תפילת "מנחה גדולה" במנין או תפילת "מנחה קטנה" ביחיד, מה עדיף?

שאל חברנו רבי דניאל שרעבי את השאלה הבאה, מה עדיף על מה? האם להתפלל מנחה גדולה במניין או מנחה קטנה יחיד בלא מניין? ו כמובן שבשביל על השאלה הזו יש צורך להקדים מה היא מנחה גדולה ומה היא מנחה קטנה ומה הוא יחס ביניהם אבל לפני כן נשיב בקצירת העומר ואחר כך בהרחבה ובנמקה עדיף יותר להתפלל מנחה גדולה ב מניין מאשר להתפלל מנחה קטנה ביחיד ועכשיו להנמקה באמת שני זמנים לתפילת מנחה הזמן הנפוץ ביותר הידוע ביותר הוא מקיין נטו ציללי ערב דהיינו מזמן הקרבת קורבן תמיד של בין הארבעים בבית המקדש שה והתפילות הם כנגד התמידים, כנגד התמידים והמוספים בבית המקדש. ולכן אף שזמנו של קורבן בין הארבעים הוא משש שעות ומחצה, כלומר חצות היום פלוס, אבל ברוב המכריע של המקרים הקריבו את קורבן תמיד של בן הארבעים במקדש מתשע שעות במחצה. ואז יוצא שאם אנו רוצים להקדיל את התפילת מנחה לזמן הקורבן אזי יש להקדיל לתשע שעות במחצה דהיינו כשעתיים וחצי לפני השקיעה בתוך פרק זמן זה בתוך פרק זמן זהואו הזמן של הקרבת קורבן תמיד של בן ארבע מנפות ואז תפילת מנחדה. אולם אומר רבנו, מאחר והיה במקדש היו זמנים שמפעת עומס הקורבנות נאלצו להקריב את קורבן תמיד בין ארבע משש שעות במחצה. מחצות היום פלוס. אזי אם האדם יתפלל מנחה משש שעות במחצה יצא וזו נקראת מנחה גדולה ואילו תפילת מנחה מתשע שעות במחצה נקראת קטנה ולמה היא נקראת גדולה ולמה זו נקראת קטנה בלשון סגין ההור כי על הזמן היותר אידיאלי הוא כנגד הקורבנות השכחים דהינו הוא פשס עוד במחצה וזה הזמן היותר אידיאלי אבל כיוון שבכל זאת אפשר להתפלל משש שעות במעצה כינו בדרך סגינה מנחה גדולה למרות שהיא לא גדולה היא הרי היא שנייה בדרוג מבחינת העלייפות שנייה בדירוג אבל שסגנאור אומרים גדולה ואילו דווקא הזמן האידיאלי מתשע שעות במחצדוג המנחה הכי רצויה תפילת מנחה הכי רצויה תינו אותה קטנה ומה שו מעין זה מצאנו בקידוש הקידוש של הלילה זה הקידוש בליל שבת זה הקידוש ואילו ביום זה רק על הגפן ברכת הגפן וקוראים לזה בלשון סגין האור קידוש הרבא קידוש גדול למרות שהוא קטן אבל זה בלשון סגינה ואם כן איפה אומר רבנו בפרק שלישי מרכות תפילה וברכת כהנים הלכה ב' וג כבר אמרנו שתפילת מנחה מנחה כנגד זמן תמיד של בין הארבים תיקנו זמנה ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתמחצה תיקנו זמנה מתשע שעות במחציה נקראת מנחה קטנה ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב השבת היו שוחטים את התמיד בשש במחצה אמרו ש המתפלל מאחר ששמחצה יצא ומשהגיע זמן זה הגיע חיובה וזו היה נקראת מנחה גדולה נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה או קטנה ואחת רשות ועורו מקצת גאונים שאין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה אז היא במדרג פחותה וערכה מתפילת מתפילת נחה קטנה וכן הדין נותן מפני שהיקנגד דבר שאינו תדר בכל יום ואם מתפלל הגדולה חובה לא התפלל הקטנה אל הרשות הלמטה שזמן מנחה גדולה משש שעות במחצה עד תע במעצה וזמן מנחה קטנה מת במצע עד שישאר מהיום שעה ורביעה ויש לו להתפלל אותה עד ששכה החמה מי שעוקב אחרי דברי רבנו רואה שבסדר עדיפויות תפילת מנחה קטנה תהיה עדיפה על פני מנחה גדולה כלומר מחצות היום זה רק שני דרגה מרן מחדד את זה יותר חזק בשולחן ערוך והוא כותב בסימן ושל גאור החיים מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר שש שעות במעצה ולמעלה יצא ועיקר זמנה מתשע שעות במחצה ולמעלה עד הלילה רבנן