האם מבחינה הילכתית ראוי למערכות הצלת החיים להקדים הצלתו שפציעתו קשה מפציעות קרבנותיו כמקובל?
הטרור האכזרי שאנו מצויים בתוכו שבו פועלים אנשים וילדים חדורי שנאה אשר חנכו אותם מחלב אימם לשנוא יהודים והם הורגים וטובחים בכל מקום ברחובות ובשווקים טף ונשים ללא הבדל. הטרור הזה גורם לשאלות לא קלות.
א. האם על מערכות מצילות חיים להקדים להגיש עזרה לפצוע המחבל שנפצע קשה או לפצוע היהודי שנפצע קל מאחר ובד"כ מטפלים בפצוע הקשה.
ב. רודף שהוכה ונוטרל האם צריך להכות ולפגוע בו כדי לוודאות שהוכה למוות?
מדובר בשאלות לא קלות דתיות ומוסריות אבל אשרינו שיש לנו תורה אשר מחנכת אותנו לפעול לפי קוד מוסרי אלוהי ולא קוד מוסרי של בשר ודם.
"טוב שבגויים הרוג"
חכמי ישראל אמרו דבר מאוד קיצוני ומקומם "טוב (כשר) שבגויים הרוג טוב שבנחשים רצץ מוחו " גמרא ירושלמי קידושין. מדובר בדברים קיצונים מאוד מאחר וחכמי ישראל ידועים שאומרים זאת על מנת לזעזע ולעורר למחשבה. כבר תמהו על זה חכמי ההוראה איך אמרה זו מתיישבת עם מה שאמרו חז"ל על גוי שעובד עבודה זרה שנפל לבור מעצמו אין מצילים אותו אבל לא נאמר שם שיש להפיל אותו לבור או לוודא שמת אע"פ שמדובר בגוי ששונה מכל קוד מוסרי אנושי. אז כיצד כאן מדריכים חז"ל כאן להרוג ולוודא הריגה?
אמרו על זה תוס' הראש שדברי הירושלמי מכוונים לעת מלחמה שמדובר על אוייב רע ונמהר אכזר וצמא דם שאין דומה לו. על זה אמרו "טוב שבגויים הרוג" מאחר ואתה צריך להיות בטוח שלא יהווה עוד סכנה בעתיד.
עיני כל ישראל רואות היום כיצד גוי אכזר דרס חפים מפשע שעומדים ליד תחנת האוטובוס וכשאחד הקרבנות היהודים התעופף רואים כיצד אותו גוי אכזר הולך לקרבן שכבר יושב על הארץ ומכה אותו עם גרזן. אנו רואים כיצד הוא הולך ומסתער כדי להכות אחרים וגם לאחר שהוא נורה ונופל על הארץ ע"י מאבטח שמהסס אם לירות בו שוב אותו אכזר מיד מנסה להתהפך ולזרוק סכין על המאבטח ז"א גם כשהוא פצוע עדיין הוא צמא דם. אותו מאבטח אינו יורה בו אלא מסלק את הסכין ואותו אכזר מנצל זאת כדי לקום ולהסתער אבל אז הסתערו עליו.
הראנו לדעת שמדובר באכזריות שאין דומה לה – עמלקיות. לא מדובר במלחמה רגילה עם כללים רגילים אלא מדובר באנשים שכבר מסוממים משנאה שיודעים שהם הולכים אל המוות. מדובר באוייבים שאי אפשר להחיל עליהם את החוקים הבינלאומיים. מדובר בהגנה עצמית להתגונן מאנשים כאלו שמהווים סיכון עד הרגע האחרון. במקרים כאלו צריך אנו לוודא את הריגתם כי אינך יכול לדעת מה יעשה ברגע האחרון. והיו דברים מעולם.
אנו רואים כיצד שבין המחבלים האלה יש אסירים שכבר היו בבית הסוהר ושוחררו כך שהם יודעים את הסיכונים אך הם חוזרים על מעשיהם. עליהם ראוי להתבונן בביטוי הזה "טוב שבגויים הרוג".
