קידוש והבדלה, האם יצא ידי חובה בשמיעה בלבד גם אם הסיח דעתו?

היש חובה לומר מלה במלה לאחר המברך כבתפילה או שומע כמברך כדין ברכת הנהנין?

מדוע נוהגים בברכת המזון לומר בלחש עם המברך מלה במלה, הרי עדיף "ברב עם הדרת מלך"?

באלו נסיבות ניתן לצאת ידי חובה אף שהיתה בהן הסחת הדעת?