רס"ג במאמר שביעי של אמונות ודעות דן בתחיית המתים. מעלה שאלה על משמעת ומרי אצל אותם הקמים. תשובתו היא: כן, יהי אז עניין של משמעת או מרי, כי אחרת למה להם גופות, ויהי גמול על משמעם, ויהי יכולת למרי, אך לא יהי מרי בפועל כי לא יחי ה' אלא מי שידע הוא, כי לא ימרה. רס"ג לא מעלה שאלה לשם מה בכלל כל המהלך הזה של תחיית המתים. לעומתו רמב"ם עושה הפוך. הוא שואל מה מטרה של תחיית המתים. ועונה - זה מופת. וממילא לא מתייחס לשאלת משמעת או מרי באותו זמן, כי הרי אם זה מופת, כל ערכו כלפי חוץ, תוכו יכול להיות אף תפאורה, בספו של דבר. אין זה מופת בשום פנים. שלוש סיבות:
