לווה שהפקיד סכום חובו לחש' הבנק של המלווה, מי מהם סופג ההפסד אם פקיד הבנק מעל ונסתלק עם הכסף?
כאשר פקיד הבנק אינו יהודי, האם יש דיני שליחות בגוי גם לדיני ממונות?
באילו נסיבות יהיה בעל החנות פטור מאחריות למוצר שמכר למרות ששלח אותו ביד בנו הקטן של השולח?
כאשר ללווה היתה אופציה להפקיד בחש' המלווה או להעביר אליו ישירות, מי מהם זכאי להנחה בעמלות הבנק שאליו הופקד סכום החוב?
תגיות
04/11/10 כ"ז חשון התשע"א
המקור הראשון עוסק בשאלה הלכתית בנוגע לאחריות בהעברת כספי חוב באמצעות שליח שאינו יהודי, ומדגיש את הכלל שגוי אינו יכול לשמש כשליח בענייני ממון. הוא מביא מקרה בו פקיד גוי מעל בכספים שהופקדו בחשבון על פי בקשת הנושה, וקובע שהנושה נושא בהפסד. המקור השני מציג דיון על מקרה דומה בו נושה דרש מהחייבת להעביר כסף דרך הבנק, ועלתה עמלה, ומעלה את השאלה מי צריך לשאת בתשלום העמלה, תוך הקבלה לעקרון של "מבריח ארי".
קובץ שמע - מלא
תמצית מקורות - סוגיית שליחות גוי ובנקאות
נושא מרכזי: אחריות בתשלום חוב כאשר מעורב גוי כשליח או כאשר התשלום מתבצע דרך בנק בבעלות גוים, תוך התייחסות לדיני שליחות בהלכה.
המקרה הראשון:
- העובדות: לווה קיבל הלוואה מחברו (שניהם גרים בחוץ לארץ). במועד הפירעון, המלווה ביקש מהלווה להפקיד את סכום החוב לחשבונו בבנק מסוים (בנק של גויים). הלווה אכן הפקיד את הכסף בחשבון המלווה וקיבל קבלה. אולם, פקיד גוי בבנק מעל בכסף והוא לא הגיע לחשבון המלווה.
- השאלה ההלכתית: מי נושא בהפסד? האם המלווה, שביקש את אופן התשלום? או הלווה, שפעל לפי בקשת המלווה?
- הטיעונים וההלכה:איסור מינוי גוי כשליח: הרב מצטט את דברי רבנו (הרמב"ם) בהלכות שלוחין, פרק שני, לפיהם "אין הגוי נעשה שליח לדבר מן הדברים שבעולם", כולל ענייני ממונות. גם אין ישראל נעשה שליח לגוי.
- חריג בעניין קטן: הרמב"ם מזכיר שאדם יכול למנות איש, אישה, עבד ושפחה כשליחים מכיוון שהם "בני דעת וישנן במקצת מצוות". לעומת זאת, חרש, שוטה וקטן שאינם חייבים במצוות כלל, אינם יכולים להיות שלוחים.
- שליחת חוב באמצעות קטן: אם אדם שולח חוב או פיקדון ביד קטן לבקשת הנושה, האחריות על הנזק חלה על הנושה. אם השולח שלח קטן מיוזמתו, החנווני (במקרה של קנייה) חייב לשלם אם המוצר או הכסף אבדו, כי שליחת קטן נחשבת רק להודעה ולא לשליחות ממשית. אולם, אם הנושה ביקש במפורש לשלוח באמצעות הקטן, האחריות עוברת לנושה.
- השוואה לגוי: ספר התרומות משווה את דין הגוי לדין הקטן במקרה שהנושה אמר לחייב להפקיד את הכסף בבנק של גויים. מכיוון שהנושה ביקש זאת, הוא מקבל על עצמו את האחריות.
- פסיקת השולחן ערוך: ההלכה נפסקת בשולחן ערוך (סימן קכא סעיף א') שאם המלווה אמר ללווה לשלוח את החוב או הפיקדון על ידי שליח מסוים (אפילו לא אמר זאת במפורש אלא בכתב), והכסף אבד, המלווה פטור, אפילו אם השליח גוי, חרש, שוטה או קטן. די בכך שהמלווה ביקש את אופן השליחה.
