נער שהגיע לגיל המצוות, האם מוציא את הבוגרים ידי חובת קידוש בליל שבת?

האם ניתן לסמוך על החזקה שבגיל הזה כבר נתמלא התנאי של הבאת שתי שערות?

התנאי "משהביא שתי שערות" האם רק למילי דאורייתא או אף למילי דרבנן?

הישנן נסיבות שגדול יצא י"ח הקידוש או ברהמ"ז למרות שהנער לא נבדק אם עמד בתנאי של הבאת שתי שערות?

תגיות

03/06/10 כ"א סיון התש"ע

הרב דן בשאלה האם נער שהגיע לגיל מצוות אך לא נבדק סימני בגרות, יכול להוציא אחרים ידי חובת מצוות שונות, כגון קידוש וברכת המזון. נחלקו הפוסקים בשאלה האם ניתן לסמוך על חזקת בגרות בגיל 13 יום אחד ללא בדיקה בפועל. יש הסוברים שבנוגע למצוות דרבנן ניתן לסמוך על חזקה זו, בעוד שאחרים מחמירים גם במצוות דרבנן, ובמצוות דאורייתא ודאי שיש צורך בבדיקה. בנוגע לקידוש וברכת המזון, שהן מצוות דאורייתא, הדעה המחמירה דורשת בדיקה ודאית של סימני בגרות. עם זאת, ישנה התייחסות לאפשרות שאחרים יצאו ידי חובה בשמיעה ועניית אמן מנער בר מצווה שלא נבדק, בדומה לאופן שבו קטן יכול להוציא גדול ידי חובה במצוות דרבנן. לסיכום, המקור מציג מחלוקת הלכתית בשאלה האם ניתן להסתמך על חזקת בגרות לבד או שיש צורך בבדיקה ממשית כדי שנער בר מצווה יוכל להוציא אחרים ידי חובת מצוות.

קובץ שמע - מלא

נושא מרכזי: מעמדו ההלכתי של בר מצווה שהגיע לגיל 13 ויום אחד אך טרם נבדק אם הביא שתי שערות.

השאלה המרכזית העולה היא האם ניתן לסמוך על חזקה דרבא כדי להתיר לנער בר מצווה להוציא אחרים ידי חובה בקידוש ליל שבת וברכת המזון, או לצרפו למניין, זאת בטרם נבדק באופן ודאי שהביא שתי שערות.

חזקה דרבא והמחלוקת סביבה:

עיקרון חזקה דרבא: רבא אמר שכל שהגיע לשנותיו (בן 13 שנה ביום אחד), אנו מניחים שהביא שתי שערות כמו כל העולם. על בסיס חזקה זו, לכאורה, ניתן להחשיבו כגדול לכל דבר.
"שכל שהגיע לשנותיו, דהיינו בן 13 שנה ביום אחד, אנו מניחים שהביא שתי שערות כמו כל העולם ואז יוצאים מדי חובה גם בלי לבדוק."
מחלוקת הפוסקים: הפוסקים נחלקו האם ניתן לסמוך על חזקה זו בכל מקרה.
יש שאמרו שבענייני תורה לא ניתן לסמוך על חזקה, אך בענייני דרבנן ניתן לסמוך. כדוגמה, מובא עניין חליצה (דין תורה) בו יש לבדוק את האישה והגבר ולא לסמוך על החזקה. לעומת זאת, לצירוף למניין (דרבנן), הרמ"א באור החיים (סימן נה סעיף ה) מתיר לסמוך על החזקה ולא צריך לבדוק.
"אז היו שאמרו שבעניינים של תורה לא ניתן לסמוך. בעניינים של דרבנן ניתן לסמוך. ולכן לכדי לפתור מחליצה צריך לבדוק את האישה אם מביאה שתי שערות או לאחר 12. אבל לא לסמוך על החזקה כי החליצה היא דין תורה וכן של הגבר מ-13 שנה ביום אחד לאחר שהביא שתי שערות אבל למה דרבנן למשל אם מצטרף למניין הרי הרמה אמר באור החיים שולחן ערוך אור החיים סימן סעיף ה שכיוון שזה דרבנן מצטרף ולא צריכים לבדוק אם הביא שתי שערות"
פרשנות "מורי" לדעת "רבנו" (הרמב"ם): "מורי" מפרש את שיטת "רבנו" בצורה מחמירה, וטוען שגם לענייני דרבנן (כגון השלמה למניין לתפילה ולפרוס על שמע) אין לסמוך על חזקה דרבא, אלא יש צורך בבדיקה וודאית שהנער הביא שתי שערות לאחר גיל 13.
"יוצא שמורי פירש את שיטת רבנו שאין סומכין על חזקה דרבא גם לא למילי דרבנן ואם רוצים שבר מצווה ישליח ציבור או יצטרף למניין. כל אלה אפילו שהם מדרבנן צריכים להיות בטוחים שכבר הביא שתי שערות ורק לאחר מכן מצרפים אותו למניין או מזמינים אותו להשלח ציבור."

