התחיל להתפלל ונכנס בין השמשות
שלום וברכה.
האם מותר להתחיל מנחה כמה דקות לפני זמן שקיעת החמה האמיתי, כך שבאמצע התפילה יכנס כבר בין השמשות?
וכן מה הדין בנעילה, האם מותר שיכנס בין השמשות ועדיין לא סיימתי נעילה?
האם עניית "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל" פוגעת בעקרון של הסמכת גאולה לתפילה?
לפי מסורת יהודי תימן, היש לומר "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל"?
מהי מעלת הקהל שמקפיד שלא לנטות ימינה או שמאלה ממסורת אבותיהם והוראות מרא דאתרא שלהם?
שלום וברכה.
האם מותר להתחיל מנחה כמה דקות לפני זמן שקיעת החמה האמיתי, כך שבאמצע התפילה יכנס כבר בין השמשות?
וכן מה הדין בנעילה, האם מותר שיכנס בין השמשות ועדיין לא סיימתי נעילה?
שלום לכבוד הרב!
האם זה נכון כי אם אני שומע קדיש אני חייב להפסיק היכן שאני ולענות לקדיש? אם כן - אשמח לקבל פירוט מתי ובאיזה מצב אסור/מותר?
תודה.
האם מי מישהו שהתבלבל בתפילה או בברכה חייב להפסיק ולהתחיל מחדש? אם ב -18 התחיל ברכה וגמר אותה בברכה אחרת מה דינו?
ידוע הכלל:העוסק במצוה פטור מן המצוה, האם יש להחיל כלל זה במקרה הנדון שהינה מצוה חשובה כתפילת הרבים? והרי מצות תלמוד תורה היא מעל לכל והאם היא תידחה מפני קיום מצוות אחרות?
האם קביעות של לימוד תורה נחשב רק כמו מצות תלמוד תורה אלא אף כדבר האבד?
שלום לכבוד הרב
1.ידוע שעל פי רמב"ם אנו כורעים רק בארבעה מקומות המוזכרים בתלמוד הנמצאים בתפילת עמידה.
מדוע אם כך אנו קורעים גם בסופה של תפילת עמידה באמירת "עושה שלום"?
2.למדתי כי אנו אומרים אמן לאחר ברכה רק אם היא ברכה אחרונה כגון ברכת "בונה ירושלים"
האם ע"פ רמב"ם לא אומרים אמן בסיום ברכת "שים שלום"? מדוע לא נחשבת ברכה זו לחתימה?
1) כשעשירי בטבת חל בערב שבת המנהג תמיד היה להתפלל מנחה קטנה בערב שבת כמו בכל ערב שבת. המהריץ מציין שכשמוציאים את הספר אומרים "יהי" ולא "א-ל ארך אפיים" כיוון שדובר בערב שבת שלא אומרים תחנון.
האם ובמקרה שמתפללים מנחה גדולה באותו יום לא היה מן הראוי לומר "א-ל ארך אפיים"? כ"ש שמדובר ביום צום? ובנוסף (עקרונית) האם לא היה מן הראוי לומר נפילת פנים בשעה זו ואף אבינו מלכינו? ושוב אני מדגיש שכל זה מבחינה תאורטית כיוון שקהילות לא בנקל יבינו זאת.
שלום רב!
האם מותר לעשות הליכה בשעות הבוקר המוקדמות עוד לפני התפילה? אם אעשה לאחר התפילה אזי מזג האוויר יהיה כבר חם ולא נוח. האם יש הבדל אם ההליכה לפני הזריחה או אחרי?
שלום רב כבוד הרב,
הבנתי מתשובתך לכמה שאלות שאת החנוכייה רצוי להדליק כמה שיותר קרוב לשקיעה ועד 30-40 דקות ממנה.
אשמח לשאול לגבי מקרה בו בית הכנסת בו אני מתפלל מתחיל תפילת מנחה 10 דקות לפני השקיעה, אחריה מדליק חנוכייה ולאחר מכן מתפלל ערבית. אני מגיע הביתה אחרי התפילה בערך 45 - 55 דקות לאחר השקיעה.
אין לי אפשרות להגיע למניין אחר. האם אני יוצא ידי חובה בהדלקה בבית הכנסת? האם אני אמור להדליק גם בבית?
אשמח לדעת מה עליי לעשות:
א. במקרה שיש מישהו אחר בבית באותו זמן. האם הוא יכול לכוון להוציא אותי או שצריך לחכות לי?
ב. במקרה שאין אף אחד בבית באותו זמן
האם חובת העמידה מוגבלת רק עד לאחר הקדושה ולאחר מכן מותרת הישיבה?
היש חובה בעמידה או די בחובת השתיקה במהלך חזרת הש"ץ?
מהו המנהג הקדמונים של יהודי תימן והאם יש לו מקום גם בימינו?
שלום וברכה לכבוד הרב.
שאלותיי:
א. האם יש לומר את "עושה שלום..." שבסיום תפילת 18, לפני הכריעה וההליכה לאחור?
ב. האם מותר למאריך בתפילתו לענות 'אמן' או לענות לקדושה כשהוא מצוי ב'אלוקי נצור'?
ג. שמעתי שפירשו את הרמב"ם (תפילה פ"ט ה"ג) "והכל ע ו מ ד י ן ושומעין..." שהכוונה לשתיקה והמתנה, ולכן מותר לשבת מן הדין בחזרת הש"ץ - האם נכון לנהוג כך?
ד. הכלל שאסור להאריך בתפילת 18 (תפילה פ"ו ה"ב) שמורנו הרב יוסף קאפח ביארו שהוא משום יוהרא, האם הוא אף בשאר התפילה (קריאת שמע, ובא לציון, לסיים את התפילה מאוחר מכולם)?
תודה לכבוד הרב.