הלכות דעות פרק ה יא-יב

שלום לכולם, אנחנו בלקות דעות פרק חמישי הלכה יא עמוד רד. כותרת של הפרק היא שתלמיד חכמים חוכמתו ויראתו צריכה לבוא לידי ביטוי לא רק בידע ו בעולמו הפנימי אלא גם בהתנהגותו החיצונית וזה בשל א נושאים אבל הערנו על זה כבר שהנושא הכלים פה מעירים שהמקורות של הפרק הזה בש"ס מורים שלא כל הדברים הללו הם ייחודים לתלמידי חכמים בדווקא אלא גם לאדם א כל אדם צריך לאמץ אותם ולכן אה על הדברים הללו נאמר לעולם יעשה כל אדם עצמו תלמיד חכם דהיינו שכל אדם שתודה רבה ברוך כל אדם שהוא בר דעת שתדל לפחות לשאוף ולהתקרב להנהגות הללו שוב במה ש נוגע אליו ושייך לעניינו ולא באופן אוטומטי ולא בחקיינות כמו של טוקי. פרק חמישי הלכה יא תלמיד חכומים לא יסועג ושורח בשעת דיבורו כביהם אותו חיות ולא ירביע גולו ביותר אלו דיבורו בנחת עם כל הבריות וכשידבר בנחת יזר שלא יתרחק עד שירוע כדברי הור רוח ומגדים משלם כל העודם קדש רוחנו ד כלום זכות בשו חברו ואינו מספר בנותו כלול אוהב שעולו מרוד אבשלו תוך כדי קריאה אני נזכר שלמדנו גם את יא אז נתקדם אם גו שדבור מועלשמוע אומר ואם לא הוא שותג כסד לא ירסד חברו בשועל תעשו ולא ישאל לו על נדברו בשעו שנודע עד שתתגורר דעתו יונוח ולא ינחמנו בשעו שפני שהוא בול עד שיגובר וכן כל כיוסה באלו ולא יראה לה חברו בשועת גלגולות לא יעלים על ממנו ולא ישנה בדיבורו ולא יוסי ולא ירעו בדברי שוםסבוהן כלולו של הדבור אינו מדבר אלו באמה או בגמלות חסדים או בדברי חוכמה חיוסבן לא יספר עם אישו בשוג או אפילו אשתו או אחרתו או בתו אפשר להחתיר את הפרק את ההלכה הזו במה שנקרא טקט יש דברים שהם נכונים אבל צריך לדעת מתי והייכן לומר ומתי והיכן לא לומר זה נקרא טקס זה דבר חשוב שיש לאדם אם רואה מוגם של דבור ומועלים הנשמועים אומר ואם לא הוא שותק דין הוא צריך להפעיל את הדיבור בהתאם לתועלת שהוא עלול להביא או חלילה לנזק שהוא עלול להביא ולפעמים טוב גם לשתוק הרבה פעמים טוב לשתוק כסד בדרך כלל שאדם שותק אם הוא מתברר או לשתוק שהוא הוא מתלבט לא תמיד הוא יודע אז אני חושב שלרוב השקה עדיפה כי שתיקה אפשר לתקן לרוב הרבה פעמים מה שלא אמרתי עכשיו אני גם יכול להגיד מחר לא תמיד אבל הרבה פעמים אבל שאני אומר משהו מיותר קשה מאוד לתקן את ה את הרושם שזה יצר אז ככה נראה שבמקום ספק שבעל תעשה ודאי עדיף במקרה הזה כסד לא ירס חברו בשועד כעסו אלא תן לו להירגע תן לו שילך הביתה ויתקררב א לילה ושניים ושהוא יגיע כן כן כמעט כל הדברים כאן זה משנה באבות נכון ולא ישאל לו על נברו בשועו של נודר עד שתתגורר דעתו הוא יונוח כי כשאדם בא להישאל על נדרו מה שואל אותו החכם אומר לו אם היית יודע שתהינ לזה כן מוצא לו פתח אם היית יודע שתהינ כאלו וכאלו משלכות שבני ביתך מאוד יסבלו מזה מהנהגה שקיבלת על עצמך חומרה גם היית נודר אומר תשמע באמת על זה וכך וכך אבל זה מרחק זמן אבל באותו רגע שהוא נודר הוא יגיד לו רגע ואם אשתך תתנגד לזה שתתנגד היא ואמא שלה מה אכפת לי וכך וכך הוא מסנדל