צום י' לטבת שחל בערב שבת, היש בתפילת המנחה נשיאת כפיים?

1. נשיאת כפיים בתפילת מנחה בתעניות:

• דעת רבנו: אין נשיאת כפיים בתפילת מנחה ביום חול רגיל מחשש שכרות הכהנים. גזרה זו חלה גם על תעניות רגילות שלאחר מנחה יש תפילת ערבית בלבד, מכיוון שלא הבחינו ביניהן.
• יוצא מן הכלל: בתעניות שיש בהן תפילת נעילה (כגון יום כיפור ותעניות ציבור מסוימות), אין נושאים כפיים במנחה מכיוון שהמנחה נחשבת רחוקה מתפילת ערבית.
• תעניות ללא נעילה: בתעניות שאין בהן נעילה, כגון צום שבעה עשר בתמוז שתפילת המנחה שלהן סמוכה לשקיעת החמה, הרי זו נראית כנעילה ולכן יש בה נשיאת כפיים.
• מסקנה: לדעת הדובר, על פי שיטת רבנו, נושאים כפיים במנחה של כל תענית ותענית חוץ מיום הכיפורים.
• מנחה סמוכה לערבית: כאשר מדובר במנחה של עשרה בטבת שחל ביום שישי, יש להיזהר שלא להתפלל מנחה מוקדמת מדי שתהיה רחוקה מערבית. אם המנחה סמוכה לערבית (בתוך חצי שעה לשקיעת החמה, לפי דעת הדובר הנוטה להחמיר כדעת הרב עובדיה יוסף), אז נושאים כפיים. אם מתפללים מנחה מוקדמת יותר (אפילו בתוך שעה ורבע לשקיעת הכוכבים, הנקרא "פלג המנחה"), יש דעות המתירות נשיאת כפיים, אך הדובר ממליץ להחמיר.

ציטוטים רלוונטיים:

• "בנסיעת כפיים כתב רבנו בהלכות אה תפילה פרק 14 הלכה א' בשחרית במוסף ובנעילה הכהנים נוסעים את כפיהם אבל במנחה אין נסיעת כפיים מפני שבמנחה כבר צעדו כל העם ושמה שתו הכהנים יין בשיכור אסור בנסיעת כפיים ואפילו ביום התענית הם נושעים כפן ומנחה גזרה מנחה של ענית מפני מנחה של כל יום."
• "אבל רבנו כותב בהלכה ב' במ דברים אמורים. בתענית שמתפללים בו מנחה ונעילה. כגון צום כיפור ותענית ציבור. אבל תענית שאין בו נעילה כגון שעבא ב-17 בתמוז הועיל ותפילת מנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה הרי זו נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום ולפי כך יש בה נסיעת כפיים כלומר אומר רבנו מתי בתפילת מנחה אין נושעים כפיהם דווקא ביום כיפור הועיל ואחרי מנחה יש נעילה ואחר כך ערבית. אבל בשאר תעניות ציבור שאין בהם תפילת נעילה אלא מנחה ואחר כך ערבית, מאחר ומנחה סמוכה לערבית, נוסעים כפיהם. ולכן אנו נוסעים את כפינו בכל תענית ותענית חוץ מיום הכיפורים."
• "אנחנו הולכים לפי חצי שעה לפנסת הכוכבים ומשום כך הסדר הנאות באשר תואם את מנהגי אבותינו הוא לבוא להתחיל קודם כל בשיר השירים..."
• "...אז יסאו כפיים כיוון שבעצם המנחה היא סמוכה לערבית כמו שאמר רבנו ויסאו את כפיהם אבל אם יפליגו יותר על המידה למשל אם נגיד רבע לשלו..."