- מסקנה: במקרה הנדון, מאחר שהמלווה דרש מהלווה להפקיד את הכסף בחשבונו בבנק מסוים (של גויים), הוא קיבל על עצמו את האחריות. לכן, ההפסד כתוצאה ממעילת הפקיד הגוי חל על המלווה, והלווה יצא ידי חובתו.
ציטוטים רלוונטיים:
- "אין הגוי נעשה שליח לדבר מן הדברים שבעולם." (רבנו, הלכות שלוחין)
- "הועיל והן בני דעת וישנן במקצת מצוות נעשין שלוחין למשא ומתן." (על אישה, עבד ושפחה)
- "הועיל ואינם חייבים במצוות כלל אז אינם נעשים שלוחים ולא עשין שליח הקטן ואחד הקטנה" (על חרש, שוטה וקטן)
- "אם אמר לו המלווה לשלחו על ידי על ידו ונאבדו פטור אפילו לא אמר לו פאל פה אלא ששלח לו בכתב שלח לי על זה פלוני ושלחם על ידו ונעבדו פטור והוא שיכיר שהוא כתב ידו אפילו שהשליח גוי או חרש שותה וקטן הנה אם אכן באמת אמר לו שלח בידי פלוני אפילו שהוא חירש אותה וקטן אפילו הוא גוי הוא פטור" (שולחן ערוך, סימן קכא סעיף א')
- "די שהוא אמר לו תשלח ב פלוני הוא כבר פטור ואפילו לא יחד לו אדם ידוע לומר שלח לי על ד פלוני אלא לבן כ תשים שם את הכסף ונאבדו אז הוא פטור החייב פטור כי הוא מילה אחרי דרישתו של ה של הנושה"
המקרה השני (שנשמע ברדיו):
- העובדות: מלווה נתן ללווה כסף, ובשטר ההלוואה הייתה ללווה אופציה להפקיד את הכסף בבנק או למסור ישירות למלווה. הלווה שלח את אשתו לבנק להעביר את הכסף לחשבון המלווה. הבנק דרש עמלה, והאישה קיבלה הנחה חלקית לאחר שפנתה למלווה ולמנהל הבנק. הלווה דורש מהמלווה לשלם את סכום העמלה ששולם.
- השאלה ההלכתית: האם המלווה חייב לשלם את דמי העמלה?
- הטיעונים:מבריח ארי מנכסי חברו: הרב שהעלה את השאלה השווה את המצב ל"מבריח ארי מנכסי חברו" - אדם שפועל להציל רכוש של חברו ללא בקשתו, ובכך נושא בהוצאות, אינו זכאי להחזר כי הוא פעל מיוזמתו ולא תרם ישירות לכיסו של החבר, אלא רק מנע נזק.
- ההבדל מהמקרה הנוכחי: במקרה הנוכחי, המלווה דרש מהאישה להעביר את הכסף דרך הבנק, למרות שהייתה ללווה אופציה אחרת. לכן, ההוצאה (דמי העמלה) נגרמה כתוצאה מדרישתו של המלווה. זה דומה למצב בו אדם אומר לחברו "ואבוא אחריך", ואז נגרם נזק - האחריות חלה על מי שגרם לנזק בהוראתו.
- ההנחה האישית: השאלה האם המלווה צריך לשלם את כל סכום העמלה או רק את החלק שלא קיבלה עליו האישה הנחה היא שאלה נפרדת ועמוקה יותר, הנוגעת לרווח אישי של האישה כתוצאה ממאמציה.
- מסקנה לכאורה: מאחר שהמלווה דרש את העברת הכסף דרך הבנק, עליו לשאת בעלות העמלה, למרות שבשטר ההלוואה הייתה ללווה אופציה אחרת.
הערות חשובות:
- הטקסט מתבסס על מקורות הלכתיים ודיונים תלמודיים, ומציג את ההבנה ההלכתית של סוגיות אלו.
- המקרה הראשון נדון ומובאת בו פסיקה ברורה בשולחן ערוך.