את עצמו עוד ועוד כי כרגע הוא נחוש בדעתו אז לכן עדיף לשתוק עכשיו ולא לדבר איתו על זה אה ולא ינחמנו בשעו שמתו מותול לפונו מפני שהוא בהול עד שיגובר יש משהו בסתימת הגולל שאז אדם מתחיל להשלים עם המציאות בד אותה ואז אפשר לנחם אותו אבל לפני כן זה כאילו עוד כאילו המת חי מבחינתו מי שמתו מותה לפניו כשבסתימת הגולל אדם מבין נופל לו הסימון כמו שאומרים שזו פרידה אז לפני כן לא שייך לנחם אה זה לא יעיל וממילא זה להשחיט יכול להיות שזה אפילו מרגיז את ה את ה את המתנחמים אבל זה סתם להשחיט מילים כי זה לא במקום זה לא לא יודע אם זה אסור אבל זה לא ראוי כי הוא בהול בהול הכוונה שהוא א לא במצב של פניות נפשית כרגע לקבל תנחומים לא הכוונה בהול הוא בעוד שערת הרגשות או המצב הנפשי שלו כרגע לא מתאים לך זה אני פעם שהייתי קצת שומע יותר חדשות וכולי חדשות אני שומע חשוב לשמוע חדשות כדי שאדם ישתף עצמו בצרת הציבור אבל נקרא לזה תוכניות של רעיונות וכ יוצא אז שהיה עולה איזה שער אחרי פיגוע אז מיד חצי שעה אחרי פיגוע קודם כל פותח בתנחומים למשפחה אל תנחמנו בשעה שמתו מותר לפניו עוד המתקבר אלא מהלמד עליו זכות הוא לא באמת מתכוון לנחם רק הדובר שלו דחף לו איזה פתקה הוא כמו תוקי עם דקלין אז אין כוונתו בכך א ולא ישנה ולא יראה לחברו בשועת גלגולו אלו יעלים עינו ממנו יש דברים שלא צריך לראות ושרואים אדם באיזה נקודת טורפה שלו עדיף לו לראות להתרחק לעלים עין ועלמתו פה עמים שאתו מתעלם ולא ישנה בדיבורו ולא כן כלומר שהוא מבטיח הבטחה ולא עומד בה ולא יוסיף ולא יראה אלו בדברי שול מחייוסבוהן מותר לשנות מפני השלום כמו שאמרו שלחו האחים ליוסף אביך ציווה לפני מותו אנסנה לפשע עבדי אלוהי אביך ולחטתם כי מלוכה לא היו דברים מהעולם אבל מפני השלום מותר לומר כך או ואני זקנתי בדיוק במקום אדוני זקן יוצא בזה זה מותר אבל גם בזה צריך להיזהרה הזאת באמת שינוי כי היא אמרה ואני זקנתי ואתני זקן הקדוש ברוך הוא אמר אני זקנתי הוא לא אמר את החלק השני הקדוש ברוך הוא פה פה זה להמציא יש מעין אצל אחי יוסף אתה אומר כן ואף על פי כן מפני השלום זה מותר כלול לאו של הדורות אינו מדבר החוכום אלו באמת דהיינו בענייני תורה שהיא אמת לא מדבר הכוונה רק מדבר בזה וזה כן הוא לא פותח את הפה אלא אם כן יש תועלת תורנית שזה באמת היינו להנחיל איזה השקפה נכונה מידה טובה לאנשים וכצא בזה או ברמלות חסדים דהיינו אם צריך לעזור למישהו לעשות מקבית אז הוא יכנס עכשיו את כל נדיבי העיר וישא בפניהם מסע וכ זה בזה או בדברי חוכמו גם אם לא תורה תורה זה אמת אבל דברי חוכמו דבר שאפשר ללמוד ממנו איזה רעיון לחיים כצב זה חי עושה אוהן מה זה קרצבן כל דבר שמביא תועלת כיוצא בהן הכוונה כיוצא בדברי אמת גמילות חסדים וחוכמה הוא לא מדבר ה הוא שוקה לדיבורו על פי התועלת שהוא יביא לא מביא תועלת הוא לא מדברים שאדם רבנו היי גאון כותב יש דחפיםדם כן אני גם מכיר אני גם מכיר אותם בסדר אני גם מכיר אותם אבל אס בסדר, אבל אדם צריך לדאוג לכך