פורץ מורשה שלא טרח לזהות את בעלי הבית, האם יתחייב בנזקי הגניבה לאחר שנתברר שמזמיני הפריצה היו גנבים שהתחזו?
האם יחול עליו פטור בדיני אדם מלשלם, היות ומדובר בגרמא בנזיקין שהרי לא הוא שבצע את מעשה הגניבה?
היש להתחשב לצורך קביעת החיוב או הפטור בקיום דרישה חוקית מהפורץ המורשה לוודא שמזמין הפריצה הינו גם בעל הבית?
אשה שהשתמשה במסייע שיכנס לביתה ויביא לה כלים מבלי שהודיעה לו שגנבה אותם מנכסי בעלה,האם יתחייב המסייע לשלם לבעל?
סיפור המקרה:
פורץ דלתות מקצועי הוזמן על ידי זוג שטען שאיבד את המפתח לדירתם. הפורץ פרץ את הדלת, קיבל את שכרו ועזב. לאחר מכן התגלה כי הזוג היו גנבים ששדדו את הבית. בעל הבית האמיתי תבע את הפורץ לדין בטענה שפריצתו אפשרה את הגניבה.
העיקרון העקרוני - "גרמא בנזיקין":
במישור העקרוני, מסביר הרב דרויש, מעשהו של הפורץ הוא בבחינת "גרמא" (גרימה) לנזק, ולא מעשה ישיר ("נזיקין"). לפי ההלכה, "גרמא בנזיקין פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים". כלומר, מבחינה משפטית אזרחית, הפורץ לכאורה פטור מאחריות כיוון שהוא פעל בתום לב לבקשת מי שנראו כבעלי הבית, והגנבה בוצעה על ידי אחרים.
חובת הזהירות של בעל מקצוע:
עם זאת, הרב דרויש מעלה את השאלה האם חלה על פורץ מקצועי חובה לזהות את מזמיניו ולוודא שהם אכן בעלי הנכס. אם קיימת חובה כזו מבחינת החוק או המנהג המקובל, הרי שאם הפורץ לא עשה זאת, הוא עלול להיות חייב, כיוון שה"גרמא" שלו עולה לדרגת "פשיעה".
"ואם מבחינת החוק וצריך לברר עניין זה אם מבחינת החוק כל פורץ מקצועי כזה שמוזמן חייב לזהות את הבעלים כדי לוודא שאכן באמת הם הבעלים האמיתיים. אם יש חיוב כזה הרי אם לא עשה כן הוא חייב מאחר והגרמה הזו כבר עולה לו לדרגה של פשיעה והוא התחייב לשלם על הגניבה."
השוואה מהגמרא - "הכונס צאן לדיר":
הרב דרויש מביא משנה ממסכת בבא קמא העוסקת באחריות שומר בהמות. אם השומר נעל את הדיר כראוי והבהמה יצאה והזיקה, הוא פטור. אך אם לא נעל כראוי, הוא חייב. במקרה של פריצה על ידי ליסטים ויציאת הבהמה, הליסטים הם האחראים לנזק, כיוון שהם ביצעו את מעשה העבירה.
"נפרצה בלילה או שפרצו הלסתים ויצאה וזיקה פטור כלומר אם לסטים פרצו את הדיר והבהמה יצאה והזיקה הם הלסטין אשר עשו מעשה עבירה שפרצו את הדיר... הם פטורים על המעשה הזה הועיל וזה גרמה בן זיקין."
ההשוואה מדגישה את ההבחנה בין מעשה ישיר של נזק לבין גרימה לנזק על ידי מעשה של אחר.
מקרה נוסף מהגמרא - "הפורץ גדר לפני בהמת חברו":
מוזכר מקרה נוסף בו אדם פרץ גדר בפני בהמת חברו, והבהמה יצאה והזיקה. אם הגדר הייתה חזקה, הפורץ חייב, כיוון שפריצתו היא הסיבה הישירה ליציאת הבהמה. אם הגדר הייתה רעועה ממילא, הפורץ פטור מדיני אדם אך חייב בדיני שמיים.
"הפורץ גדר לפני בהמת חברו ויצאה והזיקה... אם היה גדר חזק ובריא חייו כי בדזה לא הייתה יוצאת ואם היה כותל רע שבלחי גם לעדי זה יכול להיות שהיא הייתה יוצאת פטור מדיני אדם וחיה בדיני שמיים."
