מהי רמת הקדושה של כתב האשורי שבו נכתבה התורה?
האם מותר לכתוב גיטין בכתב המרובע (כתב הקודש) והרי אינן נשמרין?
תגיות
01/03/11 כ"ה אדר א' התשע"א
המקור עוסק בדיון הלכתי האם מותר להשתמש בכתב האשורי, בו ניתנה התורה, לכתיבה שאינה קדושה, כמו גיטין, כתובות או מכתבים. הרב המדבר מצטט את רבנו שטען שיש גנות בדבר וכן את דברי הרי"ם מגאש שגינה בחריפות את השימוש בכתב הקודש לצורך חולין מחשש לזלזול, באומרו שמי שעושה זאת צריך לתת את הדין. המסקנה היא שיש להקפיד ולהשתמש בכתב האשורי רק עבור כתבי קודש, ושימוש בו לדברים אחרים עלול להוביל לזלזול בכבוד התורה. הקפדה זו נחשבת כחלק מכבוד התורה, ואי-הקפדה עלולה להיחשב כחוסר יראת שמים
קובץ שמע - מלא
מקור: קטעים מקובץ השמע "110228hy.mp3" (תמלול חלקי).
נושא מרכזי: הקטע עוסק בשאלה האם קיים איסור להשתמש בכתב האשורי (הכתב המרובע) בכתיבה שאינה כתיבת קודש, כגון גיטין, מטבעות, כתובות ומכתבים. הדובר מנתח את דברי רבנו (ככל הנראה רבנו תם) ואת דברי הרי"ף מגאש בנושא זה, ומסביר את הטעם לאיסור.
נקודות מרכזיות וציטוטים:
- עמדת רבנו: רבנו אומר שיש "גנות בדבר" להשתמש בכתב האשורי, שבו ניתנה התורה, לשימושים שאינם כתיבת קודש. לדבריו: "רבנו אמר שיש גנות בדבר להשתמש בכתב שניתן ניתנה בו התורה שהוא כתב האשורי הכתב המרובע בשימוש שאיננו כתבי כתיבת כתבי הקודש אלא כתיבת גיטין כתיבה על לגבי מטבעות, כתיבה של כתובות, כתיבת מכתבים זה לא נקרא כתיבת הקודש אלא זוהיא כתיבת חולין".
- דברי הרי"ף מגאש: הרי"ף מגאש מגנה בחריפות את מי שכותב גט בכתב האשורי, שהיום נהוג לעשות כן. הדובר מצטט את דבריו: "ככה אמר הרי מגש כיצד נשתמש במכתב אלוקים זה ויבוא לידי זלזול אלא יכתוב בזה האופן של הכתב הנקרא מדבדב זהו כתב המתנוע שאותיותיו נות אותיותיו נוטות להתחבר זו לזו".
- טעם האיסור - ביזיון: הטעם העיקרי לאיסור השימוש בכתב הקודש שלא לצורכי קודש הוא כדי למנוע זלזול בכתב זה. לדוגמה, גיטין ומכתבים עלולים להיזרק, ובכך יהיה ביזיון לכתב האשורי אם הם כתובים בו. הדובר מסביר: "מדוע אסרו חכמים להשתמש בכתב הקודש בכתיבה שאיננה כתיבת הקודש שאין הכתיבה כתבי קודש שמה יבוא לידי זלזול ומה פירוש שמה יבוא לידי זלזול כיוון שכתיבת גיטין וכל שכן כתיבת מכתבים אין בני אדם שומרים אותם הרי את הגט גם גוזזים גוזרים אין בני אדם שומרים אותם אלא יש והם משליכים אותם זורקים אותם ואם הם יהיו כתובים בכתב הקודש זה זלזול".
- כבוד התורה: ההימנעות משימוש בכתב הקודש בכתיבה שאינה קודש נחשבת כחלק מכבוד התורה. הדובר אומר: "כל מה שעושים מאלה הדברים דהיינו להתרחק משימוש בכתב הקודש בכתיבה שאינה כתיבת הקודש הרי זה הוא בכלל כבוד התורה".
- חומרת העניין: מדברי הרי"ף מגאש משתמעת חומרה גדולה יותר, עד כדי כך שהכותב גט בכתב האשורי "עליו לרו מאלוקים". הדובר מסביר זאת בכך שאם כבר בפועל יש זלזול, אזי "אין יראת אלוהים במקום הזה וזה קרוב להיות איסור מאשר רק לא ראוי".
- שכר על כבוד התורה: מי שמקפיד להשתמש בכתב הקודש רק לצורכי קודש, ומכבד את דבר האלוקים על ידי הימנעות משימוש בו שלא לצורך, יקבל שכר על כך. הדובר משווה זאת לשכר שמקבל אדם על קיום מצוות מתוך כוונה טהורה.
