אדם עיוור מסוגל להדליק נר, אך אינו רואה את אורו. האם המצווה תלויה בראייתו, והאם כל ברכות ההדלקה תלויות באותו חיוב? בשיעור זה מובחנים עצם מעשה ההדלקה, פרסום הנס וברכת הרואה. נבחנת גם הראיה שהובאה מחיוב מקרא מגילה, תוך הצגת המחלוקת וההכרעה שנאמרה בהקלטה המסוימת.
🎧 האזינו להבחנה בין היכולת להדליק לבין הראייה, ולבירור ברכת שעשה נסים וההשוואה לקריאת המגילה.
אדם עיוור המסוגל להדליק נר בעצמו חייב בהדלקת נרות חנוכה. פרסום הנס אינו תלוי בכך שהמדליק עצמו יראה את האור: די שההדלקה נעשית בזמן ובמקום המתאימים לפרסום הנס. אולם בשיעור זה הכרעתנו היא שלא יברך שעשה נסים, מפני שברכה זו תלויה בראייה.
היכולת לעשות את המצווה היא המבחן
עיוור יכול להדליק נר לצרכיו, כפי שמוכיחים מעשים שבכל יום. לכן הוא יכול לקיים גם הדלקת נר חנוכה. נר זה לא ניתן להנאת המדליק כאור לצרכיו, אלא למצוות פרסום הנס, והפרסום יכול להתקיים לאחרים.
המבחן הננקט כאן הוא היכולת לבצע את המעשה בעצמו. מי שיכול להדליק חייב, ואחרים יכולים לסייע לו ואף להדליק עבורו. לעומת זאת, לפי הבנתנו, מי שאינו יכול כלל לבצע את המעשה בעצמו פטור; כדוגמה הובא מי שגדם בשתי ידיו. התורה לא חייבה, לפי דרך זו, אדם במצווה שאינו יכול לקיימה אלא באמצעות אחרים.
מדוע ברכת שעשה נסים נידונה בנפרד?
אף שהעיוור חייב בהדלקה, נראים הדברים שלא יברך שעשה נסים, כדעת הרב מרדכי אליהו שהובאה כאן. זו ברכת הרואה, ומי שאינו רואה אינו מתחייב בה מכוח הראייה. יש להבחין בינה לבין ברכת המצווה על מעשה ההדלקה.
בתשובת הרמב״ם הובא שמדליק שבירך בביתו והתכוון לפטור את מה שעתיד לראות, פטר את הראיות הנוספות. מכאן אנו למדים שגם ברכת שעשה נסים הנאמרת עם ההדלקה כוללת את גדר ברכת הרואה.
נזכר גם סדר הברכות שבו ברכת המצווה נאמרת לפני ההדלקה, עובר לעשייתה, ואילו שעשה נסים נאמרת לאחר הדלקת הנר הראשון. בעניין זה יש חיזוק להבנתה כברכה התלויה בראיית הנר, ולכן אין לחייב בה את מי שאינו רואה.
הדיון במועדי משה והראיה מן המגילה
במועדי משה הובא שאדם עיוור מדליק ככל אדם מישראל, ואם הוא נשוי אשתו תברך ותדליק, ואם הוא לבדו ידליק בסיוע אחר. עם אפשרות ההדלקה והסיוע אנו מסכימים. אולם יש לדון בנימוק שהובא שם בהערה, המסתמך על ההשוואה בהלכות מגילה וחנוכה פרק ג בין החייב בקריאת המגילה לבין החייב בנר חנוכה.
יש רבים המחייבים אדם עיוור בקריאת מגילה, ומכאן ביקשו להוכיח גם את חיובו בנר חנוכה. אחרי בקשת המחילה, לפי הכרעתנו כאן הראיה אינה מוכרחת: נראית לנו הדעה הפוטרת אדם עיוור ממקרא מגילה, ואין לבסס את חיוב ההדלקה על הנחה זו.
קריאה מתוך הכתב ושמיעה אינן אותו מעשה
מצוות המגילה היא קריאה מתוך הכתב; קריאה בעל פה אינה מוציאה ידי חובה. לפי הדרך הננקטת כאן, מי שיכול לקרוא מתוך הכתב יוצא גם בשמיעה מדין שומע כעונה, אך מי שאינו יכול לקרוא כך אינו נעשה חייב מכוח השמיעה. זו העמדה המוצגת כאן בתוך מחלוקת, ואין להציגה כדעה היחידה.
אין להשוות זאת לשופר, שבו המצווה היא שמיעת הקול ולא חיוב שכל אדם יתקע בעצמו. גם ההכרעה שאדם עיוור חייב במצוות בדרך כלל אינה מבטלת את הצורך לבחון כל מצווה לפי יכולתו לקיימה ואופן חיובה.
להשוואת שיעורים: בשיעור נוסף על אדם שאינו רואה מוצגת הכרעה שונה בברכת שעשה נסים בהדלקתו. כל דף משמר את דברי ההקלטה המסוימת; עצם ההבדל אינו מוכיח חזרה מפסק.