אמרו חז"ל שבעשר המכות במצרים הקב"ה הביא את מכת ברד שהיתה אמורה לפגוע לא רק בחקלאות אלא גם בבעלי החיים. חלק מהמצרים נאמר עליהם הירא את דבר ה' הניס את עבדיו ואת מקנהו. אך הגרועים שבהם שלא פחדו הוכו. אך ראו איך לאחר מכן שהיתה להם הזדמנות לחסל את העם היהודי שנמצא ליד ים סוף נאמר "ויאסר את רכבו ואת עמו.. וכל סוס מצרים" שאלו חכמים מאיפה הסוסים? הרי הברד כבר היכה אותם? על זה אומרים חז"ל שאלו הסוסים של הטובים שבמצרים שיראים את ה' אלו הם שהעמידו את הסוסים שלהם למען חיסול העם היהודי.
לכן אל נחשוב רבותי שחז"ל קיצוניים אלא הם בודקים בסוגי האויבים ואם מדובר באויבים כאלה רצחניים ושונאים אז אם אתה מרחם עליו כעת אתה מתאכזר על אחיך בעתיד ולכן חייבים לנטרל אותם עד מוות.
אין להציל חיי מחבלים
מכאן לשאלה את מי יש להקדים בפעולות הצלה פשוט לנו שיש להקדים את הקרבן הנרדף. והלא כבר אמרנו שאין מצילים גויים שאין להם מוסר אפילו ללא כל קשר אם הם רדפו אחרי יהודים ק"ו אם הם רדפו אחרי יהודי. אם רוצים להחיל את כללי החוק הבינלאומי זה יהיה כאשר יש אוייב שמוכן לקבל על עצמו גם את חוקים אלו.
עיננו ראו ואוזנינו שמעו כיצד ראש הרשות הפליסטינאית עומד ומסית ומדיח בשקר דברים שאין בהם אמת שהילד שבא לרצוח הוציאו אותו להורג למרות שלא הרגו אותו בכלל אלא הגישו לו עזרה. מדובר באנשים אשר משקרים במצח נחושה שאין להם רגע בלי שקר.
אנחנו רוצים שלום מתפללים לשלום ומעודדים כל יוזמה לשלום. כל אלו שדוגלים בשלום ופנייה לרשות הפליסטינאית מה יאמרו שאפילו בזמן זה אין לנו פרטנר להרגעת הרוחות. האם אדם כזה יכול להיות פרטנר? והרי זאת אשליה.
אני עצמי כמנהיג דתי נפגע עם אימאמים כדי לפעול לנסות למצוא דרך של הידברות ופיוס אבל לא להשלות את עצמנו על הסכמים שאינם הסכמים עם שונאים רעים שכל מגמתם ע"י ההסכם לפגוע בך. כל השמחה של אותם אלו האקטיביים למען השלום בתקופת אוסלו ואנו קיבלו עשרות ומאות הרוגים ופצועים וכל זה בדרך להסכם.
בימים קשים אלו אנו חייבים להתאחד נגד האוייב. להילחם מלחמת מצווה. להיות מפוקחים להתדבר להתפלל אבל לא לחיות באשליות. נתפלל אל אבינו שבשמים שיגיענו אל אותם ימים שעליהם נאמר "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל"
תכנים לקריאה נוספת
האם חובה על החושש שחלה במחלה מידבקת לנקוט באמצעי זהירות ע"מ שלא להדביק אחרים? האם רשאית החברה לבודד אותו?
האם אדם אשר חלה במחלת החצבת או מי מבני ביתו צריך להיזהר שלא להדביק אחרים אף שהוא הולך לטפל בעצמו או בחולה? האם מותר לחברה להפריש אותו כדי שלא ידביק אחרים או לא?
האם רשאים להשתתף בהפגנות "נגד שחיתות"?
האם מותר או מצווה להשתתף בהפגנות נגד השחיתות?
