צום י' לטבת שחל בערב שבת, היש בתפילת המנחה נשיאת כפיים?

גם אין רוב מטענים וסכן מה הוא הסדר הנכון מבחינת לוח הזמנים כדי להתנהל ביום הזה על מנת שלא נפגע בקדושת השבת ולא נפגע בדיני התענית ובכן בנסיעת כפיים כתב רבנו בהלכות אה תפילה פרק 14 הלכה א' בשחרית במוסף ובנעילה הכהנים נוסעים את כפיהם אבל במנחה אין נסיעת כפיים מפני שבמנחה כבר צעדו כל העם ושמה שתו הכהנים יין בשיכור אסור בנסיעת כפיים ואפילו ביום התענית הם נושעים כפן ומנחה גזרה מנחה של ענית מפני מנחה של כל יום. כלומר, ביום חול רגיל או בכלל בתפילת מנחה, אין עושים כפיים גזירה משום שחרות. ולרבות גם תעניות בגלל שלא חילקו בדבר. אבל רבנו כותב בהלכה ב' במ דברים אמורים. בתענית שמתפללים בו מנחה ונעילה. כגון צום כיפור ותענית ציבור. אבל תענית שאין בו נעילה כגון שעבא ב-17 בתמוז הועיל ותפילת מנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה הרי זו נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום ולפי כך יש בה נסיעת כפיים כלומר אומר רבנו מתי בתפילת מנחה אין נושעים כפיהם דווקא ביום כיפור הועיל ואחרי מנחה יש נעילה ואחר כך ערבית. אבל בשאר תעניות ציבור שאין בהם תפילת נעילה אלא מנחה ואחר כך ערבית, מאחר ומנחה סמוכה לערבית, נוסעים כפיהם. ולכן אנו נוסעים את כפינו בכל תענית ותענית חוץ מיום הכיפורים. במנחה של כל תענית ותענית. חוץ מיום הכיפורים מה בנוגע למנחה עשירי בתבת ושחל ביום שישי שהרי אנחנו משתדלים לגמור יחסית יותר מוקדם את התפילות באמת אם מתפללים מנחה מופלגת מאוד מתפילת ערבית לא מבעיה הללו אשר נניח ורוצים להתפלל בשעה אחת נניח אז בוודאי וודאי שאין נסיעת כפיים בתפילת מנחה כזו אלא אפילו אם בני אדם יקדימו יתר על המידה נניח ברבע לשלוש הרי כשיתפלו מנחה עדיין חוקים יותר מחצי שעה מתפילת ערבית דהיינו מהשקיעה כי הרי מה זה נקרא סמוך מן הסתם סמוך זה בתוך חצי שעה אמנם יש מסבירים ואומרים סמוך זה שעה ורבע בתוך שעה ורבע לצאת הכוכבים כי זה נקרא פלג המנחה ולכן הרב עודה יוסף באמת אומר שצריכים להחמיר ולא לשת כפיים בין פלג המנחה אלא רק אם זה בתוך חצי שעה לספר כוכבים שזה הסמוך באמת אבל אם נושעים כפיהם גם הללו שמתפלים מנחה שהיא קצת רחוקה מצת הכוכבים והיא בתוך שעה ורבע שזה נקרא פלג המנחה יש שם על מי לסמוך ויכולים לשת כפיהם אנחנו הולכים לפי חצי שעה לפנסת הכוכבים ומשום כך הסדר הנאות באשר תואם את מנהגי אבותינו הוא לבוא להתחיל קודם כל בשיר השירים והגבאים והועדים המ גנים המובילים את הציבור מבחינת לוח הזמנים צריכים לחלקל את הזמן כמה זמן לוקח לקרוא שיר השירים אחרי שיר השירים חמישה מזמורים כי עד יאספו הערים לתפילת מנחה למה להפסיד אותם ולכן על זה שאומרים שיר השירים בחמישה מזמורים אז ורק אז מתחילים