שהשכל ישלו על הלשון. ויש ממרה יפה בשם רב חי גאון שאומר שיהיה בעיניך להזיז את הלשון יותר קשה מלהזיז קורת עץ גדולה ממקום למקום. אם היה איזה בול עץ ענק, היית חושב פעמיים אם כדאי להזיז אותו, אם חייבים להזיז אותו, אולי לא מוכרח. אז הוא אומר להזיז את הלשון א זה שאין בה עצם והיא קלה להשתלח, זה לא אומר. צריך להיות שעד שמזים אותה לחשוב טוב א לפני כן שומר פיבול שונו שומר בצרות נפשו מה זה באמת לחוכמה חוכמה זה לא תורה תורה זו אמת חוכמה זה הוויות העולם יש לו ניסיון חיים הוא אומר למישהו תשמע אל תעשה ככה תעשה ככה תשקיע פה את כ יוצא בזה שמעתי שכך וכך לא אמת זה תורה אמת כנ ואל תמכור אולא יספר כן לא ידבר שיחה ארוכה עם אישו בשוג ואפילו אשתו או אחותו או בתו אה בכלל לא גם לא בדברי תורה מפני החשוד מפני החשוד רואים אותו עומד עכשיו בזמנם אנשים כמו בתימן היו מכוסות כולם אתה לא יודע מי האישה הזו אתה רואה אותו עומד ומדבר עם אישה ברחוב זו אשתו אמא שלו אחותו בתו אבל אנשים לא יודעים ולא כל האנשים קראו את ההלכה הקודמת שדן את כל האדם לכף זכות אלא להפך תמיד העין שלהם עקומה היא גדוהה ראיתם עם נשים בשוק כצה בזה אז הרחק מן הקיעור ומן דומה לקיעור שלא אל תיתן פתח שידברו עליך. יכול להיות שהיום באמת זה שונה בגלל שבדרך כלל אפשר לזהות את האישה ולדעת עם מי הוא מנהל שיחה. היה לי לפני כמה זמן, עכשיו הזכרתי, היה לי לפני כמה זמן יצאתי מאיזה ערב אמהות כזה בבית ספר תורה, לא מזמן ופתאום באי אלי באה אליי מישהיא ש שהיא ילדה אז א ברכתי אותה ככה בחום ושאלתי אותי איך קוראים לילד ו לבת ואיזה שם יפה וזה וזה והייתה איתי איזה מישהי שאלה אותי שאלה זה המטינה אז אחרי שסיימנו אמרתי לה תדעי לך זו בת הדודה שלי אל תחשבי זה שיש לנו ככה יחסים כאלה של זה כי נראה לי שבאמת היא אולי תמע על הדבר הזה מאיפה כאילו הקירוב הדעת הזה שהוא נראה מוזר לאישה זכה אז אמרתי לה זה בת הדודה שלי והיא יודע שהיא ילדה וזה וזה ולא ראיתי אותה מאז הלידה אז א מה נראה לי שכן כן כי זה היה כזה לבבי כזה שהוא לא צריך להצדק ככה להגיד שצד אמרתי לך תדעי לך באת כן כי זה היה יחס כאילו שהוא יותר לבבי מאשר לאישה זרה ברחוב מה זה זרה אומר לה מזל טוב תרבו נחת אבל לא יותר מזה אבל לפי הקרבה צריך להביע יותר א שמחה ובכל אז אז הסברתי את עצמי אדם צריך להיזהר מן החשד ומן הדומה לחשד ספר שעבש גם דברים נחוצים כמו א נגיד א איך מגיעים לרחוב פלוני לספ לכן אמרתי אמרתי לא כתוב לא ידבר יספר זה להעריך בדיבור אז זה עם אשתו בסדר או שהוא יעריך איתה בדיבור אבל בבית לא ברחוב ביחוד עמהם שלא ידעו א מי זוכשתו עם מי הוא מספר אשתו לבד אבל כל הילדים בצלבה יכול להיות בסדר באופן שמביא לידי חשד נאמר כך שאדם סופספר זה כמו שאמרו שם שיש הפרשתו בלילה הראשון שספר נכון כן נכון טוב א בואו נמשיך פצ לחלק בין מקום למקום דהיינו יד בני ימין שכולם מכירים את כולם אם אדם רוצה ללכת הוא הוא לא ילך פה ילך לשוק למקום שלא מכירים אותו כן כן מכירים