מורשת אברהם לאומה הישראלית ולאומה הישמעאלית

תמלול לא ערוך

ואז היא אומרת לו דבר קשה מאוד: ותאמר לאברהם [לא ברור]. היא הרי נתנה לו את האמה לאישה, אולי [לא ברור]. כלומר, על ידי זה שהיא תלד ושרה תגדל את ישמעאל אז אולי כתוצאה מכך היא תצליח בעצמה להרות. וכך קרה באמת שהיא הרתה וילדה את יצחק. אלא מה? שהדרישה של שרה אמנו תגרש את האמה הזו ואת בנה, כי לא ירש בן האמה הזאת עם יצחק. דרישה מאוד קשה. [לא ברור]. שימו לב, לא על אודות אמו, על אודות בנו שלא יגידו שחס וחלילה כל הבעיה שלו היא בעיה שהוא רוצה עוד אישה. אלא על אודות בנו. ואז נגלה אליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו כל אשר תאמר [לא ברור] ממך מיועד זרע קודש להיות עם קודש, לא מישמעאל, זה לא ילך עם ישמעאל. ישמעאל לא בכיוון הנכון. העובדה שהוא משחק עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים זה לא מה שאתה צריך. אתה מחנך זרע הקודש להיות עם אמוני, עם נקי כפיים, עם קדוש, ולכן צודקת שרה. צודקת שרה אלא כי מיצחק יקרה לך זרע. אתה צריך לגרש את האמה הזו ואת בנה, כן, היא צודקת. וכבר אמרנו שחז"ל אמרו שמלמד שאברהם היה... לשרה בנבואה ההיא, בנבואה ההיא. היא צפתה אחרית מראשית מה זה הפראיות שיש בישמעאל. כל האכזריות הפוטנציאלית שיש בו, יד כל בו, כן. היא צפתה את זה ובמראה הנבואה הוא קיבל שמבחינה זו שרה אמנו צדקה. אז למרות שכאב לו, נאלץ להוציא אותם מביתו. וישקם אברהם בבוקר, כמובן נתן להם אספקה, לחם, מים והכל. מעניין מאוד, האגדה אומרת שהוא תלה להגר משהו כאן במלבושה משהו נגרר, כדי שכשהיא תלך ואברהם ירצה מדי פעם לבקר אז יראה סימני דרך. זה גישה מאוד מעניינת. ובכן, ויאכלו המים מן החמץ ותשטוף את הילד תחת אחד השיחים. היא הולכת בוכה, סוף, סוף מצוקה, כן. ויפקח אלוהים את עיניה, וגילתה מעיין מים וניצלו. חיו, חיו במקום ליד מעיין מים אז יש מקור מחיה, הצליחו לחיות שם. ויראו... קשת, כלומר, איש כוח, איש ציד, איש כוח. וכאן, וישב במדבר פארן ותיקח לו אימו אישה. הגר הצליחה למצוא אישה בשביל ישמעאל. עכשיו מתחיל המדרש אותו אני רוצה להעביר בפניכם. בתחילה, שלח ישמעאל ולקח אישה מבנות מואב. לימים יצא אברהם אבינו למדבר לראות את בנו, לבקר. כרחמי אב על בנים, כן. עכשיו שרה אמנו אמרה לו, אה, דירבלאק שאתה לא תכניס לי הסכם אוסלו מחודש ותביא אותו מחדש, כן. התנתקות, התנתקות, עד כאן. ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שם, רק לראות. אבל להביא אותו לעשות ניסיונות, אין. טוב, והגיע לשם בחצי היום. מצא את אישתו, אמר לה, היכן הוא ישמעאל? אמרה לו יצא הוא ואמו לרעות את הגמלים במדבר. אמר לה, תני לי מעט מים ופת לחם כי עייפה נפשי מדרך המדבר. אמרה לו, אין לי לחם ומים. כלומר אין... אין לחם, אין מים. אמר לה, כשיבוא ישמעאל מן המדבר הגידי לו שבא זקן אחד מארץ כנען לראותך ואמר חלק מפתן ביתך,  תחליף את מפתן הבית שלך, שאינה טובה לך. תחליף את מפתן הבית כי מפתן הבית לא מתאים לך. כשבא ישמעאל היא הרי לא יודעת מה, מה, מהו המסר הזה. הגידה לו את הדבר שהיה זקן מארץ כנען, היה על גבי גמל ושאל איפה אתה, ואמרתי לו איפה אתה. והוא אמר, תני לי לחם מים, ואמרתי לו, אין לי לחם ומים, ואמר תגידי לו, שצריך להחליף את מפתן הבית כי מפתן הבית איננו ראוי. תמימה, מסרה את הכל.

