תכנים לקריאה נוספת
קם מאבלו בערב יוה"כ טרם שמלאו שבעת ימי האבל, האם רשאי לרחוץ כל גופו מבעוד יום או לטבול במקווה כמנהגו בשנים קודמות?
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
מבואה צרה (פרוזדור) המוליכה אל פתח הבית, האם חייבת במזוזה?
האם מבואה זו לא תתחייב במזוזה היות ואינה מקיימת התנאי של מידות ארבע אמות על ארבע אמות?
עשרת התנאים שמנה הרמב"ם לחיוב המזוזה, האם חלים גם על שערים המביאים לבית דירה למרות שאינם מקורים?
באילו נסיבות לא יתחייבו במזוזה אף מבואות או חדרים המביאים אל מקום שימוש האדם?
לשיטת הנוהגים בתפילה אחת, האם חייבים גם במוסף של ר"ה לחזור מלה במלה אחר הש"צ?
מכיוון שבימים אלו שליח ציבור מוציא ידי חובה גם את היודע להתפלל, האם ניתן להסתפק בשמיעה ועניית אמן?
איזה גדר של הסגת גבול יש בשינוי מנהגים קדומים ואילו בעיות הלכתיות עלולות להתעורר עקב כך?
איך מיישבים סתירות בין מש"ה למקובל בעמ"י?
שלום וברכה לכת"ר
כידוע, שיטת הרמב"ם ומשנתו בעינייני עוה"ב, תחיית המתים וכו' לא מקובלת ברוב ככל קהילות ישראל ו\או חכמי ישראל, ובנוסף אף לא על רוב יהודי תימן.
שאלתי היא לאור הנחיית כת"ר להרבות במשנת הרמב"ם, איך יתיישבו אי ההתאמות בין מש"ה למקובל בעמ"י?
הלא גם יהודי תימן, שהיו האמונים ביותר על מש"ה, לא קיבלו את הרמב"ם במקומות שבהם הייתה להם מסורת אחרת (ברכה"ש, תפילת השחר וכיו"ב),
אם כן איך ננהג אנו במקומות בהם לא נתקבלה מש"ה בקרב כלל ישראל?
ואין אני שואל כלל על מחלוקות הלכתיות, אלא בעיקר אמוניות והשקפתיות.
מהמבקש חכמה מהחכמים באמת.