- המקרה השני מוצג כשאלה רדיופונית עם ניתוח ראשוני של הרב והמאזינים, אך ללא פסיקה סופית. הסוגיה השנייה מורכבת יותר ונוגעת גם להיקף האחריות כאשר ישנה התערבות או פעולה עצמאית של הצד המבצע את התשלום.
Question1
האם גוי יכול לשמש כשליח בתשלום חוב?
Answer1
על פי רבנו (הרמב"ם) בהלכות שלוחין, גוי אינו יכול לשמש כשליח כלל, לא לענייני דת ולא לענייני ממון. כמו כן, אין ישראל יכול לשמש כשליח לגוי.
Question2
מי נושא באחריות כאשר לווה משלם חוב לבנק של המלווה על פי בקשתו, אך פקיד הבנק הגוי מעל בכסף?
Answer2
אם המלווה ביקש במפורש מהלווה להפקיד את הכסף בחשבונו בבנק מסוים, אף על פי שהבנק מנוהל על ידי גויים, האחריות לנזק שנגרם כתוצאה ממעילת הפקיד הגוי מוטלת על המלווה. זאת משום שהמלווה נתן ללווה מנדט לבצע את התשלום בצורה זו, ובמקרה זה דינו של השליח הגוי דומה לדינו של קטן.
Question3
מה הדין כאשר אדם שולח ילד קטן לקנות דבר מה, והמוצר או הכסף אובדים בדרך?
Answer3
כאשר אדם שולח ילד קטן לקנות דבר מה, והמוצר או הכסף אובדים, בעל החנות חייב לשלם. הסיבה לכך היא שהשליחות על ידי קטן אינה שליחות תקפה, והשליחת הילד נחשבת רק להודעה לבעל החנות על רצון הקונה. אולם, אם המשלח אמר במפורש למוכר לשלוח את המוצר ביד הילד הקטן, האחריות מוטלת על המשלח.
Question4
האם יש הבדל בין שליחת קטן לשליחת גוי לעניין אחריות בתשלום חוב על פי בקשת הנושה?
Answer4
כן, יש דמיון. כפי שמבואר בספר התרומות ובשולחן ערוך, כאשר הנושה מבקש מהחייב לשלוח את החוב או פיקדון ביד אדם מסוים, אפילו אם אותו אדם הוא קטן, חרש, שוטה או גוי, האחריות לנזק שייגרם מוטלת על הנושה, מכיוון שהוא זה שביקש את דרך השליחות הזו.
Question5
מה הדין כאשר המלווה מבקש מהלווה להעביר את התשלום דרך הבנק, למרות שקיימת ללווה אפשרות לשלם ישירות, ונגבים מהלווה דמי עמלה?
Answer5
אם המלווה דרש מהלווה להעביר את התשלום דווקא דרך הבנק, למרות שהייתה ללווה אפשרות לשלם ישירות, דמי העמלה שנגבו מהלווה הם באחריות המלווה. זה נחשב כאילו המלווה גרם לנזק (הוצאת דמי העמלה) ולכן עליו לשאת בו.
Question 6
מה הדין כאשר בנק נותן הנחה אישית ללווה על דמי העמלה בתשלום חוב למלווה?
Answer6
השאלה האם ההנחה האישית שקיבלה הלווה על דמי העמלה היא זכות שלה או שהיא צריכה להעביר את מלוא הסכום המקורי של העמלה למלווה היא שאלה מורכבת יותר ונוגעת לרווח אישי של הלווה כתוצאה מנסיבות אישיות (במקרה זה, בקשה והתרגשות שהובילו להנחה). אין במקור תשובה חד משמעית לכך.
Question 7
מהו המושג "מבריח ארי מנכסי חברו" וכיצד הוא רלוונטי לעניין תשלום חוב דרך הבנק?
Answer7
"מבריח ארי מנכסי חברו" מתייחס למצב בו אדם פועל כדי להציל את רכוש חברו מנזק מבלי שהתבקש לכך. במקרה כזה, הוא אינו זכאי לתשלום עבור הוצאותיו, מכיוון שהוא רק מנע נזק ולא תרם תרומה ישירה לרכוש. הרב שהוזכר העלה את האפשרות שהעברת הכסף דרך הבנק, למרות העמלה, היא בבחינת "הברחת נכסים" של המלווה. אולם, הודגש כי אין זה דומה, מכיוון שהמלווה דרש את התשלום דרך הבנק.