יותר אין לו מה להספיר כאילו אתה אומר כן בשוק כאילו במקום ש מקום הומי אדם יותר שלא שלא מכירים ואז יתלו שהוא אה שהוא לא מתבייש או משהו כזה מקום כזה יכול להיות ודאי ש יש פה דברים שהם קצת תלוי סיטואציה נקרא להם כך תלוי נורמות חברתיות קצת משתנות וכיוצא בזה ודברים מעיין אלו כן הרבה זוגות שעושים חה ביחד יש נכון ואתה אומר כולם מכירים אותם נכון כי אני מסכים איתך אתה אומר כולם יודעים שהם א בעל ואישה נכון אני מסכים איתך אז אם הוא אומר לא יצפר ולא ולא ילך ואם אם הולכים סתם אז זה כן בסדר אם הולכים סתם א יכול להיות אולי כן לא יודע אם כי בתימן אפילו בעל ואישה שהיו הולכים לא היו הולכים אחד ליד שני היו הבעל הולך נשב אפה הרבה לפניה או מאחריה לא הרבה לפניה הרבה לפניה אמר רב אחרי הרי לא אחרי אישה לא כן מצד שני הוא מצד שני הוא שומר עליה כשהוא מאחריה לא יודע יש סיפור כזה על חסידי גור יש בדיחה כדור משעשעת יש אצלם הנהגות צניעות מוקפדות אז שאמרו לי איזה חציגור, אשתך עברה פה לפני חצי שעה ברחוב. אז אז הוא אומר, כן, אנחנו מטיילים. הוא אומר ככה זה יצאנו לטיול אבל אה טוב לא יודע לא יודע למה לא כתוב לא להלך לא יספר זה בעצם לא שאלה על הרמב"ם אלא על הגמרא אה איני יודע לא יהלך תלמיד חכום בגומו זה גופו ג'ורון כעניין שנמלכנו גורון ומסגרות עינוי ולא יהלך עוגב שדול בנחת כמו כן ורש ולא יכפוף עלור מסתכל למתו כמו שהוא עומד בתפילו לך בשובה כולם שהוא ודבע שלום אם חלו וכן אומר שלום הולך ליבו לכל מוד בעצמו שהוא סוכל לא יהלך תלמיד חכומים בגומו זה גופו וגורון נוטוי כי זה משדר היום יש מה שנקרא שפת הגוף ששפת הגוף היא כבר מעבירה מסר לא פחות ואולי יותר רוב המסר הוא לא מילולי אם אני אומר אם אני אומר למישהו אני מאוד שמח לפגוש אותך והגוף שלי משדר שהאמת שאתה לא מעניין אותי ועוף לי מהעיניים הוא לא יקלוט את המסר המילולי הוא יקלוט את המסר הויזואלי כן שפת הגוף היא מעבירה משהו כמו 70% מהמסר ולפעמים בלי לפתוח את הפה אני יכול לשדר למישהו איזה מסר אז א אז איך שאדם הולך אם אדם הולך בקומה זקופה ודירון נטוי זה גאווה כזו עוד לפתוח את הפה כן חזה נפוח כמו שאומרים היום בדיוק כל עניון שנאמור ותלחנו נפויות ג'ורון ומסגרותים סגרו זה צבע אדום א דהיינו שכולם למקד את המבט של כולם להן הפסוק הזה קודם כל גם לנשים שני את העניין הוא שונה לגמרי פה אנחנו מדברים על גאווה שם זה שם זה עניין של זימה אתה צודק אתה צודק נכון ורצון למשוך תשומת לב והצד השווה מטענים אחרים אבל זה נכון בקיצור אומרים לו שלא יעלך כמו איזה דוגמנית שמנסה למשוך תשומה כלב א ולא יהלך עוגב בסד ג'ודול בנחת כמו הנושים ג'סה רוח כמו על המסלול ו אה תצוגת אופנה או כמו בטיול של שבת אחרי החמין כי אדם שהולך לאט יש בזה גם כן איזה יוהרה כזו כעניון של נאמור הולך וטוף תלכנו וברך להם תעקסנו כן ש כל סיעה שלו הוא מודד איך היא נראית כדי שכאילו כל העולם עכשיו אין לו מה לעשות אלא להסתכל עליו אה יש בזה יש בזה הרבה