כסף שנגנב מעמותה שגבתה אותו לצדקה, האם מנהלי העמותה חייבים לשלם מכיסם?

ושאים מרכזיים ורעיונות עיקריים:

1. הבחנה בין שומר שהוא חלק מהעמותה לבין שומר חיצוני:

• אם הכסף נאבד לאחד מחברי ההנהלה של העמותה, הפועל מטעם העמותה כחלק בלתי נפרד ממנה, והדבר נעשה על פי כללי השמירה של העמותה (למשל, אחד מחברי ההנהלה שומר כספים), אזי הוא פטור מתשלום. הנימוק לכך הוא שהכסף מיועד לכלל העניים ואין לו "טובעים" ספציפיים.
• לעומת זאת, אם העמותה הפקידה את הכסף בידי אדם חיצוני שאינו חבר הנהלה, השומר חייב לשלם אם הכסף נגנב. זאת משום שהעמותה עצמה נחשבת ל"טובעת" של הכסף, גם אם הוא מיועד לכלל העניים.

1. "...אם נגנב הכסף הוא פטור כי הוא זה כסף שאין לו טובעים זה כסף ששייך לכלל עניים ואין לו טובעים אבל אם הכסף הזה נגבע לצורך עני מסוים אזי חייב במידה והוא פשע..."
2. "...אבל הרי סיבת הפטור שפותרים שומר ששמר על כספי עניים ונגנבו היא משום שלכסף הזה אין טובעים. אבל מן הרגע שיש לכסף הזה טובעים כגון שהעמותה הזו היא עמותה רשומה ולפי החוק וזה נקרא לצורך העניין מנהג המקום העמותה היא גוף שיכולה לטבוע ולהתבע ואיל וכן יש לכסף הזה טובעים כי הרי הם ממשיכים לאסוף בשביל עניים אז מאחר והם בבחינת גוף שיכול לטבוע במקרה כזה אם השומר פש חייב..."
3. הבחנה בין כסף המיועד לכלל העניים לכסף המיועד לעני ספציפי:

• אם הכסף נגבה לצורך עני מסוים, השומר יהיה חייב לשלם אם הכסף נאבד בפשיעה, מכיוון שלכסף זה יש "טובעים".
• אם הכסף מיועד לכלל העניים ואין לו טובעים ספציפיים, השומר יהיה פטור גם אם פשע.

1. "...אבל אם הכסף הזה נגבע לצורך עני מסוים אזי חייב במידה והוא פשע מאחר וזהו כסף שיש לו טובים..."
2. "...והראו ממון הצדקה הזו שאין לו טובעים אפילו באו עליו גנבים וקדם והציל עצמו במון השבועים פטור אין לך פיון שבועים גדול מזה במ דברים אמורים בשאין זה הממון המופקד אצלו לעניי מקום זה או לשבויים אלו אבל אם היה לעניים אלו כלומר ממש מיוחד לעניים מסוימים ולשבועים אלו והרי הוא קצוץ להם הרי זה ממון שיש לו טובעים וישלם עם פשע או ישבע אם לא פשע כדרך כל השומרים גאות ממוניות כתב מי הוא..."
3. מעמדה המשפטי של עמותה רשומה כ"טובע":

• מאחר שעמותה רשומה היא גוף משפטי שיכול לתבוע ולהיתבע על פי חוק המדינה ("מנהג המקום"), היא נחשבת ל"טובעת" של כספי הצדקה שהיא אוספת, גם אם הם מיועדים לכלל העניים.
• לכן, אם העמותה מפקידה את הכסף בידי שומר חיצוני, השומר יהיה חייב באחריות אם הכסף נאבד בפשיעה, משום שלכסף זה יש "טובע" בדמות העמותה.

1. "...אבל מן הרגע שיש לכסף הזה טובעים כגון שהעמותה הזו היא עמותה רשומה ולפי החוק וזה נקרא לצורך העניין מנהג המקום העמותה היא גוף שיכולה לטבוע ולהתבע ואיל וכן יש לכסף הזה טובעים כי הרי הם ממשיכים לאסוף בשביל עניים אז מאחר והם בבחינת גוף שיכול לטבוע במקרה כזה אם השומר פש חייב..."
2. "...וכך לא רק בנקא כל שומר זר חייב באחריות. כי זהו כסף שיש לו טובעים. במקרה הזה הגבאים שכמו הגבאי בהגעות ממוניות והרמה כל שכן עמותה שהיא גוף מאוגד ולפי חוק המדינה והמנהג יכולה היא לטבוע ולטבע."
3. ציטוט ממקורות הלכתיים:

• המקור מצטט מדברי רבנו (הרמב"ם) בהלכות שאלה ופיקדון, המבחין בין כסף שנועד לשמירה (שעליו חלה אחריות) לבין כסף שנועד לחלוקה לעניים ואין לו טובעים ספציפיים (שעליו אין אחריות גם בפשיעה).
• כמו כן, מצוטט השולחן ערוך (חושן משפט, סימן שא סעיף ו) המביא את אותה הבחנה.
• הערה של הרמ"א מובאת גם היא, לפיה אם הגבאי אומר לשומר שהוא יהיה חייב במקרה של פשיעה, השומר אכן חייב לשלם לגבאי, והגבאי אחראי להחזיר את הכסף לעניים.

1. "...אנו קוראים בדברי רבנו בפרק חמישי מלכות שאלה ויקדון הלכה הראשונה מי שפקידו אצלו מעות של עניין או של פדיון שבויים ופשע בהם ונגניבו פטור שנאמר לשמור לא לחלק לעניים כלומר התורה אמרה רק נכס שניתן לראהו לשמור על זה הוא חייב באחריות אבל כסף אשר מיועד לחלק לעניים ואין לו טובעים כי הוא לא לעני ספציפי אם כן במקרה כזה הוא פטור גם אם הוא פשע..."
2. "...ובשולחן ערוך חושב משפט סימן שא סעיף ו נאמר מי שהפקידו אצלו מאות עניים או פיון שבועיים ופשע בהם ונגנבו פטור שנאמר לשמור ולא לחלק לעניים והרי הוא ממון שאין לו טובעים למד אמורים שאין זה הממון מופקד לעניי מקום זה או לשבועים ידועים אבל אם היה לעניים אלו או לשבועים אלו והרי הוא קצוץ להם הרי זה ממון שיש לו טובעים וישלם עם פשעה או ישלם שלא פשעה או ישבע שלא פשע כדרך כל השומרים והרמה מוסיף וכן אם הגבאי אמר לשומר שמור לי זה דברי הגאות מימוניות הביא אותם להרכה חייב כשאר שומר..."
3. נוהג העמותה כשיקול:

• אם נוהג העמותה הוא שחברי ההנהלה מתחלפים בשמירת הכספים וזהו חלק מהתקנון שלה, אזי חברי ההנהלה לא נושאים באחריות במקרה של אובדן, מאחר שזהו חלק מכללי שמירת קופת הצדקה.

1. "...לסיכום אם אכן באמת זהו הנוהג שבאותה קופת עיר שחבר ההנהלה שומר פעם חבר זה פעם חבר זה ואלה הם התקנון והוא התקנון שלה הרי הם אינם נוסעים באחריות מאחר זה הכללים של שמירת הקופת צדקה..."
2. הפקדת כספים בבנק:

• אם העמותה מפקידה את הכספים בחשבון בנק, הבנק חייב באחריות כלפי העמותה במקרה של אובדן, משום שלכסף יש "טובע" ברור.

1. "...אבל מן הרגע שאותה קופת עיר תפקידה את הכספים האלה בבנק חשבון בחשבון בנק הרי הבנק כלפי העמותה חייב באחריות. אם ארע משהו לכסף הזה חייב באחריות..."

מסקנות עיקריות:

• אחריותו של שומר כספי צדקה תלויה במידה רבה במעמדו (חבר עמותה או חיצוני), בייעוד הכסף (לכלל העניים או לעני ספציפי) ובמעמדה המשפטי של הגוף שאסף את הכסף.
• עמותה רשומה נחשבת כ"טובעת" של כספי הצדקה שלה, ולכן שומר חיצוני של כספים אלו יהיה בדרך כלל חייב באחריות במקרה של אובדן.
• אם שמירת הכספים על ידי חברי ההנהלה היא חלק מנהלי העמותה, הם עשויים להיות פטורים מאחריות.
• הפקדת כספים בבנק מטילה את האחריות על הבנק כלפי העמותה.

המקור מדגיש את החשיבות של הגדרת מעמד השומר, ייעוד הכספים ואופי הגוף המנהל את כספי הצדקה בקביעת האחריות במקרה של אובדן. ההתייחסות למקורות הלכתיים ולמעמדה המשפטי של העמותה מספקת מסגרת מקיפה לדיון בסוגיה זו