קשר של יוד בתפילין של יד, הישנה חובה להצמיד אותו לבית התפילין?

נעסוק בשאלה הלכתית הנוגעת לתפילין של יד, ספציפית בנוגע לצורך בהצמדת ה"יוד" (קשר דמוי י') שבראש הרצועה המשתלשלת מבית התפילין אל בית התפילין עצמו. הדובר מציג את השאלה, סוקר גישות שונות במנהג, ומביא את דעותיהם של רבנו (הרמב"ם) ורש"י בנושא.

השאלה המרכזית: האם ה"יוד" שבראש הרצועה המשתלשלת בתפילין של יד צריך להיות צמוד לבית התפילין?

סקירת המנהגים הקיימים:

• מנהג מצמידים בשעת ההנחה: ישנם הנוהגים להדק את הקשר בזמן הנחת התפילין כך שה"יוד" יהיה צמוד לבית התפילין של יד.
• מנהג חיבור קבוע: ישנם המקפידים לחבר את ה"יוד" לבית התפילין באופן כמעט קבוע, אפילו בתפירה, כך שהוא תמיד צמוד.
• התפתחות המנהג בקרב מקובלים: מנהג הצמידות התפתח במיוחד בקרב מקובלים, כפי שמצוין בספרים "שלילי דתים" ו"עץ חיים", אם כי לא ברמה של חיבור קבוע באמצעות גיד.

דעת רבנו (הרמב"ם):

• לפי רבנו, אין כלל "יוד" במובן של קשר נפרד בראש הרצועה של תפילין של יד.
• רבנו מזכיר בהלכות תפילין עשר הלכות למשה מסיני הקשורות לתפילין, ואחת מהן היא "קשר קמין ד'" ברצועות של תפילין של ראש, אך לא קשר של "יוד" בתפילין של יד.
• רבנו מתאר (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ג', הלכה יד) את הקשר בתפילין של יד כ"קשר כמין י'" שמאפשר לרצועה "עולה יורדת בתוך הקשר כדי שירחיב ויקצר בעת שירצה לקשור על ידו".
• מורי הדובר מסביר כי לדעת רבנו, הקשר "כמין י'" הוא הלולאה שבה הרצועה נכנסת ומתהדקת סביב הזרוע. הלולאה עצמה, יחד עם הרצועה העולה ממנה, יוצרת צורה "כמין יוד".
• לפיכך, מכיוון שאין "יוד" נפרד לפי רבנו, אין כלל שאלה האם הוא צריך להיות צמוד לבית התפילין. הרצועה המהודקת מכוונת מטבעה יותר לכיוון הלב.

דעת רש"י:

• רש"י סבור שישנו קשר נוסף בקצה הרצועה, לאחר שהיא הוכנסה במעברתא (מעבר הרצועה בבית התפילין), וקשר זה הוא "קמין יוד" - חתיכת רצועה מזדקרת שבראשה קשור קשר דמוי י'.
• השאלה על הצמידות מתייחסת בעיקר ל"יוד" זה של רש"י.

מקור המנהג וטעמיו:

• המנהג להצמיד את ה"יוד" לבית התפילין מקורו בקבלה, כפי שנזכר בזוהר.
• יש הסוברים שיש חשיבות גדולה שה"קמיני יוד" יהיה צמוד לבית התפילין, חלקם רק בשעת ההנחה וחלקם באופן כמעט תמידי.
• בקרב האשכנזים, שמניחים את התפילין ומעבירים את הרצועה מלמעלה, יש המקפידים שה"יוד" יהיה צמוד לבית התפילין בזמן ההידוק.
• ישנם אף כאלה (כפי שמראה רבי חיים השואל) שמחברים את ה"יוד" לבית התפילין באמצעות גיד התפירה באופן קבוע.

הערות נוספות של הדובר:

• המנהג לחבר את ה"יוד" באמצעות גיד באופן תמידי הוא חידוש שלא היה קיים בעבר ולא נהוג בקרב יהודי תימן.
• גם לפי שיטת רש"י, חכמי אשכנז הראשונים לא הזכירו את הצורך בצמידות ה"קמיני יוד" לבית התפילין. מדובר במנהג מאוחר יותר שהתפתח בעקבות הזוהר.
• הדובר מציין את דברי מרן השולחן ערוך (סימן כז סעיף ב) הקובע שהמנהג הנכון הוא שה"יוד" של קשר תפילין של יד יהיה לצד הלב והתפילין עליו לצד חוץ, ויש להיזהר שהקשר לא יזוז מהתפילין. הדובר מציין כי דברים אלו יכולים להתפרש לשני הכיוונים.
• לפי המנהג הספרדי (הנזכר בקצרה), מעבירים את הרצועה מלמטה, וגם אז הלולאה (ה"קמיני יוד" לפי רבנו) היא לכיוון הלב.

ציטוטים מרכזיים:

• "שאל חברנו רבי חיים גרין את השאלה הבאה, האם היוד שבתפילין של יד צריכה להיות צמודה לבית של התפילין?" - פתיחת הנושא.
• "אומר מורי שלפי רבנו אין הכוונה לי' הזו כי לפי רבנו אין י כזו יש קשר שכמין י" - הצגת דעת רבנו.
• "וכן בשל יד כושר קשר כמין י ותהיה הרצועה של יד עולה יורדת בתוך הקשר כדי שירחיב ויקצר בעת שירצה לקשור על ידו" - ציטוט מרבנו המתאר את הקשר בתפילין של יד.
• "אומר מורי בהערה לא הערה מאוד מאוד מעלפת לדעת רבנו הקשר של רצועה שהוא קמין לולאה שבו נכנסת הרצועה ומתהדקת סביב הזרוע הוא היום ולא כעוד לא כרשי אלא שנהגו גם לקשור בקצה הרצועה גם י דרשי וזה צורתו..." - הסבר מורי הדובר לדעת רבנו.
• "...אבל לפי רש"י שיש לנו מה שנקרא לולאה מזכרת עם קשר קמין של יוד אז באו מנהגים שמקורם ב קבלה וזה כבר נזכר בזוהר ובאו ואמרו שיש חשיבות גדולה שהקמיני הזו תהיה צמודה לבית של תפילין..." - הצגת דעת רש"י ומקור מנהג הצמידות.
• "לסיכום יוצא איפה אה לסיכום יוצא איפה לפי רבנו אין זכר לוד הזו של רש"י ומטבע הדברים לא צריך לדבר על צמוד לדולר, צמוד לתבילה או לא. אין צמידות כזו לחלוטין אלא רק יש הרצועה שאותה הוא מהדק שיקמיניות הוא מטבע דברים יותר לכיוון הלב שלו." - סיכום דעת רבנו.
• "מרן בשולחן ערוך בסימן כז סעיף ב תתנסח כדלקמן המנהג הנכון שיהיה היות של קשר של תפילה של יד לצד הלב והתפילה עליו לצד חוץ. יש להיזהר שלא תזוז א י שהקשר מהתפילה." - הבאת דברי השולחן ערוך.

בסופו של דבר, קטע השמע מציג מחלוקת עתיקת יומין בין גדולי הפוסקים (רבנו ורש"י) בנוגע למבנה קשר התפילין של יד, וכיצד מחלוקת זו משפיעה על הבנת המנהגים המאוחרים יותר הנוגעים לצמידות ה"יוד" לבית התפילין. הדובר מבהיר כי לפי רבנו אין כלל שאלה של צמידות, ואילו לפי רש"י מדובר במנהג מאוחר יותר שמקורו בקבלה