דרשות בבית האבל
לכבוד מורי רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה כידוע, אסור לומר שמועות והגדות בבית האבל, במה אפוא כן כדאי לדרוש בבית האבל? כל טוב
אבל בתוך שלושים על אמו שואל כיצד ינהג בפורים: האם ישתתף במשתה, ישלח מנות ויקבל מנות מחבריו? האבלות אינה מוציאה אותו מחיוב המצוות, אך היא משפיעה על אופי השמחה ועל מקום הסעודה. כך נשמרים יחד חיוב היום וכבוד האבלות.
האזינו להבחנות בין חיוב האבל לשלוח, מנהג קבלת המנות ואופי סעודת הפורים בתקופות האבלות השונות.
אבל בתוך שלושים על אמו חייב במצוות כשאר ישראל. אין האבלות פוטרת אותו ממשלוח מנות וממשתה פורים. כך גם בתוך שבעת ימי האבלות: יקיים את המצווה בלי להפריז ובלי להפוך את הסעודה לחגיגה שאינה הולמת את מצבו.
בתוך שבעה הוא נשאר במקום האבלות ויושב כדרך האבלים. משתה הפורים מתקיים עם בני ביתו באופי מאופק, מתוך הודאה ושבח לשם יתברך. שמחה אצילית ונקיית דעת נבדלת מהשתוללות, והיא אינה מבטלת את האבלות.
אם אין במקום מי שיודע לקרוא את המגילה מלבד האבל, הוא עצמו יכול לקרוא. בקריאת הלילה הוא מברך שהחיינו אף שהוא בתוך האבלות. אין סתירה בין צערו האישי לבין ברכה הנאמרת עם קיום המצווה במועדה.
הדבר מודגם גם במי שנפטר לו קרוב סמוך לכניסת הרגל, ולאחר מכן הוא מקדש ומברך שהחיינו, ובאב המקיים ברית לבנו בתוך שבעה. קיום מצוות היום אינו מוחק את הברכות והמנהגים הנוהגים בבית האבלים. הדברים מתקיימים זה בצד זה לפי עניינם.
בשולחן ערוך, סימן תרצו סעיף ו, נזכרת הדעה שהאבל חייב לשלוח מנות. ההוראה הנמסרת כאן מדגישה את עצם החיוב: האבל חייב במצוות, ואין להתייחס למשלוח מנות שלו כאפשרות צדדית בלבד.
לעומת חובתו לשלוח, בהגהת הרב משה איסרליש מובא מנהג אשכנז שלא לשלוח לאבל במשך שנים עשר חודש. יש לשמור על ההבחנה: המנהג עוסק במשלוח אליו ואינו פוטר אותו מן החובה לשלוח לאחרים. בשיעור מוצגת גם קבלת המנהג בחלק מן המסורת הנידונה, בלי להפוך אותו לדין אחד מוסכם לכל העדות.
גם במסגרת אותו מנהג מובא המקרה שאין בעיר אלא האבל ואדם אחר: כדי לקיים משלוח מנות שולח האחר לאבל, בכפוף לסייג המחילה הנזכר בהגהה. עוד מובא שאפשר לשלוח מנות לאשת האבל כאשר היא עצמה אינה באבל. לכן מי שנמנע מלשלוח לבעל מחמת המנהג יכול לשלוח לאשתו שאינה אבלה.
בתוך שבעה האבל אינו יוצא מביתו לסעודת פורים, אלא מקיים אותה במקום האבלות. לגבי מי שסיים שבעה אך עדיין בתוך שלושים, ונוהג בשנים אחרות לסעוד אצל קרוב או מכר, לא היינו מציעים לו לצאת לשם בתקופה הזאת. זו ההמלצה הנמסרת למקרה, ואין להפוך את לשונה לאיסור מוחלט שלא נאמר.
לאחר שלושים אפשר להתארח, אבל יש לבדוק את אופי הסעודה. מדובר במשתה מכובד ומאופק, ולא בחגיגה מוזיקלית או ליצנית שאינה הולמת את האבל. כאשר האווירה חורגת מכך, יקיים את משתה הפורים בביתו.
ההמחשה ממנהג אמירת ברוך מרדכי וארור המן עם השתייה מדגישה שמחה מצומצמת, מתוך הודאה. אין הכוונה לתת היתר גורף לכל צורת בידור מחמת פורים. חיוב השמחה נשמר, ולצדו נשמרת הדרך הראויה לאבל.
מסקנת הדברים
האבל מקיים את מצוות הפורים ואינו נפטר ממשלוח מנות וממשתה, ואף יכול לקרוא ולברך שהחיינו בלילה כשאין קורא אחר. את הסעודה יקיים באופן ההולם את האבלות. המנהג שלא לשלוח אליו נפרד מחובתו לשלוח, ויש להבחין בין שבעה, שלושים ולאחר שלושים לעניין מקום הסעודה ואופייה.
האם אבל בתוך שבעה חייב במשלוח מנות ובמשתה פורים?
