הלכות תלמוד תורה פרק ה יד - פרק ו הלכה ב

הרמב"ם כותב בתשובה (בלאו ח"ב עמוד 507) בקשר לאמירת י"ג מדות: "אלו הקריאות כולן אין עיקר להן, ולא נזכרו בדבר מדברי רז"ל, והקרוב אצלי שהם מנהגי חזנין שנתפרסמו, אבל אני לא קראתי אותן מעולם משום שאיני יודע לזה עיקר, והוא דבר שאין לו מובן ברור וכו'.
האם כוונת רבינו שאמירת י"ג מדות אין לה עיקר, והיא מנהג חזנין? והאם הוא לא אמר מעולם י"ג מדות?

לק"י
שלום רב לכבוד הרב.
ברצוני לשאול אודות הנאמר בהקדמת המורה לרמב"ם
באומרו שם"...לפי הסבה השישית. וכך ימצא במדרשות ובהגדות... כפי הסבה הזו, ולפיכך אומרים אין מקשין.."
א. כיצד מסבירים הסתירות?
ב. מדוע הן קיימות?
ג. כיצד הינן מתקיימות בדברי קבלה?
ד. האם ישנן דברי קבלה אשר יסודותן בהשקפה? ואם כן סתרי אהדדי?!
ה. הדברי הגדה נכללין באשר קבלנו בסיני(שהרי אינן פירוש המצווה. או שמא הינן כן פירוש המצווה
בצד ההשקפתי שבמצווה?) או שהינן משלים בהן המחישו לנו חכמים השגתן אשר קיבלו בקבלה והמשלים נתחדשו לפי הבנת התלמיד?

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
שמעתי ממארי ז"ל מספר פעמים את החשיבות של לימוד ספר ההגיון של רבנו הרמב"ם, ורציתי לשואל אם ידוע לכת"ר על ספר ההגיון של הרמח"ל אם שוה בתכליתו לספרו של הרמב"ם ,כי ספר ההגיון של הרמח"ל יותר נוח לי מבחינת להבנה, והרמח"ל כתב שהוא ליקט את ספרו מספרים קדמונים ואפשר גם משל הרמב"ם.
תודה רבה.