שלום רבי
מהי האחדות הנושאית של ההלכה:

עַכּוּ''ם שֶׁבִּשֵּׁל לָנוּ יַיִן אוֹ חָלָב אוֹ דְּבַשׁ אוֹ פְּרִישִׁין וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ (מִכָּל) דָּבָר הַנֶּאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וְלֹא גָּזְרוּ אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי. כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָג תָּפֵל וּבֵיצָה וִירָקוֹת. אִם בִּשְּׁלָן הָעַכּוּ''ם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וְלֹא נִשְׁתַּתֵּף יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ בְּבִשּׁוּלָן הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עַכּוּ''ם:

לק"י כ"ד אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בהיות ושמעתי דברים שונים אתמול, כותב להבהיר את מה שהשבת לשאלתי "האם דין זה של הַכָּבֵד שֶׁחִתְּכָהּ גם בכבד עוף, או שמא כבד קטן לא בעי חתיכה?" והשבת "יש צורך לפחות בחתך אחד."
הקדמה לשאלה א': למרות שמדובר בכבד בהמה, ומארי באר שהכבד בעי חתיכה לחתיכות מרובות ולא שקורעו וחיתוכא לתחת (עמ' קנ פסקה שמתחילה: מ"ש מרן).
א) אם יש כבד קטן של *בהמה*, האם מבין נכון את תשובתך שלא צריך חתיכה לחתיכות מרובות אלא די בחתך אחד בלבד?

לק"י כ"א אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
בהל' י כתב רבנו "ומשליכו מיד לתוך מים רותחין אבל לא לפושרין". בהיות שכבר פירט רבנו "מים רותחין", למה הוסיף וכתב "אבל לא לפושרין"? והאם יש נפק"מ להלכה בלשון רבנו הכפולה לכאורה?
תכתב בספר החיים ובספר הזכרון
שמעיה אפל

לק"י י"ג אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
א) מארי באר שהכבד בעי חתיכה לחתיכות מרובות לא רק לחליטתו אלא גם לצלייתו, ולא שקורעו וחיתוכא לתחת (עמ' קנ פסקה שמתחילה: מ"ש מרן). האם דין זה של הַכָּבֵד שֶׁחִתְּכָהּ גם בכבד עוף, או שמא כבד קטן לא בעי חתיכה?

האם ישנו איסור כלשהו לאכול בשר ודגים / בשר וחלב יחד? מה ההלכה למעשה?
קראתי בספרים שונים שישנו איסור לאכול בשר ודגים/חלב יחד משום סכנה.
האם עליי לחשוש לכך?

שלום וברכה לרב, ברצוני להודות לרב על עמלו האדיר בתורתינו הקדושה ובהפצת תורת ה ככלל ומסורת תימן בפרט. ברצוני לשאול על מסורת תימן בעוף הבנתי שישנם שינויים לגבי ניקור וכיוצא בזה , לכן אשמח לדעת איזה כשרויות עומדות עפ"י המסורת תודה רבה