם בתערובת בוודאי וודאי שמותר."
הרב עובדיה יוסף ממליץ להיזהר מלכתחילה, אך בדיעבד, אין לאסור את השימוש בשום ובצל קלופים שהלינו, במיוחד אם הם מעורבים במאכל אחר.
סיכום ומסקנה:
הדובר מסכם כי לאור ניתוח המהרי"ץ את שיטת הרמב"ם, נראה שלדעת הרמב"ם אין חשש בשום ובצל קלופים הנמצאים בפריזר בכלי סגור, שכן החשש העיקרי הוא ממזיקים ולא מ"רוח רעה". יתר על כן, נראה שאפילו לדעות המחמירות יותר בנוגע ל"רוח רעה", יש מקום להקל בדורנו, במיוחד כאשר מדובר במזון סגור. הוא מביא דעות נוספות המתירות שימוש בשום כבוש או בשימורי בצלים סגורים שעבר עליהם הלילה.
בסיום דבריו, הדובר מצטט את הכלל "מדכבד כבדנן דומד לא כבד לא כבד" (מי שמכבד – נכבד, מי שלא מכבד – לא נכבד), ומביא את דעת הרב יוסף המתיר שימוש בשום פרסי כבוש ומשומרים סגורים, ומסיק שאף לחוששים מ"רוח רעה" יש מקום להקל בדורנ
Full text
תכנים לקריאה נוספת
שכנים
שלום לכבוד תורתו המרביץ תורה ברבים
שאלה שעלתה לפני.
לפני כמה חודשים שכנים עזבו את הדירה שלהם ועברו לגור במקום אחר (בנתיים הדירה ריקה כבר חודשיים)אך השאירו בלון גז, ועוד חפצים שונים.
מה דינם של אלו החפצים? האם הם הופכים להיות הפקר וכל הרוצה ליטול יבוא, או שהישוב המשכיר להם את הדירה זכה וקנה את אלו?
מה קורה לגבי בלון הגז? האם הוא עובר לדייר הבא? לישוב? למי?
תודה רבה
ברוך תהיה לעולמי עד..
כיצד על ההולכים בדרכו של הרמב״ם להתייחס לרבנים העוסקים בקבלה?
שלום לכבוד הרב.
אני רמב"מיסט ב"ה, לפחות בהרבה עניינים. (לצערי לא הספקתי לעבור על כל הרמב"ם)
לצערי אני רואה הרבה מאוד רמב"מיסטים שמתנגדים נחרצות לקבלה וכד'. לא שאני מתנגד, אינני נכנס לוויכוח רב החשיבות הזה, אבל מה שאינני מסוגל לסבול זה היחס שלהם לכל גדולי הדור. הרי גם אם הרה"ג מארי יחיא קאפח זצ"ל צדק, (כבר אמרתי שאיני נכנס לזה.) הצורה של ההתייחסות לרבנים בימינו היא נוראית!
ט' באב שחל ביום ראשון, האם מותר להדיח הכלים במוצאי שבת?
הלכה היא שאין להכין צרכי מוצאי התענית רק לאחר חצות היום, האם בדווקא או שיש נסיבות להתר מלאכות גם לפני חצות היום?
היש נסיבות להיתר שימוש במים אף ביום הכיפורים וקל וחומר להיתר בט' באב?
האם יניח הכלים ולא ישטפם בגלל האיסור לרחוץ ידיו למרות החשש למפגע תברואתי?
האם תלמידה רשאית לדווח למורה על בחינה שהושגה והופצה לפני המבחן?
הבת שלי לומדת באולפנה ויש להם ביום חמישי מבחן באנגלית . אחת הבנות הצליחה להשיג את הבחינה ולהפיץ אותה בקרב מחצית מבנות הכיתה . הבת שלי שואלת אם היא יכולה לדווח למורה על כל ואין בכך לשון הרע.
תודה רבה.
אכילה במקום ציבורי
האם מותר לאכול במקום ציבורי שרגילים לאכול בו?
כמו למשל בפארקים(שעושים מנגלים), או מסעדות שיש להם שולחנות ברחוב.
כמו כן מה נחשב מקום ציבורי(בלשון חז"ל 'שוק')?
"הכנסת הופכת אותנו למדינה לא יהודית"
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
גם תלמיד חכמים וגם אין לו חלק לעולם הבא - הכיצד?
דואג האדומי, אחד משריו הבכירים של שאול המלך, דוגמה במקורות חז"ל להולך רכיל שגרם לשפיכות דמים. במסכת סנהדרין נמנה דואג כמי שאין לו חלק לעוה"ב ושם גם מתוארים גדולתם בתורה של דואג ואחיתופל.
במדרש שוחר טוב מתוארים דואג ואחיתופל כראשי סנהדראות שנכשלו ונדרדרו לגהנם. בפיהמ"ש תחילת מס' חולין מונה הרמב"ם את דואג ואחיתופל והתנא אלישע אחר יחד עם ישו הנוצרי שר"י.
קורות חיים
לקי
שלום עלכם הרב רצון
האם בזמן שכותבים קורות חים כהגשת מועמדות לעבודה חדשה חיבים להקפיד על מספר השנים שאדם היה מועסק במקום הקודם או שאין קפדה על כך?
ברוך תהיה
עמית בן זאב
תלמידו הקטן של מורי אבשלום זלהה
כיצד לשלב ענווה עם הצגת הכישורים בקורות חיים למשרה?
לעניין צניעות וענווה, הרמב"ם כותב שאדם צריך להיות עניו עד הקצה. היום בדורנו כדי שאדם יקבל משרה כלשהי, הוא כותב קורות חיים ומוזמן לריאיון, והוא צריך לשכנע כמה שהוא טוב וכמה שהוא מצליח ובעל יכולות יותר משאר המועמדים, ולהראות את כל ההיסטוריה הטובה שלו.
איך אפשר לשלב בין הדרישה להיות עניו וצנוע, ומצד שני להתגאות ביכולות שלו כדי לקבל משרה נחשקת?