2. סדר התפילות בתענית עשרה בטבת שחלה ביום שישי:

• הצעה לסדר: להתחיל קודם כל בשיר השירים, לאחר מכן חמישה מזמורי תהילים (כדי לנצל את הזמן עד שיאספו המתפללים למנחה). לאחר מכן תפילת מנחה עם קריאה בתורה ונשיאת כפיים (אם המנחה סמוכה לערבית). לאחר מכן אמירת קבלת שבת (המזמור הנותר ושאר הסדר).
• סיום תפילת ערבית: יש לתכנן כך שתפילת ערבית תסתיים בסביבות השעה חמש, כדי שהמתפללים יגיעו לבתיהם סמוך לצאת הכוכבים ויספיקו לעשות קידוש ולסעוד לפני כניסת השבת, ובכך לא יפגעו בקדושת השבת ובדיני התענית.

ציטוט רלוונטי:

• "ומשום כך הסדר הנאות באשר תואם את מנהגי אבותינו הוא לבוא להתחיל קודם כל בשיר השירים והגבאים והועדים המ גנים המובילים את הציבור מבחינת לוח הזמנים צריכים לחלקל את הזמן כמה זמן לוקח לקרוא שיר השירים אחרי שיר השירים חמישה מזמורים כי עד יאספו הערים לתפילת מנחה למה להפסיד אותם ולכן על זה שאומרים שיר השירים בחמישה מזמורים אז ורק אז מתחילים מנחה..."
• "אבל כאמור התכנון הוא שאנחנו אנחנו צריכים אחרי תפילת מנחה לומר את הקבלת שבת ומה היא הקבלת שבת? המזמור הנותר לנו כמובן את שאר הסדר לחודי ובמדליקים כל ה כל הסדר שרגילים בו שרגילים בו אבל מה להדרז באופן כזה שתפילת ערבית תסתיים בחמש למה כי אם נסיים את התפילה בחמש עד שיגיעו לבתיהם א יש רחוקים יש קרובים אנחנו מדברים פחות או יותר עד שיגיעו לבתיהם זה יהיה בדיוק ספר כוכבים אז קידוש ואכילה באופן כזה השלמנו את התענית לפי דיני תענית ומצד שני גם כן לא פגענו בכבוד השבת ולא נכ נכנסנו מענים בתוך השבת זו הדרך העולה בית אל אשר..."

3. קריאת התורה בתעניות ציבור ואמירת "עננו" ללא רוב מתענים:

• דעת רבנו: אין חילוק, גם אם אין רוב מתענים בציבור (כגון במקרה שיש רק זקנים, חולים וכדומה הפטורים מהצום והם המניין), מוציאים ספר תורה וקוראים בו בשחרית ובמנחה, ואומרים "עננו". הסיבה לכך היא שיום התענית עצמו קדוש ונקבע על ידי חז"ל, ודינו כיום הכיפורים לעניין זה.
• ניגוד לדעות אחרות: יש פוסקים הדורשים רוב מתענים (עשרה) כדי לקרוא בתורה ולומר "עננו" בתעניות שאינן מחזוריות (כגון תעניות גשמים). לדעתם, אמירת "עננו" למי שאינו צם היא שקר.
• גישת רבנו: הגישה התלמודית של רבנו אינה נכנסת לחילוקים כאלה. אין לעורר ולבדוק מי צם ומי לא, אלא יש להניח שיש שישה צמים לפחות. אמירת "עננו" בלילה (לפני תחילת הצום) מעידה שגם קריאת התורה ביום (שהיא קלה יותר) אינה בעייתית, גם אם לא כולם צמים.
• תעניות שאינן מחזוריות: הדרישה לעשרה צמים רלוונטית רק לתעניות שקיבלו על עצמם יחידים או רבים בגלל צרות או גשמים, שאינן חוזרות כל שנה. אך בתעניות שגזרו חז"ל, דינן כיום הכיפורים.
• כהן שאינו צם: לפי שיטות אחרות הדורשות רוב מתענים, עלולה להתעורר בעיה כאשר כהן אינו צם, ואז הוא לא יכול לעלות ראשון לתורה, ובמניין של עשרה יחד איתו אין רוב צמים. הדבר עלול להוביל להוצאתו מבית הכנסת, דבר שהדובר מציין כמנהג שאינו מקובל.