כן. גם בתוך שבעה האבל חייב במצוות הפורים, בלי להפריז בשמחה. הוא מקיים את הסעודה במקום האבלות עם בני ביתו, באופי מאופק ההולם את מצבו.
האם האבל רשאי לקרוא מגילה ולברך שהחיינו?
כשאין מי שיודע לקרוא מלבדו, האבל עצמו יכול לקרוא את המגילה. בקריאת הלילה הוא מברך שהחיינו אף שהוא בתוך האבלות; קיום המצווה וברכתה אינם מבטלים את דיני האבלות.
האם המנהג שלא לשלוח מנות לאבל פוטר אותו מלשלוח לאחרים?
לא. המנהג האשכנזי המובא בהגהת הרב משה איסרליש עוסק במשלוח אל האבל במשך שנים עשר חודש, ואינו פוטר אותו מחובתו לשלוח. אפשר לשלוח לאשתו כאשר היא עצמה אינה אבלה, ומובא גם מקרה של אדם שאין לו בעיר למי לשלוח מלבד האבל.
האם אבל בתוך שלושים יצא לסעודת פורים אצל קרובים?
בתוך שבעה הוא נשאר במקום האבלות. אחרי שבעה אך בתוך שלושים לא היינו מציעים לו לצאת לסעודה אצל אחרים, לפי ההמלצה הנמסרת בשיעור. לאחר שלושים אפשר להתארח אם הסעודה מאופקת והולמת; כשהאווירה חורגת לחגיגה שאינה מתאימה לאבל, יקיים את הסעודה בביתו.
לכבוד מורי רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה כידוע, אסור לומר שמועות והגדות בבית האבל, במה אפוא כן כדאי לדרוש בבית האבל? כל טוב
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.
כל הדוגמאות שהובאו היו קימות מאז ומעולם ואעפ"כ הביטוי "בחזקת טמא מת" הוא ביטוי שמופיע אך ורק לגבי ימינו. מלבד זאת, נפלים, אבר מן החי (כזה שביכולתו לטמא) וכלי מתכת שנגעו במת אינם מצויים כ"כ ואדם יכול להתרחק מהם. טומאת מגע טמא מת היא לא טומאת מת.
מהם התנאים להטמנת הנפטר בארון ע"מ שתחשב לקבורה?
האם בניית קברים ברבי קומות יכול לשמש פתרון הלכתי למצוקת הקרקעות בארץ ישראל?
מה מעכב לחזור לשיטת הקבורה במערות כפי שנהגו גדולי האומה וחכמיה התנאים והאמוראים?
הרב הגאון רצון ערוסי שליט"א נשא דברים בניחום אבלים בבית משפחתו של דוד בר-קפרא הי"ד, שנרצח באכזריות על ידי שוהים בלתי חוקיים בעת שעבד בשדה חקלאי במושב פדיה.
1 יש לי ערב הפרשת חלה ואני נוהגת בזמן התפילה לאחר ההפרשת חלה לנגן שיר שיעורר לתפילה את הנשים, , האם מותר לי בתוך השנה של האבלות על אמי?
2 אם אני מחליף מזוזה בכיתה בבי"ס ומחזיר אותה באותו יום. האם צריך לברך או לא?
3 . בבית כנסת שאני בראש השנה (ספרדי) אומרים ברכת הפרנסה. האם יש בכך בעיה?
4 האם יש עניין בהתרת נדרים?
5 אם אני שם פלטה בערב החג, על ידי שעון והיא נכבית למחרת בשעה 10:00 בבוקר, היא נדלקת בשעה 15:00.
האם אפשר לשים את האוכל על הפלטה בשעה 14:00, כשהיא תידלק האוכל יתחמם? מדובר על ראש השנה.
שלום לרב
1) האם מותר לאבל בתוך השבעה לעלות לתורה ביום שבת?
2) האם בבית האבל מותר לומר שלום איש לרעהו ולהראות סימני חיבה ואהבה כשלא התראו הרבה זמן?
תודה רבה.
אנו בתום השנה של אבא ורצינו לברר מה דעתו של הרב שכן מבין שזה בעיקר מנהגים ואין הלכה ברורה בנושא.
אבא נפטר ב יא טבת (כ 1 שעה לאחר כניסת השבת), נקבר ב יב טבת לאחר צאת שבת (לקראת חצות),
1. מה הנוהג לגבי הפסקת קדיש טרם תום השנה.
2. מתי יש לקיים את האזכרה, ומה היא כוללת?
לכתר השלום והברכה בשנה שעברה ניפטר אבי בי' באדר א' (תשע"ד) מתי נערוך לו אזכרת שנה.? ועליה לקבר.? (תשע"ה) אנא מכבודו יענה לפי: מנהג הספרדים ועדות המזרח. ולפי דעת התימנים. בברכת התורה רפאל
האם הפירות בגדר נגמרה מלאכתן בא"י או עד הגיעם לארץ היעד?
האם נחשוב את יום הקבורה כמצטרף לשבעת ימי האבל, אם ארוע סתימת הגולל היה בזמן "בין השמשות"?