האם יורש חייב לכבד שיק שנכתב ע"י מורישו? האם יתעלם היורש מנכסי העזבון אם נמצא שטר צוואה שהוא אינו כלול בה?
האם שטר צוואה בכתב ידו של המוריש שנמסר לשליש מחייב את היורשים לביצוע הצוואה?
נמצא בכיסיו של המת שטר מתנה המקויים ע"י עדים שקנו מידו, האם פטורים היורשים מלכבד השטר מחשש שנמלך המוריש?
באלו נסיבות ובכפוף לאלו תנאים יתחייבו היורשים לכבד התחייבויות מורישם מן העזבון?
pexels
02/06/10 י"ט סיון התש"ע
המקורות דנים במצב בו נמצאים מסמכים לאחר פטירתו של אדם, כגון שטר חוב או צוואה בכתב ידו, ושואלים האם יש ליורשים חובה לפעול על פיהם. התשובה היא שלרוב אין חובה כזו כל עוד לא הוכח החוב או שהמתנה לא נקלטה בחיי המוריש באמצעות קניין. המקורות מסבירים כי מסמכים שנמצאו לאחר המוות, אפילו שטר מתנה חתום על גופו, אינם מחייבים את היורשים, שכן ייתכן שהמנוח התחרט. עם זאת, אם המוריש מסר שטר חוב לשליש עם הוראה מפורשת למסירה, או מינה שליש כמנהל עזבון, יש לפעול על פי דבריו.
קובץ שמע - מלא
נושאים מרכזיים ורעיונות עיקריים:
- אין חובה לכבד צ'ק ללא תביעה מוכחת: הרב קובע כי ליורש אין חובה מידית לכבד את הצ'ק שנמצא בפנקס הצ'קים של אביו. כל עוד אין דורש חוב מפורש שמציג הוכחות לחוב קיים שלא נפרע, היורש אינו צריך ליזום ולברר את נסיבות הצ'ק או לפעול לפיו.
- ציטוט: "הצ'ק אם פלוני אלמוניה מוטב ביום מן הימים יטו חוב בסכום 10,000 ו יוכיח את חובו אז ורק אז יצטרך הוא להעביר את הצ'ק הזה או על כל פנים את 10,000 קברעון חוב אבל כל עוד אין שום קולות ברשת אין שום תביעות אינו חייב להעיר ולעורר ואיננו חייב לכבד את מה שכתוב בצ'ק."
- צוואה בכתב יד ללא עדים אינה מחייבת: המסמך השני שנמצא, פתק בכתב ידו של האב המנוח בו הוא מוריש את נכסיו לאדם אחר, אינו מחייב את היורש להתנער מהעיזבון. על פי ההלכה, צוואה בכתב יד ללא עדים וקניין אינה תקפה באופן אוטומטי.
- ציטוט: "וכאמור גם לא אותו מסמך צבאה שכתוב בכתב ידו."
- השוואה למתנה שנמצאה על גופת הנפטר: הרב מסתמך על משנה במסכת בבא בתרא (קל עמוד ב) ועל דברי הרמב"ם (הלכות זכיה ומתנה, פרק צ הלכה כד) כדי לבסס את הטענה שצוואה או מתנה שנמצאו לאחר המוות ללא קניין אינן מחייבות. ההסבר הוא שהמוריש/הנותן יכול היה להתחרט.
- ציטוט מהמשנה: "מי שמת ונמצאת דעתיקה קשורה על ירכו הרי זו אינה כלום."
- ציטוט מדברי הרמב"ם: "אף על פי שהיא בעדים וקנו מידו כדי ליפות כוח אלו שנתן להם. הרי זו אינה כלום שאני אומר כתבה ונמלכת."
- הדגשה על הצורך בקניין ופעולה אקטיבית: גם במקרה של שטר חוב או מתנה שנמסרו לשליש, כל עוד השליש לא קיבל הוראות ברורות ומפורשות לפעול על פיהם לפני מות המוריש/הנותן, אין השטר מחייב. העובדה שהמוריש רק כתב או תכנן אינה מחייבת עד שלא בוצעה פעולה קניינית סופית.
- ציטוט: "או שאמר לו הנח עד שאומר לך מה תעשה הוא מת הרי זו אין כלום... כי העובדה שהוא עוד לא נתן הנחיות אופרטיביות לשליש כל זה אולי בחינת תוכניות שאולי נגנזו."
