לווה שהפקיד סכום חובו לחש' הבנק של המלווה, מי מהם סופג ההפסד אם פקיד הבנק מעל ונסתלק עם הכסף?
כאשר פקיד הבנק אינו יהודי, האם יש דיני שליחות בגוי גם לדיני ממונות?
באילו נסיבות יהיה בעל החנות פטור מאחריות למוצר שמכר למרות ששלח אותו ביד בנו הקטן של השולח?
כאשר ללווה היתה אופציה להפקיד בחש' המלווה או להעביר אליו ישירות, מי מהם זכאי להנחה בעמלות הבנק שאליו הופקד סכום החוב?
תמצית מקורות - סוגיית שליחות גוי ובנקאות
נושא מרכזי: אחריות בתשלום חוב כאשר מעורב גוי כשליח או כאשר התשלום מתבצע דרך בנק בבעלות גוים, תוך התייחסות לדיני שליחות בהלכה.
המקרה הראשון:
- העובדות: לווה קיבל הלוואה מחברו (שניהם גרים בחוץ לארץ). במועד הפירעון, המלווה ביקש מהלווה להפקיד את סכום החוב לחשבונו בבנק מסוים (בנק של גויים). הלווה אכן הפקיד את הכסף בחשבון המלווה וקיבל קבלה. אולם, פקיד גוי בבנק מעל בכסף והוא לא הגיע לחשבון המלווה.
- השאלה ההלכתית: מי נושא בהפסד? האם המלווה, שביקש את אופן התשלום? או הלווה, שפעל לפי בקשת המלווה?
- הטיעונים וההלכה:איסור מינוי גוי כשליח: הרב מצטט את דברי רבנו (הרמב"ם) בהלכות שלוחין, פרק שני, לפיהם "אין הגוי נעשה שליח לדבר מן הדברים שבעולם", כולל ענייני ממונות. גם אין ישראל נעשה שליח לגוי.
- חריג בעניין קטן: הרמב"ם מזכיר שאדם יכול למנות איש, אישה, עבד ושפחה כשליחים מכיוון שהם "בני דעת וישנן במקצת מצוות". לעומת זאת, חרש, שוטה וקטן שאינם חייבים במצוות כלל, אינם יכולים להיות שלוחים.
- שליחת חוב באמצעות קטן: אם אדם שולח חוב או פיקדון ביד קטן לבקשת הנושה, האחריות על הנזק חלה על הנושה. אם השולח שלח קטן מיוזמתו, החנווני (במקרה של קנייה) חייב לשלם אם המוצר או הכסף אבדו, כי שליחת קטן נחשבת רק להודעה ולא לשליחות ממשית. אולם, אם הנושה ביקש במפורש לשלוח באמצעות הקטן, האחריות עוברת לנושה.
- השוואה לגוי: ספר התרומות משווה את דין הגוי לדין הקטן במקרה שהנושה אמר לחייב להפקיד את הכסף בבנק של גויים. מכיוון שהנושה ביקש זאת, הוא מקבל על עצמו את האחריות.
- פסיקת השולחן ערוך: ההלכה נפסקת בשולחן ערוך (סימן קכא סעיף א') שאם המלווה אמר ללווה לשלוח את החוב או הפיקדון על ידי שליח מסוים (אפילו לא אמר זאת במפורש אלא בכתב), והכסף אבד, המלווה פטור, אפילו אם השליח גוי, חרש, שוטה או קטן. די בכך שהמלווה ביקש את אופן השליחה.
- מסקנה: במקרה הנדון, מאחר שהמלווה דרש מהלווה להפקיד את הכסף בחשבונו בבנק מסוים (של גויים), הוא קיבל על עצמו את האחריות. לכן, ההפסד כתוצאה ממעילת הפקיד הגוי חל על המלווה, והלווה יצא ידי חובתו.