Question 8
מהי ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך בנוגע לשליחת חוב או פיקדון על ידי שליח על פי בקשת המלווה?
Answer 8
בשולחן ערוך נפסק שאם המלווה אמר ללווה לשלוח את החוב או הפיקדון על ידי שליח מסוים, ואפילו אם השליח הוא גוי, חרש, שוטה או קטן, ואבד הכסף, הלווה פטור מאחריות. זאת בתנאי שהמלווה ביקש זאת במפורש, אפילו בכתב, ושהלווה אכן שלח באמצעות השליח שצוין. די בכך שהמלווה ביקש לשלוח באמצעות אדם מסוים כדי שהאחריות תעבור אליו.
Full text
שאל השואל ואמר שהוא קיבל הלוואה מחברו וחברו אמר לו במועד הפראון הנקוב בשטר החוב כנס לבנק מדובר שם ששניהם גרים בחוץ לארץ כנס לבנק ו יש לך את המספר חשבון שלי תפקיד את הסכום שאתה חייב במספר החשבון שלי ואכן בהגיע מועד הפראון הלובה נכנס לבנק מדובר בבנק בחוץ הארץ ו שילם את כל הכסף תבים תקילין להכניס למספר החשבון של ה המלווה דעקה וקיבל כמובן קבלה. יש לו קבלה שאכן באמת הוא הכניס למספר חשבונו של המלווה את כל סכום החוב. הוא סכום לא קטן אלא סכום גדול. והתברר שאותו פקיד שהוא היה גוי כי הבנק הוא של גויים, אותו פקיד מעל ולקח את הכסף הזה. ולא הכניס אותו לחשבון. ועכשיו מי סופג את ההפסד? האם המלווה שהרי הוא אמר לו תפקיד את הכסף הזה בחשבוני בבנק כך וכך, במספר חשבון כך וכך? או הלובה, שהרי הלובה סיית לבקשתו, לדרישתו של המלווה וכן עשה וכש עכשיו אם ארע נזק כזה אולי זוהי בעיה של המלווה לא בעיה של הלובה או שמה נאמר שאכן באמת הלובה ציית אבל הרי מדובר בגוי וגוי לא יכול להיות שליח בעולם בכלל אומר רבנו בפרק שני מהלכות שלוחין בשותפין. אין הגוי נעשה שליח לדבר מן הדברים שבעולם. וכן, אין ישראלי נעשה שליח לגוי, לדבר מן הדברים, שנאמר כן, תרימו גם אתם. מה אתם בני ברית? אףשלוחכם בני ברית. אבל הפסוק הזה עוסק בענייני תרומה, שזה עניין דתי. אז אולי באמת בדברים כאלה הוא לא יכול לשמש כשליח, אבל בעניין שהוא ממוני, אולי הגוי כמו יהודי יכול לשמש כשליח. אומר רבנו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, והוא הדין בכל התורה כולה. ששליח גוי לא יכול להיות שליח. בכל התורה כולה, גם לדיני מונות, לא רק לעניינים דתיים. ומה משלחכם בן ברית? אף בכל התורה כולה המשלח בן ברית. ואז אומר רבנו א עושה אדם שליח איש או אישה ואפילו אשת איש ואפילו עבד ושבחה. הואיל והן בני דעת וישנן במקצת מצוות נעסין שלוחין למשא ומתן. נשים לב בדרך כלל א ילד קטן הוא עדיין לא חייב במצוות ואף על פי כן אפשר למנות אותו שליח עושה אדם שליח איש או אישה ואפילו אשת איש ואפילו עבד ושבחה הועיל ואין בני דעת וישנן במקצת מצוות כאן עדיין רבנו לא הזכיר את הקטן אלא בדיוק הפוך הוא דבר על גדולים אבל אישה שלא חייבת בכל המצוות עבד מדובר כאן בעבד קנעני שחה כנענית חייבים במצוות רק כנשים למרות הכל ראויים הם לשמש כשליחים הועיל והם חייבים במקצת מצוות