- הבחנה בין חובות ועברות בעלויות מוכחות לבין מסמכים שטרם מומשו: היורשים אינם חייבים לשלם חובות או לבצע העברות בעלות על סמך מסמכים בלבד. החובה קיימת רק כאשר יש תובע המוכיח שאכן היה חוב שלא נפרע או העברת בעלות שהושלמה בקניין וטרם בוצעה.
- ציטוט: "יוצא איפה באמת יורשים אינם חייבים לפרוע חובות ש של אביהם המנוח מכספם הפרטי. אבל נעיזון הם חייבים. במי דברים אמורים בחובות או בעברות בעלויות מוכחות שהן נגמרו ויש לבצען."
- צוואה בפני שליש עם הוראה מפורשת: אם המוריש מסר צוואה לשליש וציווה עליו באופן מפורש לפעול על פיה, ואף מינה אותו כמנהל עזבון, אזי הצוואה מחייבת ויש לפעול על פיה.
- ציטוט: "ומשמע שאם אדם כותב שטר צבאה ונותן לשליש והוא אומר לו אני נותן לך בשביל לפעול ולבצע ואני סומך עליך זו כבר מילתו האחרונה וכל שכן אם מנה את השליש כמנהל עזבון ואמר לו אני נותן לך ואני סומך הלכה לביצוע זה כבר אין אחרי זה ולא כלום שוודאי צריכים לחסוף את השטרה צבעה ולפעול על פיו."
מסקנה:
על פי ההלכה המוצגת בהקלטה, היורש אינו מחויב בשלב זה לפעול על סמך הצ'ק או צוואת היד שנמצאו. לגבי הצ'ק, חובה תקום רק אם יופיע תובע שיוכיח את קיום החוב. לגבי צוואת היד, היא אינה תקפה ללא עדים וקניין. היורש אינו צריך להתנער מהעיזבון בשל מסמך זה. רק אם הייתה צוואה תקפה מבחינה הלכתית (למשל, בפני עדים ובקניין) או אם יוכח חוב ברור על ידי דורש, תקום חובה על היורשים לפעול בהתאם
Full text
שאל השואל ואמר שאביו לא עלינו נסלק מן העולם ובתום שבעת ימי האבל מטבע הדברים מחטטים במסמכים ואז מצא בין המסמכים שני דברים א' בפנקס הצ'קי כתוב שלמו לפקודת פלוני אלמוני סכום 10,000 שח והוא חתום על הצ'ק ב מצא פתק נייר בכתב ידו של אביו שבו הוא כותב שהוא מוריש את נכסיו לפלוני אלמוני שמהיום ועד שעה אחת לפני פני המוות ועכשיו הוא שואל כיצד עליו לנהוג א' האם עליו לכבד את הצ'ק ב' האם עליו להתנער מכל העזבון מאחר והוא מצא בכתב ידו של אביו שהוא מוריש את נכסיו לפלוני אלמוני או לא והתשובה רבותיי אין עליו שום חובה לא להתנער מהנכסים בגין אותו מסמך שהוא מצא ולא גם לכבד את הצ'ק הצ'ק אם פלוני אלמוניה מוטב ביום מן הימים יטו חוב בסכום 10,000 ו יוכיח את חובו אז ורק אז יצטרך הוא להעביר את הצ'ק הזה או על כל פנים את 10,000 קברעון חוב אבל כל עוד אין שום קולות ברשת אין שום תביעות אינו חייב להעיר ולעורר ואיננו חייב לכבד את מה שכתוב בצ'ק וכאמור גם לא אותו מסמך צבאה שכתוב בכתב ידו. אנחנו מוצאים את המקור לפסק ההלכה שאמרנו כעת בדף בבא בטרא קל עמוד ב במשנה נאמר מי שמת ונמצאת דעתיקה קשורה על ירכו הרי זו אינה כלום כלומר אם אדם נפטר ומצאו על גופתו שטר מתנה שבו הוא נותן מתנה לפלוני אז כאמור אין כלום אין היורשים חייבים לכבד את אותו שטר מתנה זיכה לאחר בין יורשין בין שאינן מישים דבריו קיימים והנה רבנו בפרק תשעים הלכות חיה ומתנה הלכה כד כתב את הדברים הבאים מי שמת ונמצאת מתנה קשורה לו על ירכו אף על פי שהיא בעדים וקנו מידו כדי ליפות כוח אלו שנתן להם. הרי זו אינה כלום שאני אומר כתבה ונמלכת. כלומר הגאוו בעצמכם אנחנו דיברנו על שטר צבאה כתוב בכתב ידו בלי עדים בלי כלום. ומה רבנו אומר? אפילו היה שטר צבואה שנותן מתנה את נכסיו. ובעדים חתום בעדים ונאמר שקנו מידו אין לכבד שטר צבאה זה כי אני אומר שמה הוא התכוון הרי זו אינה כלום שאני אומר כתבה ונמלך יכול להיות שהוא התחרט ואם זה כבה לאחר בין מן היורשין בין שאינו מניורשים כל הדברים שבה קיימים ככל מתנת שכי מרע כי אם הוא כבר זיכה באמצעות השל מתנה הזה למישהו אחר בין ניורשין בין שאינו מניורשין כל הדברים שבה קיימים כל מתנת שימרה וכן מי שכתב שטר חוב על עצמו בשם אחר או בשם אחד מבניו או מן היורשין ונתן השטר על יד שליש ואמר לו יהיה אצלך ולא פירש לו כלום או שאמר לו הנח עד שאומר לך מה תעשה הוא מת הרי זו אין כלום אם אנחנו מתייחסים לצ'ק כל עוד אין תביעה ואין אנו יודעים אם יש חוב יכול להיות שהוא רצה לכתוב וכתב ונמלך ואולי אין בכלל בסיס לתביעה לכן אין על היורש הזה להעיר ולעורר כלום בנסיבות של הצ'ק שנמצא בפנקס הצ'קים וגם לא השטר צבעה שכתוב בכתב ידו של אביב ובשולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף קפה מי שמת ונמצאת מתנה קשורה על ירכו אף על פי שהיא בעדים וקנו מידו כדי ליפות כוח אלו שנתן להם הרי זה אינה כלום שאני אומר כתבה ונמלך ואם זיכה בה לאחר בין שאין יורשים כל הדברים שבה קיימים ככל מתנת שכמירה וכן מי שכתב שטר חוב על עצמו בשם אחר או בשם אחד מבניו ונתן את השטר על יד שליש ואמר לו יהי זה עץ זכה ולא פרש לו כלום או שאמר לו הנח עד שאומר לך מה תעשה הוא מת אינו כלום כי העובדה שהוא עוד לא נתן הנחיות אופרטיביות לשליש כל זה אולי בחינת תוכניות שאולי נגנזו ומשמע שאם אדם כותב שטר צבאה ונותן לשליש והוא אומר לו אני נותן לך בשביל לפעול ולבצע ואני סומך עליך זו כבר מילתו האחרונה וכל שכן אם מנה את השליש כמנהל עזבון ואמר לו אני נותן לך ואני סומך הלכה לביצוע זה כבר אין אחרי זה ולא כלום שוודאי צריכים לחסוף את השטרה צבעה ולפעול על פיו שאמר לו הנח עד שאומר לך מה תעשה הוא מת אינו כלום ומתנת בריא בקניין כשהקנה קצת א כשיקנה קנה המקבל עד כאן לסיכום יוצא איפה באמת יורשים אינם חייבים לפרוע חובות ש של אביהם המנוח מכספם הפרטי. אבל נעיזון הם חייבים. במי דברים אמורים בחובות או בעברות בעלויות מוכחות שהן נגמרו ויש לבצען. אבל כל שטרות שבהן יש חוב של המוריש או העברות בעלויות של המוריש ממנ דהוא למן דהוא. אין המוריש חייב לכבד את המסמכים האלה. אלא אם כן יש טובע והתובע מוכיח. כי אכן באמת היה חוב כזה הוא לא נפרע או שהייתה עברת בעלות כזו מוגמרת עם מעשה קניין ותרם נתבצע וצריך לבצע כל עוד אין נסיבות כאלה אנו אומרים שם המטעמים של המוריש כתב את אשר כתב והם אינם המילה האחרונה ואין על המורישן לכבד מסמכים כאלה רבי חנניה בנהגש מס