והתשובה, אסור באיסור מוחלט להשתתף בהפגנות הללו נגד השחיתות. מצווה גדולה מאוד להשתתף בהפגנות אמיתיות נגד השחיתות. כי דבר ברור שחברה מושחתת לא רק שאין לה זכות קיום, היא תתפורר מתוכה. לכן זה מצווה גדולה להפגין בהפגנות אמיתיות נגד השחיתות. מה בין ההפגנה הנוכחית ובין הפגנה אמיתית נגד השחיתות. ההפגנה הנוכחית היא בעצמה מושחתת. מדוע?
הביטוי המיטבי של "חופש האמנות" ו"חופש הביטוי" עפ"י תורת ישראל
חופש ביטוי או חופש שיסוי
אותם ויכוחים בתקשורת בין שרת התרבות לאמנים מחייב אותנו להתייחס למקומו של חופש הביטוי ביהדות. צריך לדעת שהיהדות עולה בנושא זה על כל דמוקרטיה בעולם מאחר ולא רק שיש חופש ביטוי אלא יש חובת ביטוי. וכנגד זה יש גם חובה לשמיעת ביטוי של כל אדם. לא רק זכות אלא חובה.
שריפת גופות הנפטרים וכבוד האדם בתורת ישראל
שאלו השואלים לרגל פטירתה של האישה הגדולה הנערצת ובצדק, רונה רמון ז"ל, אשר לפי מה שנאמר בתקשורת היא צוותה שישרפו את גופתה. והשואלים שהם שלומי אמוני ישראל שנוהגים לפי ההלכה שואלים, מה עמדת ההלכה ביחס לשריפת גופת נפטרים?
טוב שברופאים לגהינום' - האמנם?
מהם המסרים שחכמי ישראל מעבירים אלינו באמצעות ההתבטאויות הקיצוניות שלהם?
באילו תנאים אדם שאינו יהודי ראוי לכהן בממשלה ובקבינט לפי ההלכה?
נשאלתי מהו יחסה של ההלכה כלפי איש ציבור שאינו יהודי, אבל מוכר לרבים כמי שמזוהה עם מדינת ישראל, שירת בצה"ל כגולנצ'יק, יוסף חדד שמו. האם אכן באמת ראוי הוא להיות שותף בממשלה בקבינט וכיוצא בכך?
מעמדו של מוסד ראשות הממשלה ע"פ ההלכה
כיצד מתייחסת ההלכה לארועים הבאים:
1) התייצבותו של ראש הממשלה בבית המשפט?
2) הסקירה התקשורתית על כניסתו לכלא של ראש הממשלה לשעבר?
האם לפי ההלכה נכון היה שרה"מ נתניהו הופיע אתמול בבג"ץ ועמד כשהשופטים נכנסו ודיבר בפניהם כאילו הוא היה אחד הנטבעים. והאם נכון שרה"מ לשעבר מר אולמרט שהיום אמור להיכנס לבית הסוהר שהודיעו שהתקשורת האלקטרונית והרדיופונית ילוו את הכניסה הזו בשידור חי.
עקירת הישוב עמונה – מורה לנבוכים
אתמול צפיתי כמו כל בית ישראל בתמונות המזעזעות מהפינוי/גירוש מהישוב עמונה. ובכיתי. ואין זה בושה לבכות ואף יש חובה לבכות. אלא שיש מבוכה על מה לבכות. שהרי נאמר "שם ישבנו גם בכינו", וכבר היה לנו גוש קטיף, על חולות גוש קטיף שם ישבנו גם בכינו. ועכשיו על הרי וגבעות עמונה שם ישבנו גם בכינו. אלא הבכי איננו ביטוי לרגשות בלבד, זה נכון, שרואים מראות מזעזעים, כיצד נגררים אנשים מבתיהם, נשים וטף, ומדובר בין אחים לאחים וזה פינוי וגירוש לאנשים שהיו עשרים שנה אז הדמעה מצויה מכח ההתרגשות והצער.