מה דינו של כוס חד פעמי לענין קידוש, ברכת המזון וטבילה?

רבינו הרמב"ם הזכיר תקנה זו הן בחיבור והן בתשובה וכן רס"ג הזכירו בסדורו ולמרות זאת לא נזכר בסידורי תימן?

האם יהודי תימן התעלמו מהכלל שגם הרמב"ם מחזיק בו: 'אע"פ שבטלה הסיבה ,תקנה לא זזה ממקומה?

אם אין לאורחים יין יכולים לקדש על הפת. אם כן, לאיזה נסיבות תקנו חכמי ישראל לקדש על היין עבור האורחים בבית הכנסת?

האם דינו של כוס ראשון כדין קידוש בשבת שניתן להקדימו מבעוד יום או שדינו כשאר כוסות ליל הסדר?

אלו מחובות ליל הסדר תחילת מועד קיומם הינה רק מעת צאת הכוכבים?