ציטוטים רלוונטיים:

• "לקריאת התורה באמת רבנו לא חלק אם בתעניות ציבור צריך להיות דווקא רוב מטענים כדי לקרוא בתורה וטענו עמו והדברים פשוטים זה יום תענית זה כמו אמירת ענינו שהרי הגאונים ורבנו ומנהג אבותינו אומרים עננו עוד מן הערב אף על פי שעוד אוכלים עד עלות השחר ולא נכנס לחילוקים שלחנו שתבין שבאו לידי ביטוי בש שולחן ערוך שנהגו לו לומר ענינו גם בשחרית כי אפילו שהוא לא אוכל בשחרית אולי עד למנחה הוא יאכל לא נכנסנו לחילוקים כאלה מסיבה פשוטה עננו השם עננו ביום צום התענית הזה זה יום צום שקבעו אותו חז"ל לא אנחנו זה לא קבלה פרטית נרצה או לא נרצה זה יום צום באשר הוא בכל מקום ולכן הוי זה יום צום אומרים עלינו בין נטענו בין לא טענו גם הלא מטענים אומרים ענינו כי זה יום צום זה התהפילה של יום צום ומטבע הדברים לפי שיטה זו של רבנו ברור קוראים בתורה בשחרית במנחה גם אם לא היה אף אחד מתענה..."
• "מתי רבותיי אנחנו דורשים עשר ה מטענים דווקא אם זה צום שקיבלו אותו יחידים או רבים קיבלו אותו בגלל גשמים בגלל צרות לא עלינו כי הוא לא מחזורי אותו צום לא חוזר עלינו כל שנה אלא בהתאם לנסיבות כשמקבלים אותו ולכן אי אפשר ל להגיד ענינו השם ענינו ביום צום התענית הזה אם אין עשרה שהם צמים רק אם יש 10ה שצמים אתה אפשר להגיד במצום התענית הזה אבל אם לא ואדם שלא מתענה לא יגיד ב צם התענית הזה כי זה הוא לא צם אבל בצומות שחז"ל גזרו זה כאין יום הכיפורים שעצמו של היום ובגלל זה לפי רבנו אין חילוק לחם לפי רבנו גם אם אף אחד לא צם מוציאים ספר תורה לא צריך לפרסם פרסום וגם אם למשל יש כהן שהוא לא צם אפשר לעלות אותו לתורה..."
• "לא לעורר לא לעורר כי אם אנחנו עורר אנחנו נמצא בעיות יש עשרה אין עשרה האם זה לא קטרוג רבותיי אם נמצא בית כנסת ואף אחד אחד לא צם או רק אחד צם זה כטרוג אל תעירו ואל תעוררו חזקה עלינו שיש לנו שישה צמים ולא לעורר זה צם לא צם לא לעורר למה אם אנחנו אומרים ענינו בלילה אז מה לנו כי נלין על קריאת התורה שהיא הרבה יותר קלה מאשר עיני של תפילת ענינו שעז לכאורה הוא מדבר שקר על עצמו לא זה לא שקר גם צום התעניתך הזה זוהי הגישה הנכונה..."

4. חשיבות שמירת המנהגים ודרך אבותינו:

• הדובר מדגיש את החשיבות של התנהלות בהתאם למנהגי אבותינו ולשיטת רבנו, במיוחד בנוגע להלכות תעניות ציבור.

ציטוט רלוונטי:

• "ומשום כך הסדר הנאות באשר תואם את מנהגי אבותינו הוא לבוא להתחיל קודם כל בשיר השירים..."
• "זו הדרך העולה בית אל אשר..."

בסך הכל, ההקלטה מציגה דיון הלכתי מפורט בנוגע להלכות תפילת מנחה בתעניות ציבור, תוך התמקדות בדעת הרמב"ם וביישום ההלכות הללו בתענית עשרה בטבת שחלה ביום שישי, במטרה לשמור על קדושת השבת ולקיים את דיני התענית כראוי. הדובר מציע סדר תפילות קונקרטי ומדגיש את חשיבות ההליכה בדרך אבותינו.