הרגיל לכתוב ביד שמאל, על איזה יד יניח תפילין (לאחינו בני אשכנז)?

מסמך זה מסכם את הסוגיה ההלכתית בנוגע להנחת תפילין על ידי אדם הכותב ביד שמאל ועושה מלאכותיו ביד ימין, או להיפך, כפי שעולה מהקטע המוקלט "111125hy.mp3". הדיון מתמקד במחלוקות בין פוסקים שונים ובניסיון להגיע להמלצה מעשית.

נושא מרכזי: כיצד על אדם שאינו "איטר יד ימין" באופן מוחלט (עושה פעולות שונות בשתי ידיו) להניח תפילין - על יד ימין או על יד שמאל?

עיקרי הדברים והדעות המובאות:

1. השאלה הראשונית: הרב חיים דריין שאל על אדם שעושה את כל מלאכותיו ביד ימין אך כותב בשמאל, על איזו יד עליו להניח תפילין. התשובה הראשונית הייתה לפי שיטת רבנו תם, אך מכיוון שהשואל הוא אשכנזי, יש להתייחס למנהג העדה.
2. דעת השולחן ערוך (אורח חיים סימן זכ סעיף ו'): השולחן ערוך קובע שאם אדם עושה את כל מלאכתו בשמאלו, מניח בשמאלו (שהיא ימין של כל אדם). אם שולט בשתי ידיו, מניח בשמאל כל אדם.
3. המחלוקת לגבי מי שכותב ביד אחת ועושה מלאכות ביד השנייה (דעת מרן הב"י):

• יש אומרים שיניח תפילין ביד ש"תש כוח דעינתקה" (היד החזקה יותר, שבדרך כלל היא יד ימין).
• יש אומרים שהיד שכותב בה חשובה כימין לעניין זה, ולכן יניח תפילין ביד השנייה.

1. "יש אומרים שיניח תפילין ביד שתש כוח דעינ תקה ויש אומרים שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לעניין זה הוא מניח תפילין ביד כנגדה"
2. בירור המחלוקת בדברי מרן: קיימת מחלוקת בקרב הפוסקים האם הלכה כ"יש אומרים" הראשון או השני. הרב עובדיה יוסף נוטה לכלל שפוסקים לפי "יש אומרים" האחרון, ולכן במקרה זה, לפי מרן, יש להניח ביד ימין אם הוא כותב בשמאל ועושה מלאכות בימין.
3. "יוצא איפה שלפי מרן יש אומרים ויש אומרים כשיש אומרים ואחר כך סתם סתם ויש אומרים הלכה כסתם כשיש אומרים ויש אומרים באנו למחלוקת בדברי מרן אם פוסקים לפי יש אומרים הראשון או לפי הפוסקים יש אומרים השני ומרן ורב עובן יוסף דוגל בכלל שפוסקים לפי יש אומרים האחרון דהיינו במקרה זה לפי מרן צריך להניח ביד ימין"
4. דעת הרמ"א (הגהה): הרמ"א פוסק כ"יש אומר אחרון", כלומר אם עושה מלאכותיו ביד ימין וכותב בשמאל, יש להניח ביד ימין, כפי שנהוג אצל האשכנזים.
5. "הגהה זה הרמה והכנהוג כלומר כמו יש אומר אחרון דהיינו שאם עושה מלאכותיו ביד ימין וכותב ביד שמאל שיש להניח ביד ימין כי כך הוא המנהג כחרמעיד"
6. מחלוקת המגן אברהם והבית חדש: המשנה ברורה מביא את המגן אברהם שתומך בדעת הרמ"א, לעומת הבית חדש שחולק עליו.
7. "אולם במשנה ברורה בביאור הלכה בדיבור המתחיל מניח בשמאל כל אדם מביא את המגן אברהם שתומך בדברי הרמה ואת הבית החדש שחולק על דברי הרמה והמשנה ברורה מראה שאכן באמת בעניין הזה נחלקו הדעות"
8. דעת הגאון מווילנה: הגאון מווילנה תומך בדעת הראשונה, כמו רבנו תם, שאם עושה מלאכות בימין וכותב בשמאל, יניח בשמאל (הנחשבת לימין עבורו).
9. "והגאון בווילנה בבאורו חזיק לגמרי כדעה הראשונה לא הדעה האחרונה כלומר כמו רבנו שאם עושה מלאכותיו בצד ימין א ביד ימין ורק כותב ביד שמאל אז הוא פסק כמו הדעה הראשונה שמניח ביד שהוא תשבע בעיינו יד יד שמאל"
10. דעת המשנה ברורה: המשנה ברורה מתלבט מאוד במחלוקת הפוסקים ומביא גם את דעת הרב יוסף. הוא מציין שאם האדם יכול לעשות קצת פעולות ביד שמאל (מלבד כתיבה), גם לפי הדעה הראשונה ייתכן שיניח ביד ימין.
11. "אומר המשנה ברורה ואם כן הוא הדין הה אפילו דעה ראשונה ולהגרה שהולך בשיטתה אם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאל מחמת שנקה לו ימניח התפילין בשמאל כל אדם כך נראה על ען דעתי והוא קמ המשנה ברורה התחבט מאוד מאוד בגלל מחלוקת הפוסקים הזו"
12. דעת הרב יוסף: הרב יוסף פוסק כ"יש אומרים האחרון", שהיד שכותב בה נחשבת לימין. אם כותב בשמאל ועושה מלאכות בימין, יניח תפילין ביד ימין. עם זאת, מכיוון שיש פוסקים רבים שחולקים, הוא ממליץ לאחר התפילה להניח תפילין גם ביד השנייה (שמאל) ולקרוא בהן שמע, כדי לצאת ידי חובה לכל הדעות. גם לגבי תפילין דרבנו תם, טוב להחמיר ולהניח שני זוגות.
13. "הרב יוסף אומר כך מי שכותב בשמאל וכל מלאכתו עושה בימין היד שכותב בה נחשבת לימין כלומר כמו הדאה האחרונה כמו יש אומרים האחרון שהכתיבה קובעת ומניח תפילין ביד אחרת אוך דרשת חז"ל מה כתיבה בימין אף כשירה בימין ואם רוב מעשיו בשמאל וכותב בימין מניח תפילין ככל אדם בשמאל שעולם אכים אחר היד שכותב בה לחושבה קיימין וזוהי דעת מרן שקיבלנו הוראותיו עכשיו נקשיב טוב אחרי שהוא חתך בסכין חד כמו הדעה האחרונה כמה יש אומרים האחרון וסובר שזוהי שיטת מרן שהכתיבה קובעת ואם הוא כותב בשמאל יניח בימין ומכל מקום הואיל ויש הרבה פוסקים שחולקים וסוברים שיש ללכת אחר היד שעושה בה את רוב מעשיו שהשנייה היא יד כההה טוב שאחר התפילה יניח התפילין גם ביד אחרת ויקרח בהן שמע ויוצא ידי חובת המצווה לכל הדעות ואף בתפילין שרבנו תם טוב להחמיר אחד אפשר להניח שני זוגות תפילין עד כאן על כל פנים הנה אנו רואים שמחמת ויש מחלוקת גדולה אומר הרב יוסף הלב לא שקט ומטב להמליץ לאותו אדם שיניח אחרי התפילה תפילין עוד פעם אבל ביד שמאל ויקרא קריאת שמע איתה כדי שיהיה בטוח שהוא קיים את המצווה."
14. המלצות מעשיות לצאת מידי ספק:

• להניח תפילין ביד ימין (כדעת הרמ"א והרב יוסף).
• לא לברך על הנחת תפילין ביד ימין.
• לאחר התפילה, להניח תפילין גם ביד שמאל (בלי ברכה) ולקרוא בהן קריאת שמע. אפשר לעמוד ליד אדם המברך ולכוון לברכתו מבלי לענות אמן.

1. "ואני מחרה ומחזיק אחרי רבודה יוסף ואומר, אם באנו לצאת ידי חובה מכלל כל הספקות הללו שנסתפקו בהם, דהיינו למי שפוסק השולחן ערוך והוא מתחשב במרן בדברי הרמה. אם באנו להתחשב בכלל הפוסקים א בזמן שיניח תפילין ביד ימין קור ת היש אומרים האחרון שזה מה שאומר הרמה והכנהוג שלא יברך ואחרי התפילה כמו שאמר רבו יוסף יניח תפילין בצעייד שמאל וגם כן בלי בריכה יכול הוא לעמוד בצידו של בן אדם שמברך ואומר לו שיתכוון עליו והוא לא יענה אמן רק ישמע אז גם כן זה חלק בלתי נפרד מההמלצות בשביל לצאת ידי חובת כל הפוס"
2. המלצה נוספת להתחשב במנהג אבותיו: אם לשואל יש משפחה שומרת מצוות עם מנהג בנושא, עדיף שינהג כמנהג אבותיו כדי להימנע מספקות. בזמן ספק, יש לבדוק כיצד העם נוהג, אך כיום העם מחולק לעדות. לכן, יש לבדוק את מנהג הקהילה והאבות.
3. "אבל הייתי מציע לאותו שואל אם יש לו משפחה של יהודים יראה שמיים ויש להם מנהג בדבר או הם באו מקהילה שיש להם מנהג בדבר שינהג מנהג אבותיו ולא יכנס לכל הספקות וכל החיובים הללו כפי שאמרנו כי כלל גדול יש בהוראת ההלכה בזמן שיש ספק בידינו האך ההלכה פוקח חזי ממה דבר לא נוכל היום לומר פוקחזי כיצד העם נוהג כי העם היום חלוק לעדותיו אלא פוקח חזי מעם הדבר יכול לומר איך השנזים נוהגים אבל כבר ראינו שבקרב השנזים עצמם יש מחלוקת לכן אנחנו יורדים בדרגה פוקחזי מ קהילתך עבדה מה אבותיך נהגו ואז אם אינם נביאים בני נביאים הם וינהג לפי המנהג אשר אבותיו ובני קהילתו נהגו בהם רבי חנן גש"

מסקנה: הסוגיה מורכבת וקיימות דעות שונות בקרב הפוסקים. ההמלצה המעשית העולה מדברי הרב עובדיה יוסף והמובאים בקטע היא להניח תפילין ביד ימין (ללא ברכה) ולאחר מכן להניח גם ביד שמאל (ללא ברכה) ולקרוא בהן שמע, כדרך לצאת ידי חובה לכל הדעות. כמו כן, ישנה המלצה להתחשב במנהג המשפחה והקהילה