מקרה זה מחזק את העיקרון של "גרמא בנזיקין" ואת ההבחנה בין אחריות משפטית לאחריות מוסרית.
מקרה מהמרדכי על בבא בתרא - אישה שגנבה ושלחה שליח:
הרב דרויש מביא סיפור מהמרדכי על אישה שגנבה מבעלה והטמינה את הגניבה. היא שלחה שליח לקחת את החפצים מבלי ליידע אותו שמדובר בגניבה. המרדכי קובע שהשליח חייב בדין עם הבעל, כיוון שהוא סייע בידי עוברי עבירה, גם אם לא ידע על כך במפורש.
"הדין עם הבעל בשמעון חייו וזה משום שלא הייתה יכולה להוציא את הגניבה בלעדיו כלומר המרדכי מתייחס לשמעון כמסייע בידי עוברי עבירה כלומר הגנבת זוהי האישה ושמעון מסייע בידה ומסייע עוברי עבירה אם יש בה סיוע ממש וכאן יש בסיוע ממש הוא מחייב אותו למרות שהוא הולך אורה לא ידע אבל סוף סוף היא אישה ויש לה בעל וצריך לברר אם באמת זה שלה, זה של בעלה."
מקרה זה מלמד על חובת הבירור והזהירות גם כאשר נראה שהפעולה נעשית בתום לב.
מקרה מהערוך השולחן - שמעון שהוציא ספרים לבקשת הכלה:
מקרה נוסף מובא מהערוך השולחן, בו אדם הוציא ספרים מביתו של אחר לבקשת כלתו, ולא ידע שהיא גנבה אותם. למרות שלא ידע, הוא חייב לשלם, כיוון שהיה עליו לברר למי שייכים הספרים, ובפרט שהוא נכנס לבית שאינו שלו.
"משום שעליו לברר של מי הם הספרים הוא נכנס סוף סוף לבית של ראובן נכון שהכלה אמרה לו אבל הכלה היא לא בעלת הבית ולכן צריך לברר משום כך אנו חוזרים לעניין הזה שפורץ מקצועי שמוזמן לכאורה על פני הדברים ובמיוחד בנסיבות של ימינו שרבו רבו הנוכלים והמתחזים לא עלה לדעת שכל אדם שיזמין אותו ויאמר תשמע תראה הדירה שלי נעולה והמפתח שלי עבד תפרוץ לי את הדירה אלא אם איננו מכיר את בעל הדירה חייב הוא לשאול לברר יש אומרים אפילו באמצע הלילה יתבוק אצל השכנים וישאל האם זה הבעלים עד כדי כך כי סוף סוף הוא עושה מעשה שהוא לא יודע מה מה האחריות שלו."
מסקנה והמלצה מעשית:
הרב דרויש מסיק כי במציאות של ימינו, בה קיימים נוכלים ומתחזים רבים, על פורץ מקצועי לנקוט משנה זהירות. אם הוא אינו מכיר את בעל הדירה, עליו לשאול ולברר, ואף לשאול את השכנים כדי לוודא שהמזמינים הם אכן בעלי הנכס. אם לא יעשה כן, הוא עלול להיות חייב בדין עד שיימצאו הגנבים האמיתיים.
"אם באמת יש חובה כזו, כאמור, עלול הפורץ לטבה עד שימצאו הגנבים הנוכלים וטבעו וישמו. אם ישלמו עוד ימצא מה שישלמו. אבל זהו דינו של פורץ שלא עושה את מלאכתו נאמנה לא רק ברמת הפריצה אלא ברמת הבירור. מי הם הבעלים האמיתיים?"
לסיכום, ההקלטה מעלה סוגיה מורכבת הנוגעת לאחריות של בעל מקצוע במקרה של גרימת נזק עקיף כתוצאה ממעשה פלילי של אחרים. הניתוח ההלכתי מדגיש את ההבחנה בין "גרמא לנזיקין" ל"נזיקין", אך גם את חובת הזהירות המוטלת על בעלי מקצוע, במיוחד כאשר קיימת אפשרות סבירה שהשירות שלהם עלול לשמש למעשה לא חוקי. על הפורץ לוודא ככל הניתן את זהות המזמינים ואת זכותם על הנכס