"עיר שכולה כהנים", מדוע מתייחס רבינו הרמב"ם לדינה רק בהל' נשיאת כפיים ולא בדיני קריאת התורה?
האם "וקדשתו" זוהי חובה מדאורייתא או אסמכתא בלבד?
באלו נסיבות, לפי הרמב"ם, אין מעלים הכהן ראשון למרות התקנה "מפני דרכי שלום"?
תכנים לקריאה נוספת
הרמב"ם
לכבוד הרה"ג הרב רצון הי"ו שלום רב!
שמעתי כי הרמב"ם כלל לא הכיר את תורת הקבלה ורק בסוף ימיו שמע עליה האם נכון הדבר?
דבר נוסף האם נכון כי מנהגי תימן הם כ"חק בל יעבור"? כי יש מקומות שאפילו מארי לא פוסק כהרמב"ם בגלל המנהג(כך שמעתי)
תודה וכל טוב
הכרעה בין כתבי הרמב"ם
לכבוד הרב,
כאשר יש סתירה בין אגרת תימן לבין המשנה תורה, איזה מהם עיקר?
איזה כתב הוא בתראי?
ויש גם נפקא מינות למעשה.
לדוגמה, בענייני גאולה.
גישתו של הרמב"ם בהלכות מלכים לגבי המשיח שונה לגמרי
מגישתו באגרת תימן.
כנ"ל לגבי איסור שלושת השבועות שמובא באיגרת תימן ולא
הובא להלכה במשנה תורה.
אז השאלה שלי היא עקרונית, איזה כתב נחשב לבתראי ואיזה
כתב נחשב לעיקר לדעת הרמב"ם.
בברכה
חלוקה בחייו
שלום לרב
הרמב"ם כותב בהלכות נחלות סוף פ"ו שלא ישנה אדם בין הבנים כדי שלא יקנאו וכו' כמו אחי יוסף ויוסף.
האם יש כללים בנושא החלוקה בצורה אוביקטיבית למשל כשמדובר במתנות כספיות גדולות (לעת זקנה) לנכדים (וילדים) לפי אילו שיקולים הולכים? יש הפרש גילאים ויש נשואים עם ילדים לעומת צעירים יותר ויש מצב כלכלי משתנה וגם שיקולים של מה אותו אחד הולך לעשות עם הכסף ועוד...
או בכל מצב הרמב"ם מתכוון שיקבלו בדיוק אותו דבר?
האם הדבר נידון בשו"תים? היכן?
תודה וישר כח
האם מותר ביו"ט לכווין את מכשיר החגז או להנמיך את להבת הגז?
האם כיוון המכשיר ביו"ט כאשר הלהבה דולקת מותרת משום שנחשבת גרמא או אסורה משום קירוב כיבוי?
מלאכת כיבוי, האם מותרת ביו"ט משום אוכל נפש או שסיבה זו אינה רלוונטית ואסורה בכל מקרה?
היש לחשוש בהנמכת הלהבה משום איסור כיבוי כמו המסיר שמן מן הנר או שמדובר בהקטנת קצב זרימת הגז?