האם אבל על אמו רשאי להשתתף בסעודת ברית בתוך השלושים ובהכנסת ספר תורה אחריהם?
1 אני אבל על אמי. אני עדיין בשלושים. האם מותר לי להשתתף בסעודה ולאכול בברית מילה?
2 לאחר השלושים האם מותר לי להשתתף בהכנסת ס"ת של בן דודי ולאכול בסעודה?
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
1 אני אבל על אמי. אני עדיין בשלושים. האם מותר לי להשתתף בסעודה ולאכול בברית מילה?
2 לאחר השלושים האם מותר לי להשתתף בהכנסת ס"ת של בן דודי ולאכול בסעודה?
"סמוך למיתתה קבורתה", האמנם? והרי נאמר בהלכה שיש להספיד האשה כפי שנוהגים להספיד את האיש?
מהו המנהג הקדום ומהן טעמן של המנהגים המתייחסים למלווים את מיטת האיש בלבד?
חליצת כתף וחליצת מנעלים, היש הבדל בין האבלים על האיש הנפטר או על האשה הנפטרת?
שלום הרב.
שמעתי כי קוברים חללי מלחמות, פיגועים וכדו' עם הבגדים וללא ניקוי שלהם..
1. האם גם התימנים נוהגים לא לנקות את חללי פעולות האיבה?
2. אילו הרוגים נכללים בתוך ההגדרות הללו שמונעות ניקוי הגופה?
3. קראתי בט"ז שהטעם שקוברים כך הוא ע"מ להעלות חימה מלפני הקב"ה ע"מ שינקום בגויים שהרגו האדם. האם הרב יוכל להרחיב בענין?
4. האם זהו הטעם היחידי? איך הרב מסביר את זה?
תודה רבה
שלום לכב' הרב
1.האם לפי רבינו טעם האיסור לכניסה עם תפילין לבית הקברות הוא מטעם
טינוף או מטעם טומאה? (כמו כן לגבי אמירת קדיש,דברי תורה)
2.רבינו בהל' ציצית לא הביא איסור להיכנס עם ציצית לבית הקברות
משמע לכל אדם ואין חשש להשאיר את הציצית בחוץ מפני שאין טעם
'לועג לרש'
3.א. ראיתי אנשים שלאחר הקבורה שמים אבנים על הקבר נוטלים ידיים
3.ב. האם כך גם מנהגנו לאחר הקבורה?
כט"ס
ראיתי את תשובת הרב בנושא, ורציתי לשאול:
1. מהו "ההסדר האמור" שכתב הרב בתשובתו? האם כוונתו להנחיה שיתפללו לה' ולא לצדיק?
2. האם לפי הרמב"ם מותר בכלל להתפלל בבית הקברות? הלא זה דברי תורה במקום טומאה ואסור... ואם יתרחק המתפלל 4 אמות שיעמוד בשער וזה הכל, או שילך לבית הכנסת, האם משהו לא טוב בהמלצה זו?
3. האם זה לא חולשה באמונה שאדם מחפש כל מיני סיועים ומקומות להתפלל בהם? הלא הקב"ה "זמין" תמיד בכל מקום ובכל זמן.
הרב הורה לא לחתום על כרטיס אדי משום שאין תוקף לצוואת האדם לאחר המוות. http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=38750 מאי נפקה מינה אם אדם חותם על כרטיס זה?? הרי גם ככה יש שם סעיף שאומר במפורש: "בתנאי אם איש דת מטעם המשפחה יאשר את ההשתלה". אז עוד יותר אין תוקף לחתימה משום שהמשפחה תתייעץ עם רב לגבי הנושא וכו'. לכן אולי כדאי לחתום על כרטיס אדי ולו כדי להחדיר את התודעה על החשיבות שבהצלת חיים כי המת כבר מת ואת החי ניתן להציל... ומצוה לעשות כן.
כבוד הרב,
אני נשוי וחמי אדם אשר אינו מאמין בדת, כעת אביו ניפטר והוא אינו מעוניין לומר קדיש מכיוון שאינו מבין את המילים, ועוד כהנה וכהנה תואנות למיניהן. כמה שאלות לי לכבוד הרב:
1. האם תוכל לפרש לי את הקדיש לעברית?
2. מה הקשר של קדיש יתום למת? ממה למדים שזוהי "תפילה" אשר מיועדת למת?
3. מדוע הקדיש הוא שנקבע לקריאה על המת ולא כל תפילה אחרת? אשמח אם תענה לי על שאלותי אלה או שתישלח אותי לקישורים אשר יתנו לי מענה לשאלותי. ואם לדעתך יש צורך אשמח כי שאלה זו תתפרסם באתר למען שואלים אחרים בברכת שבוע טוב וחודש טוב שמעיה משה
אדם שתרם את גופתו למדע. לאחר שנפטר, מתי בני המשפחה צריכים לשבת שבעה, אם בכלל? האם לאחר מותו? האם לאחר קבורתו לאחר שנתיים שלוש, לאחר שיגמרו לבתר אותה?