נודע לו שנפטר אביו לפני מס' ימים ואינו יכול להצטרף לאחיו האבלים כיון שאביו הרחיקו, כיצד ינהג?

שאל השואל ואמר מישהו אביו נפטר בשבוע שחלף אבל לא ידע ולא הודיעו לו עד מוצאי שבת כשהעבלים כבר יושבים מיום רביעי או מיום חמישי וזאת משום שהמנוח בחייו הרחיק בין זה בגלל סיבות שונות. ועכשיו כשנודע לו לבן במוצאי שבת הוא מטבע הדברים יושב לבד. כיוון שאין אחו מוכנים לשבת אמו בגלל שכאמור ברחיקו. האם הוא מונה שבעה החל ממוצאי שבת או מונה שבעה מיום הקבורה מעת האבל של כל אחד לרבות אחיו הגדול. והתשובה אף על פי שאם היה מגיע או אח שנניח לא היה מורחק, היה מגיע ונודע לו שכבר אביו נפטר ואחיו ואחיותיו יושבים בהבל. מזה מספר ימים. אפילו הוא הגיע ביום השביעי. הרי זה משלים עמהם. הוא מתבטל קרפיהם, נספח אליהם ואינו צריך למנות שבעה מאז שהוא ידע או מאז שהוא מתחיל להתאבל. אבל אם הוא לא הגיע אליהם הרי והוא מתאבל בפני עצמו, אינו מתבטל כלפי מןהוא. כי כאמור הוא יושב שבעה בפני עצמו ולכן אף שיחב בחיותיו בגדול הבית יסיימו את האבל עוד שלושה עמים עוד שני ימים הוא יצטרך למנות שבעה לעצמו רבנו כותב בהלכות אבל פרק שביעי את הדברים הבאים בתחילת הפרק הלכה א' כתב מי באה לו שמועה שמת לו קרוב. אם בתוך 30 יום הגיעה שמואה אפילו ביום 30 עצמו הרי זו שמועה קרובה וחייב לנהוג שבעת ימאבלות מיום שהגיעה השמואה וקורע ומונה 30 יום לאיסור התספורת וכולי. כללו של דבר יום שמועתו הקרובה כיום הקבורה אבל אם הגיע לו שמועה אחר ה-30 אחרי זו שמואה רחוקה ואינה נוהגת אלא יום אחד בלבד ואינו קורע והנה אנו למדים אם אדם לא ידע שאביו נפטר או יכירו נפטר ונודע לו רק לאחר שכבר קמו מן האבל אם הוא נודע לו מתוך 30 יום זה נקרא שמועה קרובה ומונה שבעה ימים מאז נודע לו בפני עצמו. אבל אם נודע לו אחר 30 יום יושב שעה קלה ולא יותר. מי שבא עלו שמועה קרובה בתוך הרגל או ביום השבת ולאחר השבת או אחר הרגל נעשת רחוקה, עולה לו ואינו נוהג לאחר הרגל או לאחר השבעה אלא יום אחד בלבד. ומקצת היום כחול כמו שבערנו ממשיך רבנו וכותב מי שמת לו קרוב ולא ידע עד שבא אם היה במקום קרוב שהוא מהלך 10 פרסאות שאפשר שיבוא ביום אחד אפילו בא ביום השביעי אם מצא מנחמים אצל גדול הבית אף על פי שננערו לעמוד הים מצא מנחמים עולה לו ומונה עמהם תשלום 30 יום ואם לא מצא מנחמים מונה לעצמו וכן אם היה במקום רחוק אפילו בא ביום שני מונה לעצמו שבעת שבעה אושים מיום שבא הנה כן אדם אשר הגיע ושומע השמועה שיכירו נפטר והוא רואה את בני משפחתו יושבים ועבלים וזה להם כבר כמה ימים עדי מצטרף עמם אם גדול הבית נמצא שם ואם הוא היה רחוק מהמקום שבו יושבים באבל מרחק 10 פרסאות עדיין הוא מצטרף עמם אבל אם לא היה רחוק מהלך 10 פרסא, אם היה רחוק יותר ממהלך 10 פרסאות, אפילו