הוצאת אחרים ידי חובה בקידוש וברכת המזון על ידי בר מצווה שטרם נבדק:

קידוש ליל שבת: "מורי" מצטט את "רבנו" (הלכות שבת פרק כט הלכה א) שמצוות קידוש השבת היא מדאורייתא, וכן חובת הנשים בקידוש היום היא כחובת האנשים. לכן, לפי שיטת "רבנו" כפי שמפרש "מורי", בר מצווה בן 13 ויום אחד שטרם נבדק לא יכול להוציא גדולים (אנשים ונשים) ידי חובת קידוש, מכיוון שאין סומכים על חזקה דרבא בענייני דאורייתא. רק אם נבדק ויודעים שהביא שתי שערות, יוכל להוציא.
"אומר מורי בדברי רבנו בפרק 29 מלכות שבת הלכה ראשונה מצוות עשה מן התורה לקדש יום שבת בדברים אומר מורי בערה א' נראה ברור לדעת רבנו שחובת הקידוש בין בשבת בין יום טוב מדאורייתא בהבדלה מדרבנן לא ניגע כעת ברגע זה בעניין של ההבדלה אז אם כן איפה החובה היא מדאורייתא ומורי אומר שגם אנשים חובתן היא מן התורה בעמוד תרב בעמודה הימנית וחובת הנשים בקידוש היום כחובת האנשים ולכן כלומר ויכולה להוציא את האיש לחובתו אם כן איפה ברור שא כן הקטן מוציא בקידוש את הגדולים אלא אם כן הגדולים עונין אמן אחריו והוא הדין לבר מצווה בן 13 ויום אחד שטרם נבדק אם הביא שתי שערות שלפי רבנו אין סומכים על חזקה דרבה אין הגדולים יוצאים לא נשים ולא אנשים לידי חובה אלא הם כן נבדק ויודעים שהביא שתי שערות."
ברכת המזון: "מורי" מביא את דברי "רבנו" (הלכות ברכות פרק א הלכה יא) שכל השומע ברכה ומתכוון לצאת ידי חובה - יצא, וכל העונה אמן הרי זה כמברך, בתנאי שהמברך חייב באותה ברכה. גדול החייב בברכת המזון מדאורייתא לא יכול לצאת ידי חובה משמיעה ממברך שחייב מדרבנן (קטן). אולם, אם הגדול עונה אמן אחר הקטן, יוצא ידי חובה.
"כל השומע ברכה מן הברכות מתחילתיו עד סופה ונתכוון לצאת בידי חובתו יצא אף על פי שלא ענה עמן וכל העונה עמן אחר המברך הרי זה כמברך והוא שיהיה המברך חייו באותה ברכה היה מברך חייו מדברי סופרים ועונה חייו מן התורה לא יצא ידי חובתו עד שיענה אמן."
לגבי בר מצווה שטרם נבדק, ברכת המזון היא מדאורייתא עבור גדולים. לכן, לכתחילה, גדול לא יכול לצאת ידי חובה מברכת המזון של בר מצווה שטרם נבדק, משום שלא ברור אם הוא חייב מדאורייתא או מדרבנן.
אולם, "מורי" מציין שאם הגדול עונה אמן אחר ברכת המזון של הנער, לא יהיה גרוע מקטן המוציא גדול ידי חובה על ידי עניית אמן.
"מורי" מביא עוד מדברי "רבנו" (הלכות ברכות פרק ה הלכה טז) שבמצב שאכלו ולא שבעו (חיוב דרבנן), קטן יכול להוציא גדול ידי חובה. אך אם אכל ושבע (חיוב דאורייתא), קטן לא יכול להוציא גדול. עם זאת, "מורי" מדגיש שאם האב עונה אמן אחר בנו הקטן המברך, האב יוצא ידי חובה.
מכאן מסיק "מורי" שלגבי ברכת המזון, למרות שהיא דאורייתא ואין לסמוך על חזקה דרבא לפי שיטת "רבנו", אם הגדולים עונים אמן אחרי בר מצווה שטרם נבדק, הם יוצאים ידי חובה, בדומה ליציאה ידי חובה מקטן על ידי עניית אמן.