נעשים שטוחים למשע ומתן כלומר מי שאיננו חייב במצוות לא יכול להיות שליח אבל מי שאינו בן דעת והוא חרש שותה וקטן אינם עסין שלוחין אתם רואים כמו גוי להבדיל אלפי הבדלות חרש של פה וקטן הועיל ואינם חייבים במצוות כלל אז אינם נעשים שלוחים ולא עשין שליח הקטן ואחד הקטנה לפי כך השולח בנו קטן אצל החנוני הוא מדד לו ב10 שמן ונתן לו את האסר ואבד את השמן ואת האישר החבני חייב לשלם שלא שלחו אלא להודיעו כלומר אם אני שולח ילד קטן לקנות לי מהחנות כך וכך, שמן, חלב, יין. ואכן באמת בעל החנות קיבל את הכסף ונתן לילד הקטן את המוצר. הילד הקטן הגיע לביתו לאחר שכבר הבקבוק נשבר והתחולה הלכה לאיבוד, נשפח, כל הדברים האלה. מי חייב? בעל החנות. למרות שאני שלחתי ילד קטן כי זה לא אומר שם שלחתי ילד קטן שכוונתי תשלח ביד ילד קטן אלא הילד קטן זה במקום הטלפון להודיע לך שאני צריך מוצר כזה וכזה ותשלח בידי העובד שלך לא בדיל שלי למרות שלא אמרתי כי ילד קטן הוא לא בן שליחות הוא לא בין דעת ואם פירש ואמר שלח לי עם הקטן הרי זה פטור כלומר אם אמר לו במפורש תראה אני שלחת לך את הילד שלי ותנסור בידו כך וכך דברים מחר והמשלח אה אמר במפורש למוכר שלח בידו ואני איך קוראים ואז הוא קיבל על עצמו את האחריות הוא סופק את האחריות ואומר רבנו האומר לחברו מנה שיש לי בידך חוב בין פיקדון בין מלווה של ח לי ביד פלוני אפילו היה קטן אם רצה לשולחו בידו נפטר ואינו חייב באחריותו כלומר מחר ואמר לו שלח לי ביד פלוני את החוב הזה או את הפיקדון הזה אבל לא השליח הזה היה קטן אז זה באחריות אתה מבקש זה שאמר שלח לי ביד פלוני זה אחריות שלו האם אותו דבר גם כן ונוגע לגוי שאם בעל חוב אומר לחייו כנס ותפקיד לי את הכסף בבנק פלוני במספר חשבון פלוני והוא בנק של גויים כולם שמה עובדים גויים האם זה נקרא שהוא נתן לו מנדט אפילו שהגוי אסור להיות שליח האם דין השליח כמו דין קטן בעניין הזה ועל ספר התרומות אומר כן דינו כמו הקטן והועיל וקטן עם הנושה אמר, "תשלח לי ביד פלוני. והפלוני הזה הוא קטן, הרי הנושה, קיבל על עצמו את האחריות. אותו דבר גם כן, אם הוא אומר לו, תפקיד לי בחשבון של בנק פלוני ושם הם עובדים גויים, אז זה זבשו של נושה, לא זבשו של ה של החייב. ובאמת, כך נפסקה ההלכה בשולחן ערוך", שלח לו חובו בסימן קכא סעיף א' שלח לו חובו פגדונו על ידי שליח. אם אמר לו המלווה לשלחו על ידי על ידו ונאבדו פטור אפילו לא אמר לו פאל פה אלא ששלח לו בכתב שלח לי על זה פלוני ושלחם על ידו ונעבדו פטור והוא שיכיר שהוא כתב ידו אפילו שהשליח גוי או חרש שותה וקטן הנה אם אכן באמת אמר לו שלח בידי פלוני אפילו שהוא חירש אותה וקטן אפילו הוא גוי הוא פטור ואומר כאן השך וגם עצמה ואין צריך לומר שלח והפטר אפילו שהוא לא אומר במפורש תשלח ותהיה פטור מנזיקים די שהוא אמר לו תשלח ב פלוני הוא כבר פטור ואפילו לא יחד לו אדם ידוע לומר שלח לי על ד פלוני אלא לבן