תכנים לקריאה נוספת
מי רשאי ומוסמך, עפ"י משנת הרמב"ם, להתקין בימינו יום טוב?
האם אחד המבחנים לאמירת ההלל ביום העצמאות הינו על בסיס השקפה אידיולוגית או תלוי ביחס המדינה לעולם התורה? מדוע לא תהיה לחכמי דורינו סמכות לקבוע יו"ט והרי הרמב"ם קובע שבי"ד שלאחר התלמוד מוסמכים גם לתקן תקנות לבני קהילתן? כ
יצד, אם כן, ומהו המתכון להודאה לה' ע"י ציבור שנעשו לו ניסים גדולים באופן שלא יראה כתוספת על התורה?
היש חובה להתאבל על נפטר שתרם, קודם מותו, את גופתו למדע?
האם בכל מקרה יתייחסו הפוסקים לצוואה כזו ככפירה בתורת ישראל ואף יורו לקברו מחוץ לגדר?
הישנן נסיבות שמצווה להביאו לקבר ישראל למרות שציווה גופתו לצרכי מחקר?
ממתי מתחילים דיני האבל במקרה זה, בעת הפטירה או בעת הבאת הגופה לקבר לאחר סיום המחקר?
העם היהודי, עם סגולה?
במסגרת שיעורי "מחשבת ישראל" התבקשתי לשאול שאלה. מדוע אנו, העם היהודי, נחשבים עם סגולה? הרי יש לנו כל כך הרבה צרות. אשמח אם תשיב לשאלתי, המשך יום טוב מאי .
מהי השקפת חכמי תימן?
כבוד מורנו הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
היחס הראוי לגמול
בהקדמה לפירוש המשניות כותב הרמב"ם: "ונאמין בכל מה שנעשה... שהיא מצוה, שעליה נקוה גמול מאת ה' לפי ששמענו לדברי הנביא שמצות עשה לשמוע לדבריו..." ואת דברי אנטגנוס במשנה באבות: "... אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס..." הרמב"ם פירש "רצה בזה שיהו עובדים מאהבה"
א. האם החילוק בין המקורות (שבאחד הרמב"ם מעודד ציפייה לגמול ובאחר הוא מסתייג ממנה) זו השאלה האם הגמול הוא בדין/זכות/שכר או שמא בתורת חסד/הטבה/פרס?
ב. אם כן, הרמב"ם היה צריך לפרש באבות "רצה בזה שיהו עובדים בשביל השכר ולא בשביל הפרס"
השמות בהלכה
1 כפי שאנו נחשפים לראות שאבותינו אברהם ושרה וכן יעקב שונו שמותם ע"י הקב"ה וכן שמות השבטים נקבעו שמותיהם עם משמעות לשמם האם שנוי השם בא לשנות את מצבו של האדם על דרך של שנוי מזלו או שזה משהו סגולי מאגי מיסטי שאין אנו מבינים בו מאומה ואין לנו כל הוכחה על נכונותם אבל קל יותר להאמין בהם ולהאחז בהם או שמא יש בזה שפע אלוהי על אותם חשוקים שהיו מחוברים בדעתם ומהותם אל ידיעת ה" ומציאותו פאן נוסף,
האם יש בזה לימוד על הצד האליגורי?