שהוא הגיע והם בהבל, לא מצטרף אעמם, כי בגלל המרחק הוא כאילו בפני עצמו. אבל אדם שהוא בתוך 10 פרסאות, שזה מהלך יום אחד, ובימינו הרבה מהפוסקים אומרים שאפילו נמצא ברחוק אלפי פרסאות כגון בלונדון לכבון ארל אלפי פרסאות אם הוא יכול להגיע תוך יום וטיסה הרי זה נחשב כמקום קרוב כלומר בימינו נוטים לאמוד את זה על בסיס אמצע תחבורם שוכללים אזי הוא מצטרף עם עמם ולא צריך למנות שבעה בפני עצמו אבל אם הוא מקום רחוק אפילו שהוא הגיע ועדיין הם בתוך האבל הוא מונה לעצמו. אבל אומר רבנו שגם אם היום השביעי הוא מצטרף עמם. במים אמורים שמצא מנחמים אבל אם לא מצא מנחמים אף על פי זה יום השביעי שעדיין מקצת היום כחולו למרות הכל הוא מונה לעצמו. הרי לנו שיש כאן שני גד קרבה של מקום והתבטלות כלפי היושים באבל והראיה היא מצא מנחמים אצל גדול הבית הגמרא ורבנו וכן מרן דיברו על גדול הבית משמע שצריך להיות איזה מין משהו של התבטלות הן בבחינת המקום וין בבחינת המשפחה ואז הוא לא מונה שבעה בפני עצמו, אבל אם לא הוא יצטרך למנות לעצמו. ומשום כך נטאר לעצמנו שהאדם נמצא בחוץ הארץ והוא לא אמור להגיע לארץ ונודע לו יום או יומיים אחרי שכבר נקבר יכירו. הוא לא אמור להגיע לארץ. הרי מאז נודע לו והועיל את זה בתוך 30 עונה שבעה לעצמו כי אין גדר של התבטלות כמו אדם רחוק שלא יכול להגיע תוך מהלך יום לאל עבלים אז כך דינו של אדם קרוב אם נודע לו רק אחרי יום יומיים אזי הוא מתחיל למנות לעצמו משום כך אנו אומרים שבאמת הדין הזה של אותו אב אשר כאמור אבי ברחיקו וכעת נודע לו רק מאוחר יותר הרי והוא גם לא מתכונן לשבת איתם בגלל שהוא לא רצוי אצלהם הרי הוא ימנה שבעה לעצמו ממוצאי שבת כי אין לו גדר של ביטול והתבטלות כלפי הללו שכבר התחילו להתאבל מיד אחרי סתימת הגולל כאמור אותו דין שקראנו בדברי רבנו מובא גם כן בדברי מרן השולחן ערוך ויורדה סימן שעה סעיף ח מי שמת לו קרוב ולא ידע עד שבא למקום שמת שם המת או למקום קבורה אם היה במקום קרוב שהוא מהלך 10 פרסאות שאפשר שיבוא ביום אחד אם בא ביום השביעי אם מצא מנחמים אצל גדול הבית אף אפילו שנערו לעמוד הוא מצא מנחמים עולה לו הוא מונה עמהם תשלום תשלום 30 יום ואם לא מצא מנחמים מונה לעצמו וכן היה מקום קרוב אפילו בא ביום שני מונה לעצמו שבעה ו30 מיום שבא אז הנה וכן אם היה במקום וכן אם היה במקום רחוק אפילו בא ביום השני כמו שאמרנו מונ עצמו כי אין גדר של צירוף כי מאחר הוא אדם רחוק שיכול להגיע למעלה במהלך יום אליהם אל עבלים אפילו שהוא הגיע ביום השני או ביום השלישי זה לא משנה כן מאחר והוא אין לו גבר של צירוף אז הוא מונה לעצמו הרי שכל דבר ודבר נמדד אם רוצים להקל באבל רק אם יש גדר של צירוב והתבטלות אם אין גדר של צירוף והתבטלות אדי איננו מתבטל ומונה לעצמו רבי חני