כיצד מתירים לשיטת הרמב"ם להטיל בגד שנתלכלך בשבת לכלי עם מים והרי "שרייתו זהו כיבוסו"?
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
באילו תנאים, לפי פסק הרמב"ם ופסק השו"ע, לא יחשב איסור יחוד שהיית אשה עם גברים?
מה חמור יותר, איסור גבר עם שתי נשים או איסור אשה עם שני גברים?
מדוע בהלכות אבל התירו לקבור תינוק, שטרם שלמו לו 30 יום, בלוויה שכוללת אשה אחת ושני גברים?
נעסוק בדיני ייחוד, ובפרט בשאלה האם מותר לאישה לנסוע בלילה במכונית בין עירונית עם שני גברים, כאשר היא קרובת משפחה ושבדרך ישנם מקומות חשוכים. הדובר מציג את הדעות השונות בנושא, תוך התבססות על דברי הרמב"ם, השולחן ערוך והרמ"א.
עיקרי הדברים והדעות:
מסקנה סופית (לפי דעת הרמב"ם): הדובר מסכם שלדעת הרמב"ם, אישה שצריכה לחזור לביתה מאירוע מסוים לא תיסע עם שני גברים (או אחד) באותה מכונית, אלא אם כן מדובר בכבישים בין עירוניים מוארים. בכבישים בין עירוניים חשושים או אפילו ברחובות חשוכים בעיר, אסור לה לקחת אישה כזו יחד איתם במכונית.
בסיום הקטע, הדובר מזכיר את רבי חנינא בן [לא ברור הסיום]
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
שלום לכבוד הרב.
מעיון במורה ובהקדמות למשנה נראה שהרמב"ם מתייחס באופן דואלי לסוגיא.
רציתי לדעת האם מסקנתו הסופית היא במורא בו הוא כותב שלכל בריה תכלית בפני עצמה? (והאם באופן עקרוני הוכרע כמורה כשיש סתירות בהיותו מקור מאוחר יותר)
ומה לגבי תכלית הבריאה בכללותה?
מופיע בהקדמה למשנה מהדורת שילת (עמ` נז): "כי תכלית עולמנו ומה שבו אומנם היא- איש חכם וטוב" (ועיין בהערה 15 למטה- שאולי ישנם תכליות נוספות בעולמות אחרים) כשהגירסה המקורית היתה "תכלית העולם".
לכבוד הרב שלום
הייתי רוצה לדעת מה היא ההגדרה של דברי אגדה..??
ולמה לא פוסקים ממנו להלכה..והיכן אפשר לראות זאת כתוב..?
במסגרת ישיבת ראש חודש אייר ה'תשע"ח
נושא: עיונים במשנת הרמב"ם
מרכז קהילתי "מקור חיים", נתניה.
מדוע מחלק מרן השו"ע בדין המברך ברהמ"ז בטעות על שתיית יין יצא י"ח ואילו בדין הטועה בברכה לאחר אכילת דייסה לא יצא י"ח?
היש לדון מקרה זה כדין דברים הבאים בתוך הסעודה שאינם מחמת הסעודה שחייבים בברכה אחרונה רק אם נאכל לאחר הסעודה?
היות ושאלת הברכה בטעות לא נידונה בתלמוד ולא נפסקה ע"י רבינו הרמב"ם, כיצד איפוא יש להכריע בשאלה זו?
יורנו רבינו
האם יש סתירה בדברי הרמבם בהלכות תלמוד תורה פרק ג' "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה...". לבין דבריו בסוף הלכות שמיטין ויובלות, האם חזר בו רבינו ממה שכתב בהלכות ת"ת לאור דבריו בסוף הלכות שמיטין ויובלות, או אין כל קשר בין הדברים ורבינו לא חזר בו.