דילוג לתוכן העיקרי

פירוש הרמב"ם לתחיית המתים

כ' הרמב"ם בפירושו למשניות בפרק "חלק" {סנהדרין פרק י' משנה א'}, וז"ל: ודע, כי האדם יש לו למות בהכרח, ויתפרד וישוב למה שהורכב ממנו. עכ"ל, וכ"כ בעל ה"תפארת ישראל" ב"דרוש אור החיים" ריש פרק ג' ד"ה "וגם בתואר החיים ההוא" וגו' (הו"ד בסוף משניות נזיקין ח"א) שם הוא מקשה על הרס"ג שאמר שאחר תחיית המתים נאכל ונשתה ואעפי"כ לא נמות. שאלתי היא האם גם במו"נ ח"ב פרק יג' הרמב"ם מתייחס לנידון זה של האם כל חומר מוכרח שיתפרק או לא?

ראש השנה

שלום כבוד הרב.
שאלתי היא מדוע בימינו ראש השנה חל יומיים כאשר אנו מצווים מהתורה ליום אחד בלבד. ידוע שבעבר נקבע ליומיים משום שהמולד לא היה ברור. הנזק הכלכלי עצום והתועלת בביטולו גבוהה. אני מהנדס במקצועי ותשובה לא מושכלת כמו מעלים בקודש ולא מורידים אינה מענה מבחינתי.

בעניין השגחה דברי רבנו הרמב"ם

ביום כ״ד לחודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות, שנת תשפ״ה לפ''ק
לכבוד מו"ר הגאון הרב ד"ר רצון ערוסי נר''ו,
רבה של קריית אונו, מייסד ומנהל מכון "הליכות עם ישראל", ומגדולי המפיצים את תורת הרמב"ם וההלכה בדורנו, אשר זיכה את הרבים בלימוד "משנה תורה" וכתב חיבורים ומאמרים חשובים במחשבת ההלכה ובפסיקתה.
אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה רבה וביקרה, הנני מעז לפנות אל כת"ר בשאלה עיונית, הנוגעת לעומק דרכיו של רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל, אשר האיר עינינו בחיבוריו הרבים, וביניהם שני חיבוריו הגדולים – מורה הנבוכים ומשנה תורה והותיר לנו לעיין ולחקור אחר עומק מחשבתו.

Subscribe to השקפה