צום י' לטבת שחל בערב שבת, האם קורין בספר תורה "ויחל" גם בתפילת המנחה?

נושא ראשון: קריאה בתורה במנחה בעשרה בטבת שחל ביום שישי

הנושא הראשון שנדון בקטע השמע הוא האם קוראים בספר תורה במנחה של עשרה בטבת כאשר הוא חל ביום שישי. השואלים מעלים את השאלה: "האם ביום שישי זה שיבוא עלינו לטובה שהוא צום צום עשירי בתבת האם יקראו בספר תורה ויחל במנחה או לא".

התשובה החד משמעית שניתנת היא כן, קוראים גם במנחה "ויחל". המקור ההלכתי המרכזי שמובא לתמיכה בכך הוא השולחן ערוך, סימן תקנ סעיף ג'. הדובר מצטט את לשון השולחן ערוך: "ואם חלו בערב שבת קוראים בשחרית ומנחה ויחל".

הדובר מציין כי דעת רבנו (הרמב"ם) לא חילקה בעניין זה. הוא גם מזכיר את מנהגו של מורי דוד משרקי שהשמיט את ההגהות שלא נהוגות בתימן, אך השאיר את החלק המתייחס לקריאה בתורה במנחה בערב שבת: "הוא כתב אבל את ההמשך של ההגעה ואם יש חופה ביום התענית בערב שבת נוהגים להתפלל מנחה ולקרוס ויחל ואחר כך עושים החופה אז את זה הוא שמיט אבל את החלק הראשון והםחל הוא בערב שבת חורין בשחרית ומנחה ויחל השאיר".

מכאן עולה כי המנהג המקובל בקרב יהודי תימן (הבלדי והשאמי) הוא לקרוא בתורה במנחה של עשרה בטבת כאשר הוא חל ביום שישי, וקוראים "ויחל".

נושא שני: מספר המתענים (מטענים) הנדרש לקריאה בתורה

הנושא השני שנדון הוא האם יש צורך במספר מסוים של מתענים ("מטענים") כדי לקרוא בתורה ביום תענית. השואלים שואלים: "האם כשדווקא יש 10ה מטענים או לא תשובה לפי רבנו אין הבדל בין אם יש מטענים או אין מתענים יום תענית הוא לכל ישראל".

התשובה הראשונית היא כי לפי דעת רבנו (הרמב"ם), אין הבדל בין אם יש מתענים ובין אם אין. יום תענית הוא יום ציבורי לכל ישראל, והחיוב לקרוא בתורה קיים בין כך ובין כך. הדובר מדגיש: "ולכן זהו סדר התפילה של יום תענית שהוא לכל ישראל ואפילו אין צמים קוראים בספר תורה גם בשחרית גם במנחה בין אם מדובר ביום ראשון או שני או שלישי או רביעי או חמישי או שישי ללא הבדל".

עם זאת, הדובר מציין כי האחרונים חילקו בדבר, והיו דעות שונות בנוגע למספר המינימלי של המתענים הנדרש לקריאה בתורה: "אבל האחרונים חילקו בדבר יש אומרים דווקא אם יש 10ה מטענים יש אומרים דווקא אם יש שבעה מטענים יש אומרים דווקא אם יש שישה מטענים דהיינו אלה שאומרים שישה מטענים רוב אלה שאומרים שבעה מטענים אומרים רוב ניכר אלה שאומרים עשרה דווקא ממש עד שיהיו 10עשהרה מטענים".

למרות דעות אלה, הדובר חוזר ומדגיש כי לפי דעת רבנו, אין חילוק בעניין. הוא מסיים בנימה מעשית, ומעריך שברוב בתי הכנסת ניתן יהיה למצוא לפחות שישה או שבעה מתענים, כך שבפועל תתקיים קריאת התורה: "בבתי כנסת השונים יראו אם יש להם שישה מטענים יקראו בתורה. כלומר כי יש יסוד להניח שבתי כנסיות כמו שלנו לא יבצר ולא ימנע שימצאו לפחות שישה או שבעה טענים אם לא יותר גם בעשירי בתבת שחל ביום שישי".

סיכום נקודות מרכזיות:

• כאשר עשרה בטבת חל ביום שישי, קוראים בתורה במנחה וקוראים "ויחל". זהו המנהג על פי השולחן ערוך ומנהג יהודי תימן.
• לפי דעת הרמב"ם, אין צורך במספר מסוים של מתענים כדי לקרוא בתורה ביום תענית. החיוב קיים גם אם אין מתענים כלל.
• האחרונים חלקו בעניין זה והיו דעות שונות לגבי מספר המתענים המינימלי הנדרש.
• בפועל, סביר להניח שברוב בתי הכנסת יימצא המספר הדרוש של מתענים לקיום קריאת התורה.

הקטע מספק תובנות חשובות לגבי ההלכה והמנהגים הנוגעים לצום עשרה בטבת כאשר הוא חל ביום שישי, תוך התמקדות בדעת הרמב"ם ובמנהג יהודי תימן.