ורבי יהודה עד פלק ונחשו עד סוף 11 שעות וכולי ועשה עד כאן אז משמע מדברי מרן שזה ממש יש גדר שלכתחילה וגדר של די עבד. כלומר לכתחילה צריך להתפלל במנחה קטנה ורק בליעבד או שעת דוחק. אז הוא מתפלל מנחה גדולה. ואם כן השאלה ששאל רבי דניאל הייתה כדלקמן. מה אני אעשה במקום שבו אני נמצא? יש לי במנחה גדולה מניין ובמנחה קטנה. לא מתאספים למניין. האם אני אתפלל יחיד מנחה קטנה כי הרי היא ראשונה במלכות או שאני אתפלל יחד מהציבור מנחה גדולה אף שהיא לכאור השנייה במלכות או גדר של דיעבד או שעת דוחר. באמת בשאלה זו דנו כבר רבים אוך דרכו של מרן הרב אודו יוסף נגע בעניין זה ויחווה דעת סימן יט והביא דעות לכן ולכן שיש אומרים בכל זאת מנחה קטנה בזמנה זה גדר לכתחילה ו איך קוראים יתפלל אותה יחיד כי כיוון שתפילת מנחה היא רק באיך קוראים בדיעבד אף שבתפילת מנחה יש לו מניין כלומר שתפילת המניין ה הציבור לא כזו בעלת חשיבות שתגרום לשדרוג תפילה של מנחה גדולה ויצטרך להתפלל תפילת מנחה גדולה אבל בכל זאת אחר כך משיקולים נוספים הגיע למסקנה וכן נראה עיקר שמנחה גדולה בציבור עדיפה ממנחה קטנה ביחיד וכן ראוי להורות ובאמת שנראים הדברים שמאחר ואמרנו שבשעת דוחק מתפלל מנחה גדולה ומה זה שעת דוחק אם הוא היה צריך לצאת לדרך זה שעת דוחק אז מתפלל תפילת מנחה גדולה במקום מנחה קטנה עכשיו האם זה לא נקרא דוחק עובדן התפילה ב ציבור אז אמנם יגידו שתפילה בציבור זה מדרבנן אבל זה לא עושה את זה לא שעת דוחק ולכן נראים הדברים שבאמת אם אין מניין במנחה קטנה ויש מיני מנחה גדולה שעדיף יותר להתפלל מנחה גדולה מאשר להתפלל יחיד במנחה במנחה קטנה יש לציין עוד שני דברים בתימן היו עושים למחורת הקידושין כי בתימן הייתה הפרדה בין קידושין ובין חופה בין קידושין ונשואין כמו בימי התלמוד אלא שמוחר יותר הגאונים הצמידו אותם בגלל סיבות שונות אלא שאצל הרבה קהילות הצמידו אותם ועשו אותם לחופף כמו שאנחנו היום עושים שבאותו מעמד גם קידושין וגם חופה אבל אבותינו בתמה הסכילו לעשות את האירוסים בלילה ואת סעודת המצווה ביום וסעודת המצווה זו הייתה החופה בייחוד בשבע ברכות וזה היה חופה ודאגו שסעודת מצווה לעולם לעולם איננה עוברת את שעת 113 כדי לא להגיע לשעה יותר מאוחרת כי אם היו מגיעים לזמן מה גדולה איך ישעדו לפני מנחה גדולה יוצא איפה שהנה אנחנו רואים שאבותינו הקפידו שהכלל שלא יאכל הוא חר גם על מנחה גדולה שלא יכל סעודה קבוהה להבדיל מסתם סעודה הוא ודאי בציבור שאז יש לזה פרהסיה ופרסום קפידו עשה בניכם אוך תוצאה מכך אנחנו מורים ובאים שבעוונותינו המרובים שבארץ בזמננו זה כבר הולכים ונחרבים ונהרסים אותן אותם מנהגים נפלאים מנהגי קודש של אבותינו לא ידעו ולא יבינו אחינו שהם משמיטים מידיהם עדיין נפלאים לא יודעים מה זה סעודת מצווה רק לאחר שנפגשים עם איזשהו מורי שעדיין משמר ומקבלים את את ההנחיות שלו אחרי מעשה מודים ומשבחים על זה שרואים מה זה סעורת מצווה כהלכה אבל מחר ו אחרים אז אנחנו קודם כל מתפללים מנחה ואחר כך א אוכלים ואם כן אף אתה אמור שגם זה נקרא שעת דוחק אם באותו מקום באותו יישוב בשעת מנחה קטנה אין מניין שיש להקדים כאמור את התפילת מנחה במנחה גדולה אם יש מניין עז ולא מנחה קטנה והערה השנייה הרב יוסף מביא שה הזוהר רואה במנחה גדולה את הלכתחילה ולמרות הכל מאחר בדברי הזוהר סותרים את דברי מרן ודברי הרמבם ההוראה שלו היא לנהוג כדברי הרמבם ומרן ולא כדברי הזוהר כי מקום שהזוהר מתנגש עם גדולי הפוסקים הוא קובע לאמור שיש ללכת אחרי גדולי הפוסקים ולא אחרי הזוהר רבי ב