מנחה ועוד רגע כטר כמובן אין ספר תורה במקרה כזה אז יסאו כפיים כיוון שבעצם המנחה היא סמוכה לערבית כמו שאמר רבנו ויסאו את כפיהם אבל אם יפליגו יותר על המידה למשל אם נגיד רבע לשלו כמה זמן לוקח שיר השירים נניח 20 דקות עד חצי שעה זה תלוי בדורח אז עכשיו יוצא שכבר בשוש ורב כבר גמרו שיר השירים עוד חמישה מזמורים אם נקרא אם נתפלל מנחה זה יהיה יצר מחצי שעה מאשר השקיעה אבל אם אנחנו נתחיל שלוש של 3 כן אז שיר השירים וחמישה מזמורים תפילת מיחה הופכת להיות סמוכה לערבית ואז אי אפשר לשת כפיים בלי שום בעיה עכשיו עוד רגע כת נאמר מתי נסיים את התפילה אבל כאמור התכנון הוא שאנחנו אנחנו צריכים אחרי תפילת מנחה לומר את הקבלת שבת ומה היא הקבלת שבת? המזמור הנותר לנו כמובן את שאר הסדר לחודי ובמדליקים כל ה כל הסדר שרגילים בו שרגילים בו אבל מה להדרז באופן כזה שתפילת ערבית תסתיים בחמש למה כי אם נסיים את התפילה בחמש עד שיגיעו לבתיהם א יש רחוקים יש קרובים אנחנו מדברים פחות או יותר עד שיגיעו לבתיהם זה יהיה בדיוק ספר כוכבים אז קידוש ואכילה באופן כזה השלמנו את התענית לפי דיני תענית ומצד שני גם כן לא פגענו בכבוד השבת ולא נכ נכנסנו מענים בתוך השבת זו הדרך העולה בית אל אשר לקריאת התורה קריאת התורה באמת רבנו לא חלק אם בתעניות ציבור צריך להיות דווקא רוב מטענים כדי לקרוא בתורה וטענו עמו והדברים פשוטים זה יום תענית זה כמו אמירת ענינו שהרי הגאונים ורבנו ומנהג אבותינו אומרים עננו עוד מן הערב אף על פי שעוד אוכלים עד עלות השחר ולא נכנס לחילוקים שלחנו שתבין שבאו לידי ביטוי בש שולחן ערוך שנהגו לו לומר ענינו גם בשחרית כי אפילו שהוא לא אוכל בשחרית אולי עד למנחה הוא יאכל לא נכנסנו לחילוקים כאלה מסיבה פשוטה עננו השם עננו ביום צום התענית הזה זה יום צום שקבעו אותו חז"ל לא אנחנו זה לא קבלה פרטית נרצה או לא נרצה זה יום צום באשר הוא בכל מקום ולכן הוי זה יום צום אומרים עלינו בין נטענו בין לא טענו גם הלא מטענים אומרים ענינו כי זה יום צום זה התהפילה של יום צום ומטבע הדברים לפי שיטה זו של רבנו ברור קוראים בתורה בשחרית במנחה גם אם לא היה אף אחד מתענה כגון יש בתאבות סעודיים זכנים תשושים חולים שפטורים לצומות האלה והם כל המניין כלום לא יוציאו ספר תורה כלום לא יאמרו ענינו לפי רבנו יאמרו ענינו יוציאו ספר תורה רגיל עוד מעט אומר את השולחן ערוך בשאר הפוסקים יום רגיל בדיוק כמו ביום הכיפורים כי ביום הכיפורים אדם שענוס הוא בחובתו לאכול ולשתו כדי להציל את חייו לא תפלל תפילת יום הכיפורים בוודאי שיתפלל תפילת יום הכיפורים ורק תפילת יום הכיפורים כי עצמו של היום קדוש מתי רבותיי אנחנו דורשים עשרה מטענים דווקא אם זה צום שקיבלו אותו יחידים או רבים קיבלו אותו בגלל גשמים בגלל צרות לא עלינו כי הוא לא