מדרשים ופירושים שהם משמיעות קל כן כן ועוד פירושם שהם משמיעות קל תק תק תק הלוך ותפוף ורגליהם תעקסנה ולא יורס ברשותו רבים וינהור בשג'ועון זה פסוק שלקוח ממלכים על יהו בן נמשיק שיגעון ינהג שם הכוונה היא ינהיג את הקרכרה שלו אז אדם שרץ ברשות הרבים לא טוב ללכת לאט מדי אבל גם לא מהר מדי באופן שמתמיה ולא יכפוף גומותו כן אמרנו מקודם שלא יהלך בקומה זקופה וגרון נטוי אבל גם לא כמו איזה גיבן הוא לא יכפוף גומותו קבע על חטורת כי זה גם מושך תשומת לב כל התנהגות קיצונית היא מושכת תשומת לב 45 מעלות אלו מסתכל למתו כמו שהוא עומד בתפילו שהוא קצת משפיל את עיניו כדי שלא יסיח את דעתו מהתפילה ומהלך בשובה מצד הקצב לא מהר מדי ולא לאט מדי כעודם שהוא טורות ועסוגו אז כל א כל התנהגות מאוזנת ושלא מושכת שומת לב היא התנהגות טובה. יש סיפור על כמה צדיקים שקראתי על כמה אנשים לכן אני לא אזכיר שמות שכשחיפשו תמונה שלהם ככ כדי לתלוט בבית וכבזה לא הצליחו למצוא תמונה שמרימים את העיניים. תמיד היו מקפידים על להשפיל את עיניהם כמישהו עומד בתפילה ולתמונה רצו משהו פוטוגני רצו משהו שעובר מסך טוב לא הצליח יכול למצוא א כתוב תמונה כי כל ימיהם היו באמת קצת מורידים את עיניהם כדי ל בדרך ענווה א שפלות כמו שכותב הרמבן באיגרת שלו שם שעיניך יהיו למטה א לארץ צריך להיזהר כי לפעמים האדם מחפש בשיחה את קשר העין לפעמים אדם מסתכל על הרצפה אזים לחשוב רגע שהוא שקרן או שלא נעים לו מה מסתכל על הנעליים עכשיו במקום להסתכל עליי חצי אז גם בזה צריך חיזהר אבל בגדול יש בזה גם משהו מבורך שאדם כאילו הוא לא הוא נוהג בדרך ענווה אה בסדר ג'מבלוכו שלאום ניקור אם חוכום בעל דעוה הוא או שותה אוכל אפילו בלי שיפתח את הפה רק תראה איך הוא הולך איך הוא נכנס לחדר כבר תלמד עליו הרבה וכן הוא אומר שלום אם הוא שוויצר או שהוא חסר ביטחון או שהוא אם הוא מיושב בדעתו שהוא פזיז איך הוא לבוש ו יוצא בזה זה נראה בהלכות הבאות וכן אומר שלום בחוכמותו הוא הרמב דרך כשסוכל הולך ליבו חוסר אין בו דעת הוא אומר לכל סוכלו סוכל הוא איך הוא אומר את זה לכל על ידי ההליכה שלו מודיע לכל על עצמו שהוא סוכול זה מצחיק אותי כל פעם מחדש כי פעם הכרתי איזה אדם כזה שהייתי רואה אותו תמיד הייתי נזכר בפסוק הזה הולך ככה הולך כל ההופעה שלו מפוזרת כזו אתה רואה אותו אומר ישר הפסוק הזה הוא הרם בדרך כשסוך לא הולך על זה התכוון שלמה האדם הולך בצורה מכובדת אז א זה גם אומר על עצמו הרבה דברים טוב יש כאלה אנשים שהם מה כאילו ככה מטבעם הם חס נכון מטבעם הם חסירים זה נכון לפעמים ילד שהוא קטן הוא הולך כזה בק ילד זה משהו אחר זה הוא זה מין הנווך כזה ש זה לא לפעמים כשאדם הולך מרחוק ומזהים אותו בקילומטרים זה הבן אדם הזה זה מזהים זה עוד לא אומר שזה הילוך מוזר יש לו הילוך אופייני זה עניין אחר. זה עניין אחר. יש הילוך אופייני. בסדר אבל הילוך מוזר בין לכאן או בין לכאן או שהולך כמו דוגמן שוויצר כזה ומגונדר או שהוא הולך כמו מסרוע כמו שאומרים בערבית