כשבא ישמעאל, הגידה לו את הדבר ובן חכם ככה תהיה חכם, ואמר סוף סוף הוא בן של חכם, הוא בן של רב. אפילו שהוא ישמעאל, ואפילו שהוא פרא אדם מוכרח להיות שהושפע ויש בו חוכמה. הבין את המסר ושילחה, גירש את אישתו, והלכו למדבר פראן ומצאו שם מעיינות מים וישבו שם. שלחה אימו ולקחה לו אישה מבנות אביה, מארץ מצריים. הראשונה היתה מבנות מואב, ועכשיו מארץ מצריים. לימים יצא אברהם אבינו לראות את בנו, עוד פעם ביקור, תראו כמה אברהם אבינו. לא זה לא שמתגעגע, אב המון גויים נתתיתך. רואים את האבהות שלו, אבהות אנושית לא אבהות משפחתית נקודתית, כן. אז הוא הלך, יצא אברהם אבינו לראות את בנו ולא מצאו ואמר לאישתו, תני לי מעט מים. מיד הוציאה לו לחם ומים, זו האישה השניה. הוציאה לו לחם ומים וקיבלה אותו בסבר פנים יפות. עמד אברהם והתפלל על בנו, ונתמלא בטוב מטוב העולם. כשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר. אמרה לו, אתה יודע, היה זקן כאן מארץ כנען הוא שאל איפה אתה, אמרתי לו לאן הלכת והוא ביקש ממני מים נתתי לו, ברך אותנו, תראה איזה שפע, תראה איזה שפע. כמובן, אז ידע שעדיין רחמי אביו עליו. כלומר, למרות שהוא גרש אותו, ידע עובדה, זה ביקור שני שהוא מבקר אותו ולא עוד אלא נתן לו שפע של דברים סימן שיש לו רחמי אב עליו. וכן הוא אומר, כרחם אב על בנים. עד כאן. מה רוצה הדרשן הזה לומר במדרש הזה? ובכן, שימו לב, קודם כל, אברהם אבינו, כי דעתיו אומר הפסוק למען את אשר יצווה את בניו ואת בני ביתו אחריו, לעשות צדקה ומשפט. כלומר, אין דבר כזה שחברה אנושית יכולה להיות מתוקנת שלי, שלי, שלך, שלך, כמו הסדומים אלא צדקה ומשפט. צריך חסדים, צריך גמילות חסדים. במשפט כן, אבל גם צדקה, צדקה ומשפט אם לא זה חורבן העולם. זה המוטו שלו, ולזה הוא מחנך. עכשיו, דבר שני, כמו שהוא עתיד לדאוג לאישה – ליצחק, ומשביע את אליעזר שלא יוציא את יצחק מארץ ישראל, ושלא יקח לו אישה מבנות כנען כי אם ממשפחתו שעדיין יודעים מה זה גמילות חסדים. השקיני מים מכדך, ואמר שתה אדוני שזה היסוד של גמילות חסדים. זה האישה היהודיה האמיתית שיש בה את החינוך לערכים. אז אותו דבר גם כאן. אפילו שישמעאל פרא אדם והוא משחק בעבודה זרה, בשפיכות דמים, בגילוי עריות הוא איננו אומר נואש. כי אברהם אבינו, להבדיל מיעקב הוא אבי האנושות. יעקב אבינו הוא אבי האומה. ואילו אברהם אבינו, אבי האנושות. כי אב המון גויים נתתיתך. אין להתייאש משום חלק באנושות. צריך לקרב את כולם כמה שיותר לאמונה במציאות האלוהים וחינוך לערכים. הדבר הזה חשוב מאוד, מאוד, חינוך לערכים, גמילות