הלכות תלמוד תורה פרק ד א-ה

האם התבסס השו"ע על מקור תלמודי לשיעור ("עד שליש") בהידור מצווה ומדוע התעלם הרמב"ם ממקור זה?

היכן הביא הרמב"ם את המושג "הידור מצוה" וכיצד פירשו לשיטתו?

האם ישנה סתירה בין הנאמר בגמ' "עד שליש" לבין הכלל שטבעו חכמי ישראל: " ...לעולם אל יבזבז למעלה מחומש"?