כ תשים שם את הכסף ונאבדו אז הוא פטור החייב פטור כי הוא מילה אחרי דרישתו של ה של הנושה לפי כך לסיכום עניין זה באמת מאחר והנושא הוא שדרש מן החייו להפקיד לו את כספו בחשבון בנק בבנק פלוני אלמוני למרות ששמה עובדים גויים זה היה רצונו הוא קיבל את אחריות אפילו שהוא לא אמר לו התפתר מכך אלא מספיק שהוא אמר תשלח בידם אז זה כבר על אחריות הנושה ומשום כך המעילה שמעל אותו פקיד באותו בנק מי שנוסא בהפסד אם אכן לא יצליחו להוציא את הכספים מאותו מועל המי שנושא בהפסד זה הנושא ולא החייו והחייו כבר בא על אה על איך קוראים א מלא מלא את חובתו ואינו חייב עוד ולא כלום. ומעניין לעניין, למקרה אתמול בלילה א שמעתי ברדיו כל ברמה תלמיד חכמים ששאל שאלות את הציבור המאזינים ואמנם לא שמעתי תשובתו אבל שמעתי תשובותיהם של המאזינים והוא כביכול הערים עליהם קשיים והיה מדובר באדם אשר אמר א מלבש נתן ללובה כסף ואמר לו את הכסף תוכל א להפקיד או בבנק או למסור ישירות אליי וזה אופציה של הלובה כך כתוב בשטר ההלוואה זה אופציה של הלובה והיא היום הבעל שלח את אשתו לבנק כדי להעביר את החשבון של הכספים שהם חייבים למלווה דרך הבנק. הה היא באה להפקיד דורשים ממנה דמי עמלה בבנק עבור כל סכום מסוים עמלה בגובה מסוים נבהלה אז א ולא יכלה לא ידעה מה לעשות א היא פנתה בטלפון למלווה המלווה אומר לא רק בבנק אני רוצה למרות שבשטר הלוואה זו הייתה אופציה ללוב למלווה הלכה התחננה אל המלווה א אל המנהל שהעמלות גבוהות עשה לה הנחה חצי חצי הנחה עכשיו אה פרעה עכשיו דרשו הלובב מהמלווה שישלם להם את דמע עמלה שהם שלמו אומר להם לא אני לא צריך לשלם והרב החכם הזה שלא שמעתי תשובתו לכאור הדחה את המאזינים ואמר זה בגדר מבריח הרי מנחסיו מה זה מבריח ערי מנכסיו פירושו של דבר אם יש ארי נכנס לשטח של החבר שלי ואני בא הואמסלק את הארי מבריח את הארי כדי שלא יזיק את הנכסים של החבר שלי ועלו לי הוצאות. שכרתי שומרים, שכרתי אנשים מיומנים שהצליחו להבריח. הוא לא חייב לשלם לי כסף כי אני לא שאלתי אותו אם לעשות כן. אני באתי לעזור לו ואני רק מסלק נזק מעליו. אני לא תורם לו תרומה שמשלת לכיסאו. אני מונע ממנו נזק. זה נקרא מבריח נכסים. והוא לא ביקש ממני ואני עשיתי את הדבר הזה. אז הוא לא חייב. אבל אין דומה לראיה כי כאן המלווה דרש מן אישה שתעביר דרך הבנק למרות שיש לה אופציה להעביר לו ישירות ולכן הוא אמר לה תעבירי דרך הבנק ואם משלמים מעמלוץ אפילו שלא בררו ביניהם את הדברים האלה זה אחריות שלו זה כמו שאומר לך ואבוא אחריך שאז גרם הנזק הזה זה על אחריותו זה דבר אחד דבר שני עכשיו הוא רוצה לשלם רק חצי כי הרב נהל עשה חצי אומר אתה תשלם לי את הכל כיוון שהמנהל ראה שאני בוכה אז עשה לי הנחה אישית זו כבר שאלה יותר גדולה ויותר חכמה ומתוחכמת אם באמת הרווח הוא אישי שלה מעמל שלה והיא זכאית לכך או לא זה כבר שאלה נכבדה לעניין אחר וזמן אחר רבי חנן שס