צירוף למניין:

כפי שצוין לעיל, לדעת רוב הפוסקים, לצורך צירוף למניין (שהוא דרבנן), ניתן לסמוך על חזקה דרבא ואין צורך לבדוק אם הנער הביא שתי שערות.
אולם, לפי פרשנותו המחמירה של "מורי" לדעת "רבנו", גם לעניין צירוף למניין יש צורך בבדיקה וודאית שהנער הביא שתי שערות.
"משמע דאף למלבנן כגון להשלים למניין לתפילה ולפרוס על שמע לא סג הגיע לשנים לחוד אלא דווקא בהביא שתי שערות ודאי"

לסיכום:

הקלטת מציגה מחלוקת הלכתית בנוגע למעמדו של נער בר מצווה שהגיע לגיל 13 ויום אחד אך טרם נבדק סימן בגרותו (הבאת שתי שערות). רוב הפוסקים מקלים וסומכים על "חזקה דרבא" לענייני דרבנן כגון צירוף למניין. אולם, לגבי ענייני דאורייתא כגון קידוש וברכת המזון, הדעות חלוקות יותר, ובפרט "מורי" מציג פרשנות מחמירה לדעת "רבנו", לפיה אין לסמוך על החזקה גם בענייני דרבנן. עם זאת, לגבי ברכת המזון, גם לשיטה המחמירה, עניית אמן על ידי הגדולים עשויה להתיר להם לצאת ידי חובה מברכת הנער. בנוגע לקידוש, נראה שהשיטה המחמירה דורשת בדיקה וודאית כדי שהנער יוכל להוציא אחרים ידי חובה

Question1

האם נער שהגיע לגיל 13 שנה ויום אחד יכול להוציא אחרים ידי חובת קידוש בליל שבת אם לא ידוע אם הביא שתי שערות?

Answer1

לדעת חלק מהפוסקים, אם יודעים בוודאות שהנער הביא שתי שערות, השומעים אותו מקדש יוצאים ידי חובה. עם זאת, אם לא ידוע אם הביא שתי שערות, אף על פי שישנה חזקה דרבא (ההנחה שכל מי שהגיע לגיל 13 הביא שתי שערות), הפוסקים נחלקו בשאלה האם ניתן לסמוך על חזקה זו בענייני תורה. לדעת רבנו (כפי שמפרש מורי), אין לסמוך על חזקה זו גם במצוות דרבנן, ולכן נער שלא נבדק לא יכול להוציא אחרים ידי חובת קידוש שהוא מצוות עשה מן התורה. אך אם השומעים עונים אמן לאחר ברכתו, יש מקום להקל כמו בקטן המוציא גדול בברכת המזון בדרבנן.

Question2

האם ניתן לסמוך על חזקה דרבא לגבי נער שהגיע לגיל 13 לצורך צירוף למניין או להיות שליח ציבור?

Answer2

דעת רבנו, כפי שמפרש מורי, היא שאין לסמוך על חזקה דרבא גם לצורך מצוות דרבנן כמו צירוף למניין או שליח ציבור. לכן, כדי שנער יהיה חלק ממניין או ישמש כשליח ציבור, יש לוודא תחילה שהביא שתי שערות. לעומת זאת, פוסקים אחרים מקלים וסומכים על החזקה במצוות דרבנן.

Question3

מה הדין לגבי צירוף נער בן 13 למניין על סמך חזקה דרבא לפי שיטת הרמ"א?

Answer3

הרמ"א (רבי משה איסרליש) סובר באורח חיים סימן נ"ה סעיף ה' וסימן ס"ע סעיף ה' שכיוון שמניין וזימון הם מדרבנן, ניתן לצרף נער שהגיע לגיל 13 על סמך חזקה דרבא, ולא צריך לבדוק אם הביא שתי שערות.

Question4

כיצד משפיעה עניית אמן על ידי גדול השומע קידוש מקטן או מנער בר מצווה שלא נבדק?

Answer4

לפי דברי רבנו בהלכות ברכות, השומע ברכה ועונה אמן יוצא ידי חובתו, ואין צורך שיאמר מילה במילה. לכן, גם אם נער בר מצווה שלא נבדק מקדש, אם השומעים (גדולים) עונים אמן אחרי כל ברכה, הם יוצאים ידי חובה, בדומה למצב שבו קטן מוציא גדול ידי חובה בברכת המזון (בחיוב דרבנן).