כמו משוגע. כי בשג'עון ינהור או מפוזר. הליכה כזו מפוזרת בכל עבר. אז זה דבר שכן מעיד על התכונות האופי של האדם. זה הלכות מאוד א עוד הרבה הרבה לפני שהפסיכולוגיה המודרנית גילתה אותם. כבר חז"ל אמרו את זה כבר. הרב מעתיק את זה להלכה וכולי דברים פשוטים מלבוש תלמיד חכומי מלבושנוגי אסור לו ש בדוכ שמניתו ולאש מלוזון שהכל מסתכל בו ולא מלבוש עניים שהוא לא בשור אלוים בנונים נועים מלבוש תלמיד חכומים מלבוש נוגי סור לו שם עושה בבקדו כם או שמנונית וכוסבו כל משניי כל משנאי אהבו מוות אל תקרא מסנאי אלא משנייי. תלמיד חכמים שההופעה שלו מרושלת ומלוכלכת הוא מסני אותו על הבריות. ותת מודע בלי להרגיש הם מרגישים דחייה. הם רואים שאדם רואה משהו של דוחה או מריח ריח דוחה. הוא לא כיבש את החולצה שלו כבר אני לא יודע מה א וכולי. אז בתת מודע שלו התורה נקשרת עם לכלוך ועם א סרחון וכך יוצא בזה. אז הוא מסני את התורה כל מסניאי אהבו מוות חייב מיתה נמצא רבב על בגדו חייב מיתה כמובן ש שיש לו רק ללכת לא לא לא שייך ניקיון זה לא שייך לזה שיכבס את הכס שלו זה לא לא אמרנו לא עם בגד קרוע לא עם בגד מלוכלך לכלוך זה לא קשור עוני או עושר אדם צריך להיות נקימה ש הרב שך שהיה תלמיד ישיבה א באירופה לפני השואה ביום שישי היה הולך לנהר עם גמר מחבש את הקותונת, את החולצה בנהר, טולה אותה לאיבוש על העץ, לומד כמה שעות גמרא על שפת הנהר וחוזר לישיבה לקראת שבת. אז גם עני נקי צריך להיות א ולא ילבש מלבוש מלוכים קרון ברדי זוהוב וארג'ומון שהכל מסתכל בוהן מגונדר קיצור כשהרב נכנס לבית כנסת הוא לא אמור עכשיו לספר לציבור מה האופנה האחרונה במילנו של העניבה דוגמנות תשאיר לאחרים אתה לא חייב להיות ה הקו הכי חדש אני באופנה וכך וכך הרב לך מותגים למשל מה שש אם זה מותגים לשם המותגים גם אדם פשוט לא צריך ללכת כל אחד צריך להיות תלמיד חכם אדם בגד יש לו לבגד יש תפקיד פונקציונלי מאוד הוא צריך לשם צניעות לשם הגנה מהקור או מהחום והוא צריך להיות נאה אבל כדי שיגידו שאת החליפה הזו קניתי בזה וזה זה לא רק רב זה כל אדם צריך אה אבל אדם צריך שב דים יקרים יקרים שבט כתוב יקרים לא כתוב יקרים תדייק כתוב יפים לא יקרים אם אתה יכול להשיג יפה בחצי מחיר לא יוקרתיים הכי יפה ש אבל מה זה קשור למותג השאלה אם הבגד הזה יפה או לא יפה זה דבר שאדם קונה אם לא ידעו מאיפה הוא קנה לא שווה שום דברכ אם לא ידעו שזה מזרה או זה מזה חס חילה מבזר זה כל העניין לכן הוא פה על הזה הוא משאיר הוא לא מוריד את הזה שידעו שזה שזה וזה מה זה זה סתם זה כבר לא קשור בך לבגד שיקנה רק את התבית אה קשה למצוא בגדים יפים שהם יופים זה משהו זה משהו אחר א' אני לא יודע א' אני לא יודע אולי כן ואולי לא אני לא מאשר ולא מחיש תמיד יש חיקוים אבל אה אה אז מה זה שווה זה לא טוב בקיצור אה מה זה משנה המותג של האיכות של הבגד של עצמו הוא לא ילבש מלבוש מלוכים קרון ברגליזוב וארג'ומון שהכל מסתכל בוהן ולא מלבוש ענים שהוא בזעת לא בשור אבל האדמורים שמשות אה