מחזורי אותו צום לא חוזר עלינו כל שנה אלא בהתאם לנסיבות כשמקבלים אותו ולכן אי אפשר לב להגיד ענינו השם ענינו ביום צום התענית הזה אם אין עשרה שהם צמים רק אם יש 10ה שצמים אתה אפשר להגיד במצום התענית הזה אבל אם לא ואדם שלא מתענה לא יגיד ב צם התענית הזה כי זה הוא לא צם אבל בצומות שחז"ל גזרו זה כאין יום הכיפורים שעצמו של היום ובגלל זה לפי רבנו אין חילוק לחם לפי רבנו גם אם אף אחד לא צם מוציאים ספר תורה לא צריך לפרסם פרסום וגם אם למשל יש כהן שהוא לא צם אפשר לעלות אותו לתורה והיה מקרה רבותיי שבו כהן לא צם ולפי שיטתם שדווקא אם יש שישה מטענים אז פותחים ספר תורה ו דווקא מי שצם עולה לתורה מי שצם הוא השליח ציבור אלה הם הכללים שנכתבו בעלדה אחרונים אז מה יצא יש להם בעיה היה מניין עשרה יחד עם הכהן והכהן לא צם ולפי שיטתם הואיל הכהן לא יכול לעלות ראשון מוציאים אותו מבית הכנסת גם זה מנה שלא מקובל עלינו מוציאים אותו מבית הכנסת. אם מוצאים אותו מבית הכנסת יש תשעה. ולכן נאלצו להכריע שישאר בית הכנסת ולומר יעלי ישראל אף על פי שיש כהן. בקיצור פסו מהנס לא צה מסכן חלום. איזה זה הפסיקה הזו רבותיי לפי רבנו לא מקובלת לא מקובלת את הפסיקה הזו אבל זו הפסיקה ואין אנחנו מזלזלים בה חס ושלום. הנה החתם סופר מדבר על תלמיד חכמים עצום שהוא ב הצום שתה בגלל שהוא היה צריך לשתות והרגילים להזמין אותו לו חל לקריאה האם יעלה לתורה או לא יעלה לתורה והוא רעש יעלה לתורה כלומר ה הגישה של רבנו וחמצבי האמת אותה שהגיש גישה היותר תלמודית לא נכנסת לחילוקים לכן לא לעורר לא לעורר כי אם אנחנו עורר אנחנו נמצא בעיות יש עשרה אין עשרה האם זה לא קטרוג רבותיי אם נמצא בית כנסת ואף אחד אחד לא צם או רק אחד צם זה כטרוג אל תעירו ואל תעוררו חזקה עלינו שיש לנו שישה צמים ולא לעורר זה צם לא צם לא לעורר למה אם אנחנו אומרים ענינו בלילה אז מה לנו כי נלין על קריאת התורה שהיא הרבה יותר קלה מאשר עיני של תפילת ענינו שעז לכאורה הוא מדבר שקר על עצמו לא זה לא שקר גם צום התעניתך הזה זוהי הגישה הנכונה ומה שאני אמרתי 10ה צמים התכוונתי לתעניות של גזרות הגשמים שזה לא מחזורי זה לא עצמו של יום תענית אלא בגלל שקיבלנו על עצמנו אבל בשאר הצובות אפשר מה שנקרא בתימנית לדעמן שקט יש ברוך השם צמים לעולם אין כזה אין דבר מצב כזה שאין לא צמים יש צמים למה למנות למה לספור למה להיכנס מי צמי לא צם זו הדרך העולה בתל לסיכום רבותיי נראה לענינו דעתי שהדרך הכי טובה היום לנהוג הוא חילוש או ב3 ו נראה לי הזמן הכי מתאים כפי שתארתי שיר השירים חמישה מזמורים או לאחר מכן או לאחר מכן תפילת מנחה עם קריאה בתורה עם נסיעת כפיים או לאחר מכן את ההמשך הקברת שבת כסדר אבל בזריזות יפה ולסיים בערך מצוות חמש ונפטרים לבתיהם ואז עולה בידינו כל המצוות