Question5

האם קטן יכול להוציא גדול ידי חובה בברכת המזון?

Answer5

קטן (שחייב מדרבנן) יכול להוציא גדול (שחייב מדרבנן אם אכל ולא שבע) ידי חובתו בברכת המזון, אם הגדול שומע ועונה אמן. אולם, אם הגדול אכל ושבע וחייב בברכת המזון מדאורייתא, קטן, אישה או עבד לא יכולים להוציא אותו ידי חובתו, אלא רק מי שחייב באותה המצווה מהתורה כמותו.

Question 6

מה הדין כאשר אב שומע את בנו הקטן מברך ברכת המזון?

Answer6

אם האב רק שומע את בנו הקטן מברך ולא עונה אמן, הוא לא יוצא ידי חובתו. אך אם האב עונה אמן לאחר כל ברכה שמברך בנו הקטן, הוא יוצא ידי חובתו.

Question 7

האם נשים חייבות במצוות קידוש היום כמו גברים?

Answer7

כן, מורי מציין על פי דברי רבנו כי חובת הנשים בקידוש היום היא כחובת האנשים, ולכן אישה יכולה להוציא איש ידי חובתו בקידוש.

Question 8

מהי חובת הקידוש בשבת וביום טוב על פי דברי רבנו?

Answer 8

על פי דברי רבנו (כפי שמפרש מורי), מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, וכן הדין לגבי יום טוב. לעומת זאת, הבדלה היא מדרבנן. חובת הקידוש חלה הן על גברים והן על נשים מהתור

