האם ראוי לאסור צריכת ביצים לאור צער בעלי חיים הכרוך בתעשייה זו?

אכן צריכים לעשות הכל על מנת למעט את צער בעלי החיים בתעשיות המזון מעולם החי, שהרי יש אומרים צער בעלי חיים מדאורייתא (רמב"ם במורה נבוכים ג, יז). אולם עלינו לזכור שיש מה שנקרא "הפרדת כוחות" בין עולם הרבנות אשר פועל אך ורק בתחום הכשרות [זאת משום שהמדינה לא נתנה לרבנות כוחות להתנהל אלא רק בשטח הכשרות, ואף זה לצערנו לא באופן מוחלט], ובין העולם אשר מטפל בתעשייה עצמה בעניין צער בעלי החיים. עניין זה מסור למוסדות המדינה שהיא האחראית לפיקוח ולאכיפה שימנעו צער בעלי חיים מוגזם.

ברמה העקרונית, הקב"ה נתן רשות לאדם שייהנה מכל העולם הזה כדי שיוכל להכין את עצמו לחיי העולם הבא. ומשום כך מותר לנו לקטוף פירות ומותר לנו לחתוך עצים לצרכינו. כמו כן מותר לחרוש את האדמה, לעקור הרים, הכל כדי שהאדם יוכל להתקיים. וכן לעניין שחיטת בעלי חיים, הכל לצורך קיומו של האדם. וכן על פי ההלכה רשאים לערוך ניסיונות מבוקרים בבעלי חיים רפואיים, כדי שלא לסכן את בני האדם בתרופות שעדיין לא עברו את הבקרה ואת הניסיונות. כל אלה הותרו על ידי הקב"ה אם ייעשו בצורה מבוקרת ומדודה ושקולה.

כאמור לעיל, לא כל דבר היום במדינתנו ניתן לפיקוח של הרבנים. בנוסף, הרבנים לא יכולים לאסור כל דבר. משל למה הדבר דומה? הנה אם אדם מרכיב אילן באילן, ההרכבה היא אסורה, אבל הפרי לרוב הדעות ולרבינו הרמב"ם – מותר באכילה [עיין הל' כלאים א, ז]. כלומר, יכול להיות שבעל המטע היהודי אמנם עבר עברות בהרכבה, אך הפרי לא נאסר, כי לא אסרה התורה אלא רק את פעולת ההרכבה.

הוא הדין בנידוננו: צער בעלי חיים היא אכן פעולה אסורה, אבל זה לא אומר שאם הדבר נעשה תוך צער בעלי חיים, התוצר יהיה אסור. אם היתה לנו היכולת, היינו מתנים מתן כשרות לאותו מוצר, רק אם יקפידו על דיני צער בעלי חיים עד כמה שאפשר, אבל הואיל ואין לנו יכולת, איננו מתנים.

רוצה לומר, אנחנו צריכים להבדיל בין היתר המוצר ואיסורו מצד אחד, ובין איסור צער בעלי החיים או היתר צער בעלי חיים כפי שההלכה מבקרת את הדברים. אלה הם שני דברים שיש להם כל אחד ואחד את גבולותיו שלו.

משום כך, לכאורה היה צריך להכריז: אשרי האדם אשר יש לו נשמה כזאת טהורה ורגיש הוא לעניין של צער בעלי חיים, ולכן כדאי שיצרוך ביצים 'אורגניות' מאשר ביצים לא 'אורגניות', שכאמור ייצורם כרוך בצער בעלי חיים.

אולם למעשה אין להורות כך, וזאת משני טעמים:

א. על פי מה שאמרנו לעיל, שיש להבדיל בין האיסור שנעשה בשעת הייצור, ובין ההיתר או האיסור של המוצר, שאלה הם שני דברים שצריך לשמור על ההבחנה ביניהם.

ב. בימינו ישנם גופים רבים אשר משבשים את המושג הזה של צער בעלי חיים. ישנם כאלה שבאים מנקודת מבט רגשית, ואומרים: הקב"ה חס על קן ציפור ואסר לקחת את הוולדות על האם, אלא לשלח את האם, שנאמר (דברים כב, ז): "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים", אבל לא התיר לקחת את האם ולנטוש את הוולדות. ולפי הבנתם דבר זה הוא מכיון שהקב"ה מרחם עליהם. אולם קשה על שיטתם, שהרי אם אומרים שהקב"ה מרחם עליהם, מדוע התיר לנו את השחיטה עצמה, ועוד התיר לנו דברים אחרים? לכן אין לדבר קשר לרחמים או לאי רחמים של הקב"ה אלא הקב"ה הורה לנו מה מותר ומה אסור, כי הוא הבורא, וקבע לנו את התחומים, ואמר לנו שבנסיבות מסוימות הנשמה שלנו תיפגם אם אנחנו לא נתייחס לכללים, ובנסיבות אחרות הנשמה שלנו לא תיפגם.

ולכן שחיטה התירו, אבל צער בעלי חיים לא התירו, כל דבר ודבר במה שקבע הקב"ה שהוא בורא עולם, בורא גופותינו ונשמתנו, ויודע בדיוק מה טוב לנו לבריאות גופנו ולבריאות נפשנו. ולכן טועים אלה אשר בודקים את הדברים מנקודת מבט אישית, כי ברגש יכול אדם גם כן להתאכזר כלפי זולתו. לדוגמה: אם אמא רואה שמכים את בנה, אז היא מכה בצורה אכזרית את הילד הקטן שהיכה את בנה, כי הרגש הביא אותה להתנהגות לא נכונה, שהרי היא היתה צריכה להתנהג בצורה אחרת, מבוקרת ושקולה יותר. לכן לא הרגש האישי קובע, אלא מה שהקב"ה שברא גופותינו ונפשותינו ציוה.

והדבר היותר חמור - בעוונותינו המרובים, בכל הנושא הזה של צער בעלי חיים נכנסים לתמונה גורמים אשר רוצים לעקור את התורה, כשאחת מהטענות היא צער בעלי חיים. יש להם עוד טענות רבות ויש הרבה גורמים העוסקים בכך, וכל אחד טוען טענה מסוימת. יש גורמים שמטפלים בנושא צער בעלי חיים, ומגמתם הנסתרת היא לקעקע את התורה ולבזותה, להראות שהתורה לא רגישה לדברים הללו.

ולכן אסור לתת יד לא במישרין ולא בעקיפין לאלה אשר רוצים לעקור את תורתנו הקדושה ולא מאמינים בתורה מן השמים. ומשום כך אין אני מורה לאותו אדם שיצרוך בדווקא ביצים 'אורגניות', אלא רשאי לקנות 'אורגניות' או לא 'אורגניות', אבל ייזהר שלא להתחיל לתחם ולומר "רק אורגניות", כי כאמור בהוראת איסור כזו מובהקת, אנחנו נותנים יד לאותם נבוכים שמתבלבלים, ועוד יותר גרוע נותנים יד לאותם רשעים שמסתירים את הרשע, ורוצים דרך צער בעלי חיים לפגוע בתורתנו הקדושה.