מסקנת הדברים: לפי ההכרעה בהקלטה זו, אדם עיוור המסוגל להדליק בעצמו חייב בנר חנוכה, מפני שההדלקה יכולה לפרסם את הנס גם בלי ראייתו. חיובו אינו נלמד כאן ממקרא מגילה, שממנה אנו פוטרים אותו לפי הדרך שהתבארה. ברכת המצווה על ההדלקה נבדלת מברכת שעשה נסים, שאותה לא יברך לפי ההכרעה שנאמרה כאן.
האם אדם עיוור המסוגל להדליק בעצמו חייב בנרות חנוכה?
כן. לפי ההכרעה בשיעור, היכולת להדליק בעצמו מחייבת אותו. פרסום הנס יכול להתקיים בהדלקה גם בלי שהמדליק עצמו רואה, כשהוא מדליק בזמן ובמקום הראויים.
האם אחרים יכולים לסייע לאדם עיוור בהדלקה?
כן. מי שמסוגל להדליק בעצמו חייב, ויכול גם להיעזר באחרים או לבקש שידליקו עבורו. לפי הדרך הננקטת כאן, אין להשוות זאת למי שאינו מסוגל כלל לבצע את המעשה בעצמו.
האם אדם עיוור מברך שעשה נסים לפי ההכרעה בהקלטה זו?
לפי ההכרעה כאן לא יברך שעשה נסים, כדעה שהובאה בשם הרב מרדכי אליהו. הברכה נידונה כברכת הרואה, ולכן הראייה היא תנאי בה. זו שאלה נפרדת מחיובו להדליק ומברכת המצווה.
האם אפשר להוכיח את חיובו בנר חנוכה מן החיוב במקרא מגילה?
לפי ההכרעה כאן הראיה אינה מוכרחת. אף שיש רבים המחייבים אדם עיוור במקרא מגילה, בשיעור ננקטת הדעה הפוטרת אותו, מפני שאינו יכול לקרוא מתוך הכתב. חיובו בנר חנוכה נלמד כאן מן היכולת להדליק ומפרסום הנס.
מדוע אין להשוות את מקרא מגילה לשופר?
במגילה המצווה היא קריאה מתוך הכתב, ולפי הדרך המוצגת כאן נבחנת גם היכולת לקרוא לפני ההסתמכות על שומע כעונה. בשופר המצווה היא שמיעת הקול, ואין חיוב שכל אדם יתקע בעצמו. לכן אין להוכיח מדין השמיעה בשופר את דין הקריאה במגילה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מה קודם כשזמן הדלקת נרות חנוכה בבית מתנגש עם תפילה במניין היחיד הזמין?
שלום רב כבוד הרב,
הבנתי מתשובתך לכמה שאלות שאת החנוכייה רצוי להדליק כמה שיותר קרוב לשקיעה ועד 30-40 דקות ממנה.
אשמח לשאול לגבי מקרה בו בית הכנסת בו אני מתפלל מתחיל תפילת מנחה 10 דקות לפני השקיעה, אחריה מדליק חנוכייה ולאחר מכן מתפלל ערבית. אני מגיע הביתה אחרי התפילה בערך 45 - 55 דקות לאחר השקיעה.
אין לי אפשרות להגיע למניין אחר. האם אני יוצא ידי חובה בהדלקה בבית הכנסת? האם אני אמור להדליק גם בבית?
אשמח לדעת מה עליי לעשות:
א. במקרה שיש מישהו אחר בבית באותו זמן. האם הוא יכול לכוון להוציא אותי או שצריך לחכות לי?
ב. במקרה שאין אף אחד בבית באותו זמן
היכן ומתי ידליק חייל נר חנוכה אם הוא חוזר למעונות מאוחר בלילה?
שלום כבוד הרב,
אני נמצא כרגע בקורס צבאי במשך השבוע.
במשך היום אנחנו לומדים בבניין אחד וחוזרים רק באיזור 21:00-22:00 לבניין המעונות שנמצא במרחק 20 דקות הליכה.
איך אני צריך לנהוג בקשר להדלקת החנוכייה?
האם להדליק בבניין הלימודים בשקיעה (אם יתאפשר) או בבניין המעונות רק מאוחר בלילה?
האם בכלל אני מחויב להדליק או שאני יוצא בהדלקה של המשפחה שלי?
תודה מראש
האם מותר להשתמש בשמן שנותר מנרות חנוכה להדלקת נרות שבת?
הדליק במעט שמן ואז מצא עוד — האם צריך להתחיל מחדש?
מי מברך על נרות חנוכה ומי יכול לומר את הנרות הללו?
"נר איש וביתו", האם דווקא בביתו או בכל מקום שהוא מצוי בשעת הדלקת נר של חנוכה?
האם מותר ללמוד תורה לאור נר חנוכה?
האם מותר להתחתן בראש חודש, בחנוכה ובפורים?
שותפים לדירה ואורחים בחנוכה: מתי מדליקים יחד ומתי בנפרד?
האם המדליק נרות חנוכה בשמן גזול יצא ידי חובה בדיעבד?
המדליק חנוכה בשמן גזול האם יצא בדיעבד? (בחנוכת משה כתב שיצא)