Full text

שאל השואל ואמר האם ניתן לתת לבר מצווה שהוא כבר בן 13 שנה ביום אחד לקדש בליל שבת וכל השומעים אותו יוצאים ידי חובה והתשובה אם יודעים בוודאות שהביא שתי רות אזי יכולים הם לצאת ידי חובה באותו קידוש אבל אם אין יודעים אם הביא כבר שתי שערות למטה אף על פי שיש מה שנקרא חזקה ברבא דהיינו חזקה שנקראת על שמו של רבא שאמר שכל שהגיע לשנותיו, דהיינו בן 13 שנה ביום אחד, אנו מניחים שהביא שתי שערות כמו כל העולם ואז יוצאים מדי חובה גם בלי לבדוק. אבל הפוסקים נחלקו בינם לבין עצמם. האם ניתן לסמוך על חזקה זו בכל מקרה. אז היו שאמרו שבעניינים של תורה לא ניתן לסמוך. בעניינים של דרבנן ניתן לסמוך. ולכן לכדי לפתור מחליצה צריך לבדוק את האישה אם מביאה שתי שערות או לאחר 12. אבל לא לסמוך על החזקה כי החליצה היא דין תורה וכן של הגבר מ-13 שנה ביום אחד לאחר שהביא שתי שערות אבל למה דרבנן למשל אם מצטרף למניין הרי הרמה אמר באור החיים שולחן ערוך אור החיים סימן סעיף ה שכיוון שזה דרבנן מצטרף ולא צריכים לבדוק אם הביא שתי שערות וכן לצירוף לזימון בקצטט אור חיים סעב הועיל וכולל מדרבנן אומר הרמה אזי מצרפים לזימון גם בלי בדיקה אבל רבנו לפי פירושו של מורי רוח אחרת אמו בפרק שמיניות תפילה הלכה יב יא כתב רבנו אבל פורסו על שמה מי שיביא שתי שערות אחר 13 שנה ההתנסחות הזו מי שיביא שתי שערות אחר 13 שנה יש בה כדי להשמיענו שנדע שהביא שתי שערות אחרי 13 שנה ולא שנסמוך על החזקה ולכן רבנו כתב בפרק לא עבד לכן מורי כתב שם בהערה לא ממה שכתב רבנו משיביא שתי שערות אחר 13 משמע דאף למלבנן כגון להשלים למניין לתפילה ולפרוס על שמע לא סג הגיע לשנים לחוד אלא דווקא בהביא שתי שערות ודאי ודלוק מהריק שורש מט והובא ברמה אור החיים סימן נה סעיף ה יוצא שמורי פירש את שיטת רבנו שאין סומכין על חזקה דרבא גם לא למילי דרבנן ואם רוצים שבר מצווה ישליח ציבור או יצטרף למניין. כל אלה אפילו שהם מדרבנן צריכים להיות בטוחים שכבר הביא שתי שערות ורק לאחר מכן מצרפים אותו למניין או מזמינים אותו להשלח ציבור. אבל א שאר הפוסקים כפי שאמרנו מקלים וסומכים על החזקה. עם כל זאת למרות שר מצווה שהגיע לגיל 13 שנה ביום אחד והוא לא נבדק לא בדקו אם הביא שתי שערות או לא אזי האם הוא יכול להוציא את האחרים בקידוש שליל שבת שומנת תורה להוציא את האחרים בברכת המזון שמ תורה על זה כבר אמר רבנו בפרק ראשון מהלכות ברכות הלכה יא כל השומע ברכה מן הברכות מתחילתיו עד סופה ונתכוון לצאת בידי חובתו יצא אף על פי שלא ענה עמן וכל העונה עמן אחר המברך הרי זה כמברך והוא שיהיה המברך חייו באותה ברכה היה מברך חייו מדברי סופרים ועונה חייו מן התורה לא יצא ידי חובתו עד שיענה אמן. אומר מורי, הנה דברי רב רבנו ברורים שגדול שחייב מן התורה בברכת המזון וקטן שחייב מדרבנן בברכת המזון יכול לשמוע מן הקטן לאבר מצווה מן הקטן את ברכת המזון ועונה אחריו אמן על כל ברכה וברכה ומאחר וענה אמן על כל ברכה וברכה יוצאי דחובה לא די בשמיעה בלבד אלא בעניית אמן אין צורך שיאמר אחריו מילה במילה אלא בשמיעה ובענית אמן יוצא הגדול ידי חובה מן הקטן כל שכן מישהו כבר בר מצווה והוא בן 13 ויום אחד אלא שטרם נבדק לפי שיטתם אז נכון ברכת המזון דאורייתא לא סומכים על חזקה דרבא ולפי רבנו שאפילו בדרבנן לא בוודאי לא סומכים על חזק דרבא אבל אם עונים אמן אחריו לא יהיה גרוע מנקטן שיוצאים מדי חובה ולכן רבנו בפרק חמישי בפרק חמישי מהלכות ברכות הלכה טז כתב שניים שאכלו, כל אחד מברך לעצמו ובן מברך לאביו ואבד מברך לרבו ואישה מברכת לבעלה. במי דברים אמורים שיצאו ידי חובתן בזמן שאכלו ולא שבעו שאין חייבים לברך מדברי סופרים. כלומר אם הגדול אכל ולא שבע הוא חייב בברכת המזון בדברי סופרים. ולפי כך מוציאן אותן קטן או עבד או אישה מדי חובתן. אבל אם אכל ושבע הגדול שנתחייב בברכת המזון מן התורה אין אישה או קטן עבד מוציאין אותו מידי חובתו שכל החייו בדבר מןתורה אין מוציאין אותו מידי חובתו אלא החייב באותו הדבר מן התורה כמותו אומר מורי בערה ל שכל ההלכה הזו שבברך לאביו כשהאביו שומע ולא עונה אמן אבל אז הוא לא יצא לחובתו. אבל אם האבא עונה אמן אחר בנו הקטן שמברך את ברכת המזון יוצא ידי חובה. ומכאן לעניין הקידוש הקידוש אומר מורי בדברי רבנו בפרק 29 מלכות שבת הלכה ראשונה מצוות עשה מן התורה לקדש יום שבת בדברים אומר מורי בערה א' נראה ברור לדעת רבנו שחובת הקידוש בין בשבת בין יום טוב מדאורייתא בהבדלה מדרבנן לא ניגע כעת ברגע זה בעניין של ההבדלה אז אם כן איפה החובה היא מדאורייתא ומורי אומר שגם אנשים חובתן היא מן התורה בעמוד תרב בעמודה הימנית וחובת הנשים בקידוש היום כחובת האנשים ולכן כלומר ויכולה להוציא את האיש לחובתו אם כן איפה ברור שא כן הקטן מוציא בקידוש את הגדולים אלא אם כן הגדולים עונין אמן אחריו והוא הדין לבר מצווה בן 13 ויום אחד שטרם נבדק אם הביא שתי שערות שלפי רבנו אין סומכים על חזקה דרבה אין הגדולים יוצאים לא נשים ולא אנשים לידי חובה אלא הם כן נבדק ויודעים שהביא שתי שערות. רבי חני

נער שהגיע לגיל המצוות, האם מוציא את הבוגרים ידי חובת קידוש בליל שבת?

תכנים לקריאה נוספת

תכנים נוספים