ציטוטים רלוונטיים:
- "אין הגוי נעשה שליח לדבר מן הדברים שבעולם." (רבנו, הלכות שלוחין)
- "הועיל והן בני דעת וישנן במקצת מצוות נעשין שלוחין למשא ומתן." (על אישה, עבד ושפחה)
- "הועיל ואינם חייבים במצוות כלל אז אינם נעשים שלוחים ולא עשין שליח הקטן ואחד הקטנה" (על חרש, שוטה וקטן)
- "אם אמר לו המלווה לשלחו על ידי על ידו ונאבדו פטור אפילו לא אמר לו פאל פה אלא ששלח לו בכתב שלח לי על זה פלוני ושלחם על ידו ונעבדו פטור והוא שיכיר שהוא כתב ידו אפילו שהשליח גוי או חרש שותה וקטן הנה אם אכן באמת אמר לו שלח בידי פלוני אפילו שהוא חירש אותה וקטן אפילו הוא גוי הוא פטור" (שולחן ערוך, סימן קכא סעיף א')
- "די שהוא אמר לו תשלח ב פלוני הוא כבר פטור ואפילו לא יחד לו אדם ידוע לומר שלח לי על ד פלוני אלא לבן כ תשים שם את הכסף ונאבדו אז הוא פטור החייב פטור כי הוא מילה אחרי דרישתו של ה של הנושה"
המקרה השני (שנשמע ברדיו):
- העובדות: מלווה נתן ללווה כסף, ובשטר ההלוואה הייתה ללווה אופציה להפקיד את הכסף בבנק או למסור ישירות למלווה. הלווה שלח את אשתו לבנק להעביר את הכסף לחשבון המלווה. הבנק דרש עמלה, והאישה קיבלה הנחה חלקית לאחר שפנתה למלווה ולמנהל הבנק. הלווה דורש מהמלווה לשלם את סכום העמלה ששולם.
- השאלה ההלכתית: האם המלווה חייב לשלם את דמי העמלה?
- הטיעונים:מבריח ארי מנכסי חברו: הרב שהעלה את השאלה השווה את המצב ל"מבריח ארי מנכסי חברו" - אדם שפועל להציל רכוש של חברו ללא בקשתו, ובכך נושא בהוצאות, אינו זכאי להחזר כי הוא פעל מיוזמתו ולא תרם ישירות לכיסו של החבר, אלא רק מנע נזק.
- ההבדל מהמקרה הנוכחי: במקרה הנוכחי, המלווה דרש מהאישה להעביר את הכסף דרך הבנק, למרות שהייתה ללווה אופציה אחרת. לכן, ההוצאה (דמי העמלה) נגרמה כתוצאה מדרישתו של המלווה. זה דומה למצב בו אדם אומר לחברו "ואבוא אחריך", ואז נגרם נזק - האחריות חלה על מי שגרם לנזק בהוראתו.
- ההנחה האישית: השאלה האם המלווה צריך לשלם את כל סכום העמלה או רק את החלק שלא קיבלה עליו האישה הנחה היא שאלה נפרדת ועמוקה יותר, הנוגעת לרווח אישי של האישה כתוצאה ממאמציה.
- מסקנה לכאורה: מאחר שהמלווה דרש את העברת הכסף דרך הבנק, עליו לשאת בעלות העמלה, למרות שבשטר ההלוואה הייתה ללווה אופציה אחרת.
הערות חשובות:
- הטקסט מתבסס על מקורות הלכתיים ודיונים תלמודיים, ומציג את ההבנה ההלכתית של סוגיות אלו.
- המקרה הראשון נדון ומובאת בו פסיקה ברורה בשולחן ערוך.
- המקרה השני מוצג כשאלה רדיופונית עם ניתוח ראשוני של הרב והמאזינים, אך ללא פסיקה סופית. הסוגיה השנייה מורכבת יותר ונוגעת גם להיקף האחריות כאשר ישנה התערבות או פעולה עצמאית של הצד המבצע את התשלום.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
פירות השותפין, מה דינם לגבי מצוות הפרשת תרו"מ?
האם שותפות עם הגוי פוטרת את פרות השותפות מחיוב הפרשת תרו"מ ?
האם רשאי שותף להפריש תרו"מ מפירות השותפין גם ללא נטילת רשות מחברו ?