שאלה אני באמת לא יודע אם אה לא יודע אם זה עומד במבחן הרמבם אה הם הם הם נוהגים בעצמם גינוני מלכות כברכ אבל באמת אני לא יודע מה מה יש בזה א לא כל דבר שהם עושים זה אומר שהוא טוב אלו ברודים בינוניים נועים כל הזמן עובר בהלכות הללו כחוט השני שכל קיצוניות היא לא טובה לא בצורת ההילוך, לא בעמידה וגם לא בבגדים. בגדים לא צריכים להיות לא יסחבות ולא צריכים להיות בגדי גנדור ופאר. צריכים להיות בגדים כמו שהוא אומר נעים ונקיים שיכבד את לובשו ולא יותר מזה. הופעה הייתי מגדיר אותה במילה אחת הופעה עניינית זה העניין לא יותר מזה לא לכאן ולא לכאן ולא יה בסורו נראה מתחת מדוכ כמו בגדי הפשתון הגלים ביותר שעוסים במצרים ולא יהיו בוד כמו עד עגבו ובתיות שלו עד ראשושל שלו מפני שנראה כס רוח אלו בשבן לו להחליף ולא תלוי על מורעני ולא יה בסורו נראה מתחת מדהו כמו בגדי הפשטון הגלים ביופר שעושים במצרים יש לפעמים חולצה שקופה חולצה שקופה כזו מבד מאוד מאוד א דק אז זה תלמיד חכם זה זה לא יפה יש בזה חוסבר צניעות א מסוים ולא יהיו ברודו סוחובין על אורס כמו בדי ג'סה הור רוח שכאילו בגלל שהם לא עושים מלאכה אז שובל שמלתם נסרך אחריהם אלו עד עגבו אבל כן צריך להיות צנוע שכל בשרו חוץ מכפות רגליו כי אז היו הולכים יחפים הוא ובת יד שלו השרבול של הח צה עד ראשי השבעות עד כאן היום זה יראה מוזר אם אדם ילך ככה יש פה עניינים של נורמה חברתית כי בזמנם ככה היו הולכים אבל באמת אם נניח היום דרך אנשים נכבדים לכסות בשרבול ארוך אז זה מחייב גם תלמידי חכומים של הרון לציון כן עד ראשי אצבעותיו הגלימה עד ראשי אצבעותיו כן לא שמתי לב טוב אה אז החכמים אז זה רק מחזק שכך פעם היו נוהגים אה לא השלת ליפו למטה מפני שנראה כג'סהור רוח שוב כי מי שאין לו עבודה והוא לא מהר בשום מקום אלו בשבת בלבוד אם אין לו להחליף הוא עני ואין לו בגד להחליף אז הרמב"ם כותב בהלכות שבת שלשל את טיתו כי בשבת לא עובדים אז אפשר אה לשליטו למטה לא לא לקפל אותה כשאדם ככל שאדם עובד יותר אז הוא קושר את ה מתי התחלת הבורסה כי א הבורסה מי שיקשור בין זרועותיו וכולי כשאדם שלו עובד הוא משלשל את גדם הגיע זמן התפילה כבר ולא ינעל מנעולים מת מטול לו עם בורד ככה גרסה בחלק מכתבי היד תלוי על ג'בר תלוי בימות החמור אלא ילך יחף בזמנם עדיף ללכת יחף מאשר ללכת עם נעליים מטולאות בימות החמה אבל בימות ג'שומים מותור אם הוא יועני אם לא מוצא חן בעיניכם תקנו לו נעליים הוא אביון ועבור נעלוים והוא לא חייב לכת יחלוליות במות גשמים במות החמה עדיף שילך יחליים שומר רעבות פותחות את הפה אבל עם מות הגשמים זה מה שיש לו לא מוצא חן בעיני אנשים שיקנו לו נעליים נגיד צה קצרה ושוב זה מאוד תלוי א תרבות אבל אם באמת דרך אנשים נכבדים ודרך הצנייעות היא לא ללכת עם חולצה פרה אז באמת זה לא ראוי מאוד תלוי באיזה חברה א אתה חי אבל כל אבל אבל הוא צריך להיות סמן ימני של צניעות ושל א א הופעה מכובדת לא מגונדרת אבל א נעה ומחובת רבי יחנגדש אומר הקדוש ברכזות