חסדים. האישה היא יסוד גדול מאוד מאוד בבית. היא יסוד גדול, גדול מאוד בבית בשביל לחנך לערכים. ולכן בא הדרשן הזה ואומר, ראה גם ראה, למרות שהוא ביצע מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו וגרש את האמה ואת בנה, כי שרה צדקה. והוא נאמן לשרה לא בגלל ששרה היתה רודנית, אלא כי היא צדקה יותר ממנו בנבואה הזו והוא לא זז ממנה כהוא זה. אבל, היא לא מונעת ממנו את מה שהיא יודעת זהו יעודו, שלא יקרה שמך עוד אברהם כי אם אברהם, אב המון גויים. שרה יודעת מזה. זה הייעוד של אברהם, והיא יודעת שהגירוש של ישמעאל איננו פרושו של דבר שהוא יפסיק להיות בנו של אברהם. אלא, שלא יהיה יחד עם יצחק כי לא ירש בן האמה הזו עם בני עם יצחק. לא יהיה יחד איתו, כדי שלא ילמד את יצחק את מעשיו הרעים.

אבל היא יודעת שייעודו של אברהם להיות אב המון גויים והיא לא מונעת ממנו ללכת. עכשיו, כך שימו לב, בגלל ההכלה שאברהם מכיל גם את הרחוקים את ישמעאל הוא מנסה להכיל אותם זה לא הולך לחינם. זה לא הולך לחינם. בפעם הראשונה הוא הולך ומגרש את אישתו, ומביא אישה אחרת כי הוא מבין את המסר של אבא שלו, אי אפשר בלי אישה עם חינוך לערכים. למרות שהוא מה שהוא, אבל המסר של אבא שלו נקלט אצלו. בפעם השניה, כשהוא רואה שאבא שלו השאיר לו ברכה והביא דברים, יודע שעדיין יש לו רחמים ואומר שאותו ישמעאל פרא אדם השאיר בתוך ליבו, בתוך עצמו, בתוך השקפתו פינה חמה או זיקה לאברהם ולדרכו של אברהם אבינו. מכאן נבין רבותי מה סוד הצלחתו של ישמעאל הרע והפושע והפרא אדם והדעשי הזה. בגלל שיש להם את אמונת הייחוד בגלל שיש להם הכנסת אורחים, אותו מעט שקלט ישמעאל ושימר זה משחק להם לטובתם. אבל, בגלל שהם ניסו להמיר את תורת משה רבנו, ובגלל שאורח החיים שלהם המדברי הוא אורח חיים שמובנה כאורח חיים של פראיות, עדיין הפראיות והאכזריות הזו עוד תימשך עד שיוכו שוק על ירך, אז רק אז גם הם יחזרו למוטב. זוהי המגמה של הדרשן לסגור מעגל בסיפור הזה ובדרך הזו. זה מה שהוא אומר שברך אותה ונהיה להם שפע, כי הביא דברים, הביא דברים... מעל הגמל והוא ביקש מים. ראה שהיא נותנת לו, אמר הלאה קחי את זה, וקחי את זה, וקחי את זה. פעלה, היא סה"כ נתנה מים ותראו מה קיבלה. ואז הבין ישמעאל כל הכבוד, אבא יש לו קשר איתי. הקשר הזה עם אביו זה יותר קשר מאבי שבשמים ואז ישמעאל הוא תערובת של דברים של פראיות ואמונה באלוהים. אחד – תערובת של אכזריות ופראיות וגם עם הכנסת אורחים. התערובת הזו עדיין תגרום למהומה בו, באנשיו, בכל האנושות כולה עד שיתנכה מהאכזריות הזו, אז ורק אז יהיה טוב לו וטוב לעולם.