דירה
לי ולבעלי יש דירה על שמינו שאנחנו לא גרים בה
( היא קטנה ולא מתאימה למשפחה בת 7 נפשות) לכן אנחנו שוכרים ומשכירים.
אני מאוד רוצה למכור אותה ובעלי לא מוכן בשום אופן,
כבר מס'שנים שאני מוסיפה כסף לשכירות נגד רצוני .( יש לנו חשבונות נפרדים)
אני רוצה לצאת מהשותפות של הדירה ולקבל את חלקי בה והוא בעלי לא מוכן . אני לא יכולה גם לקחת משכנתא כי הבנק לא נותן לי בלי הסכמה שלו ובקיצור כל אני תקועה בחיי בגללו .
הוא מוכן לדעת תורה . מה עושים ?
שותפים - ממונות
שותפים שנקלעו לסכסוך, פנו לביה"ד, התקיימו דיונים בהם ביקשו הצדדים בין היתר לפרק את השותפות בדרך של גוד או איגוד, לאחר מתן הפס"ד הסופי שב בו אחד הצדדים שנענו כל דרישותיו והחליט שלא לקיים את הפס"ד.
הלה פנה לביהמ"ש לבטל את פסק הבוררות, לאחר דין ודברים החליט ביהמ"ש כי הסכסוך יופנה לבי"ד אחר.
האם ברגע שניתן פס"ד מביה"ד הקודם, פקעה השותפות שבין הצדדים ומכאן ולהבא המסרב לציית דינא הינו רק בעל חוב המחוייב לשאת בנזקים שהינו יוצר מדינא דגרמי?
משלוח מנות ומתנות לאביונים, האם החיוב חל גם על אשה נשואה וגם על בנים בוגרים הסמוכים על שולחן אביהם?
למי תשלח האשה הנשואה ומדוע לא מצינו שהיא שולחת המנות והמתנות מצד עצמה?
האם שותפים חייבים במשלוח שתי מנות לכל שותף או שמספיק להשתתף במימון יחסי של שתי המנות?
האם ניתן להרבות מעבר לשיעור המנות באופן שהמשלוח מנות או המתנות לאביונים יהיה ברמה משפחתית?
למי שייכות מציאות השותפים- לקופת השותפות או לשותף המוצא?
באילו נסיבות ניתן לשייך את הבעלות על המציאה לשותף המוצא ובאילו נסיבות תתחלק הבעלות על המציאה בין השותפים?
לווה שהפקיד סכום חובו לחש' הבנק של המלווה, מי מהם סופג ההפסד אם פקיד הבנק מעל ונסתלק עם הכסף?
כאשר פקיד הבנק אינו יהודי, האם יש דיני שליחות בגוי גם לדיני ממונות?
באילו נסיבות יהיה בעל החנות פטור מאחריות למוצר שמכר למרות ששלח אותו ביד בנו הקטן של השולח?
כאשר ללווה היתה אופציה להפקיד בחש' המלווה או להעביר אליו ישירות, מי מהם זכאי להנחה בעמלות הבנק שאליו הופקד סכום החוב?
הצטרפות כופר במניין - איך להתנהג?
לק"י
לכבודו הרב יצ"ו, שלום.
אני מתפלל בבית הכנסת מודרן אורתודוקסית בארה"ב ולאחרונה מצאתי כמה אנשים שכופרים בעיקר ממש. הם הלכו לישיבה וגדלו עם הדת אבל שמעתי מפיהם שהם לא מאמינים שמשה רבנו עליו השלום כתב את התורה או בתורה שבעל פה בכלל (שיש חיוב מן השמים לשמור על הוראותיה). והם באומרים בגלוי לב שהתורה נכתבה על ידיי סופרים רבים במשך תקופות רבות ואין חיוב לשמור המצוות אם מישהו לא רוצה (חס ושלום). יש עוד דברים כאלה אבל אין צורך לרשום אותם כאן. בנוסף הם באופן פעיל מנסים להפיץ כפירה שלהם בקרב הקהילה והיו מוצלחים קצת - רחמנא ליצלן.