כהן השוהה בבית כנסת לצורך לימוד תורה, האם חייב בנשיאת כפיים ובקריאת תורה במניינים המתקיימים במקום?

האם יש איסור שאחר יאמר "כהנים" במקום שליח ציבור?

היש לחשוש לגדר של הפסק בתפילה ע"י אמירת "כהנים"?

מה היה המנהג הקדום באמירת "כהנים" אצל כל העדות ומדוע מהרי"ץ שינה ממנהג זה?

הרמב"ם פסק שכהן שטרם נתמלא זקנו מנוע מלפרוש כפיו משום כבוד ציבור, האם גם כאשר הציבור מוחל על כבודו?

בנסיבות שכל הציבור עמי ארצות ואין מי שיכול להיות ש"צ מלבד אותו נער, האם אז יהיה רשאי לשמש ש"צ?

היש להתחשב בכבוד הציבור שלא יפגע ולהתיר נשיאת כפיים בנסיבות של ימינו אף למי שטרם נתמלא זקנו?

מי אומר 'כהנים' האם הש"צ או אחר ע"מ שלא יהיה הפסק בתפילת הש"צ?

האם רשאי כהן נער לישא כפיו יחידי או רק בהצטרפות לכהנים בוגרים בתורת חינוך?

אם אמירת כהנים הינה מדאורייתא ("אמור להם") האם רשאי להזמין את הפטור או את מי שאינו רשאי לשאת כפיו?

לשיטת החוששים מהפסק בתפילה ע"י ש"צ, האם בתפילה אחת לא יחשב הפסק גם לאחד מן הקהל? 

מי אמר קריאה זו לפי מנהג תימן הקדום ומדוע שינה מהרי"ץ בניגוד למנהג קדמונים?

האם יש מקום בכל מקרה להנהיג ולחזור לעיקר הדין שש"צ הוא הקורא לכהנים?