מסקנה: הקטע מדגיש את הזהירות והדיוק הנדרשים בהבנת דברי גדולי ישראל. עולה ממנו איסור או לפחות גנאי חמור בשימוש בכתב האשורי לכתיבה שאינה כתיבת קודש, בעיקר בשל החשש לזלזול בכתב שבו ניתנה התורה, וכן כחלק מכבוד התורה. דברי הרי"ף מגאש מציגים עמדה חריפה במיוחד בנוגע לכתיבת גיטין בכתב זה
Question1
מהי עמדת רבנו (רס"ג) בנוגע לשימוש בכתב האשורי לכתיבה שאינה כתבי קודש?
Answer1
רבנו סעדיה גאון (רס"ג) לא אסר שימוש בכתב האשורי לכתיבה שאינה כתבי קודש, אך ציין שיש בכך גנות (דבר מגונה). הוא הסביר שהשימוש בכתב שבו ניתנה התורה, הכתב האשורי המרובע, עבור דברים כמו גיטין, מטבעות, כתובות ומכתבים, שאינם נחשבים לכתיבת הקודש (אף שגיטין וכתובות אינם חולין גמורים), אינו ראוי.
Question2
מה הייתה דעתו של הרי מג"ש (רבינו חננאל בן שמואל) בנושא כתיבת גט בכתב האשורי?
Answer2
הרי מג"ש גנה בחריפות את מי שכותב גט בכתב האשורי, הכתב שבו ניתנה התורה. הוא ראה בכך זלזול ב"מכתב אלוקים" וקרא לכתוב גיטין בכתב אחר, המכונה "מדברב" (כנראה כוונתו לכתב רהוט יותר). הרי מג"ש אף אמר על מי שכותב גט בכתב האשורי "עליו לירא מאלוקים".
Question3
מהו ההסבר לכך שהשימוש בכתב האשורי לכתיבה שאינה קודש עלול להוביל לזלזול?
Answer3
החשש הוא שכיוון שמסמכים כמו גיטין ומכתבים אינם נשמרים תמיד בכבוד הראוי - לעיתים גוזרים אותם או משליכים אותם - אם הם כתובים בכתב הקודש, עלול הדבר להתפרש כזלזול בכתב הקודש עצמו ובדברי התורה שנכתבו בו.
Question4
כיצד קשור הרחקות משימוש בכתב הקודש לכתיבה חולין לכבוד התורה?
Answer4
ההימנעות משימוש בכתב הקודש לצורך כתיבה שאינה כתבי קודש נחשבת כדרך לכבד את התורה ואת הכתב שבו היא ניתנה. על ידי ייעוד הכתב האשורי רק לדברי קודש, אנו מוקירים אותו ומונעים מצבים שעלולים להוביל לזלזול בו.
Question5
מה משמעות דברי הרי מג"ש "עליו לירא מאלוקים" ביחס למי שכותב בכתב הקודש כתיבה שאינה קודש?
Answer5
דברי הרי מג"ש אלו מבטאים חומרה רבה בנושא. הם מצביעים על כך ששימוש בכתב הקודש לדברים חוליים אינו רק דבר לא ראוי, אלא עלול להיחשב כמעשה שאין בו יראת שמים ואף קרוב לאיסור.
Question 6
האם יש שכר לאדם שמקפיד לכתוב בכתב הקודש רק כתבי קודש?
Answer6
כן, כפי שמובא בדברים, מי שמקפיד לכתוב בכתב הקודש רק כתבי קודש, מתוך כוונה לכבד את דברי אלוהים, יקבל על כך שכר גדול. הדבר נחשב כקיום מצווה וככיבוד דבר ה'.
Question 7
מהו הקשר בין הנושא הזה לדברי רבנו בנוגע לריקום פסוקים על טליתות?
Answer7
רבנו נצח (כנראה רבנו תם) חולק על הנוהג לרקום פסוקים על טליתות. רבנו (רס"ג) בהביאו את דברי הרי מג"ש, לומד ממנו את הטעם לאיסור השימוש בכתב הקודש בכתיבה שאינה קודש - מחשש לזלזול. למרות שהנושא של ריקום פסוקים על טליתות הוא נושא בפני עצמו, העיקרון המשותף הוא הצורך לשמור על כבודם של דברי הקודש והכתב שבו הם נכתבו.
Question 8
מהו העיקרון המרכזי העולה מדברי רבנו והרי מג"ש בנוגע לשימוש בכתב האשורי?
Answer 8
העיקרון המרכזי הוא הצורך להקפיד על כבוד התורה וכתב הקודש. יש להימנע משימוש בכתב האשורי לדברים שאינם כתבי קודש כדי למנוע זלזול אפשרי בו. אמנם רבנו (רס"ג) לא אסר זאת במפורש, אך הרי מג"ש החמיר בכך מאוד וראה בזה חוסר יראת שמים. לכן, יש לנהוג בזהירות ולכבד את הכתב שבו ניתנה התורה על ידי ייעודו בעיקר לכתבי קודש
קובץ שמע - TXT
110228hy.txt
(4.77 KB)