עקדת יצחק-התקרבות לקב"ה ע"י שחיטת היצרים הבהמיים של האדם
תמלול לא ערוך
קראנו את פרשת השבוע וירא ויש לנו את מה שנקרא עקדת יצחק. בשעה שכבר יצחק עקוד על המזבח, אז נאמר ככה: וישלח אברהם את ידו, כשכבר יצחק עקוד על גבי המזבח ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. ויקרא אליו מלאך השם מן השמיים ויאמר: אברהם, אברהם. ויאמר: הנני. ז"א בהתחלה קיבל נבואה לצאת לדרך לעלות את יצחק לעולה ואחרי שלושה ימים שהוא הלך בדרך והוא נכון לבצע את הדבר הזה, והנה הוא עומד לבצע את הדבר הזה, שוב מראה נבואה.
אבל הפעם רבותי, שימו לב, זה לא בחלום. בד"כ כל נביא, חוץ ממשה רבנו, הנבואה היא תרדמה או בחלום. וכאן דיבור אלוהי כשהוא לא בחלום. לכן רבנו כותב שאברהם אבינו ברגע זה, במעמד הזה הגיע לדרגה גבוהה כמו שמשה רבנו, כבר רק לרגע זה שפנים אל פנים מדבר בו. רק לרגע זה, בגלל דרגה של משה רבנו. שהרי הוא לא נרדם והוא אל זה, והנה הקדוש ברוך הוא מדבר איתו. ויאמר: הנני. ויאמר: אל תשלח את ידך אל הנער, ואל תעשה לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חסכת את בנך את יחידך ממני. טוב, אז ברוך השם. עכשיו, אין עוד, לכאורה כל העסק הסתיים. אבל לא, העסק לא הסתיים. מה קרה? וישא אברהם את עיניו, וירא והנה אייל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האייל ויעלהו לעולה תחת בנו. כלומר, לכאורה אברהם אבינו שברוך השם הנה כעת רווח לו, יצחק ניצל ואין, הוא לא זבח את יצחק. במקרה ראה אייל לקח את האייל אמר, אם כבר נשחט קורבן בהמה לקדוש ברוך הוא. הוא שחט. אבל מה שימו לב, בהמשך, בהמשך, ויקרא אברהם שם המקום ההוא השם יראה, אשר יאמר היום, בהר השם יראה. כלומר, המקום הזה יהיה מקום של עלייה להיראות לפני השם, מקדש, קרבנות. מה קרה? בגלל הדבר המזדמן והמקרי הזה שראית אייל והקרבת, אז בגלל זה המקום הזה צריך להיות משודרג, בית מקדש, להראות להיראות בפני השם, בהר השם יראה. מה קרה? מה פתאום? בגלל כל הדבר המקרי הזה? תכף נראה. ויאמר, בי נשבעתי השם כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חסכת את בנך, את יחידך. עכשיו, כי ברך ואברך וארבה ארבה את זרעך ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים, ויראה זרעך את שער... ויברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי. כלומר, כאילו ההגד הזה נאמר לו לאחר שאברהם אבינו אמר, כאן יהיה בית אלוהים. למה? ברגע שהמלאך אמר לו אל תשלח ידך לנער, יכל המלאך לומר לו: בי נשבעתי נו השם, כיוון שהגעת לדרגה גבוהה כזאת לא חסכת את בנך, את כבודך ממני, אז אני נשבע לך שאני אציל את זרעך לדורות. למה ההגד הזה נאמר, רק לאחר שבמקרה אברהם ראה אייל ושחט אותו, וקבע שהמקום הזה יהיה בית מקדש לעתיד לבוא. אז באה השבועה הזו. מה משמעות הדברים האלה? עכשיו, בואו תסתכלו רבותי. אומר המדרש, וירא והנה אייל. רבי עזר אומר, מן ההרים בא שהיה רועה שם. כלומר, במקרה אייל מזדמן. רבי יהושע אמר, מלאך הביאו מגן עדן ותחת עץ החיים. טוב, אז זה כבר אייל מסוג אחר. וירא והנה אייל, רבי זכריה אומר, אותו אייל שנברא בין השמשות היה רץ ובא להתקרב תחת יצחק, והיה ישמאעל עומד ומשתה בו, ומסתירו. כלומר, לפי מה שרבי זכריה אומר, הוא אומר: זה אייל שנברא מבין השמשות. תראו, אפילו בין השמשות. למה לא נברא רבותי, בין בעלי החיים ביום שישי? אלא בן השמשות. הוא נברא בן השמשות ולא עוד אלא איך קוראים? היה רץ ובא להתקרב תחת יצחק. שימו לב, האייל הזה רץ כדי להגיד לאברהם, קח אותי במקומו, קח אותי במקומו. אז קח אותי במקומו. עכשיו, כדי לבטל קורבנות היה ישמאעל עומד ומשתה אותו ומסתירו. כלומר, מונע מהאייל להגיע ליעד ולהחליף את יצחק, כן. כדי לבטל קורבנו של אברהם אבינו ונאחז בשני קרנותיו בין האילנות. שנאמר, וישא אברהם את עיניו, וירא והנה אייל. מה עשה האייל? פשט את ידו ואת רגלו בכפיתו של אברהם. כלומר, מת להיכנס לשחק להיות קרבן, כן. וראה את האייל ולקח אותו והתירו, והקריבו תחת יצחק. שנאמר, וילך אברהם ויקח את האייל ויעלהו לעולה תחת בנו. תיאור דרמתי, מאוד מאוד מעניין ומרתק. עכשיו שימו לב רבותי, מדרש הגדול תימני. דעו לכם, אנחנו מוצאים פנינים יקרות במדרשים של יהודי תימן כי הם היו אמונים על שיטת רבנו. אז במילה אחת, בשתי מילים, מאירים לך עולם ומלואו, כן. אז במדרש הגדול נאמר ככה שימו לב: אמר לו אל תשלח את ידך לנער, ואל תעשה לו מאומה. וישא אברהם את עיניו. תראו מה הוא אומר המדרש הגדול, אמר לו המלאך חזור לאחוריך. תסתכל אחורה. תסתכל אחורה. נכנע לאחוריו וראה והנה אייל אחר. כלומר, זה לא במקרה אברהם הסתובב וראה אייל אלא בהגד הנבואי אמר לו אברהם עד כאן, סיימת את ניסיונך, עמדת בניסיונך אל תשלח ידך לנער. תסתכל אחורה, אתה רואה את האייל? עכשיו תבין מה זה נקרא ועליהו לעולה. אין הקדוש ברוך הוא מתכוון שהאדם ישחט את עצמו או ישחט את בנו, אין דבר כזה. אלא דע לך כל אדם ואדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו. אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. לכן, אני דע לך מונח ביסודה של הבריאה שכל אדם ואדם אשר ירצה להתעלות לשם, וכיוון שיש לו נפילות הרי האייל הוא בהמה, והיצרים של האדם הם יצרים בהמיים. אז כל אימת שהאדם יחטא יביא קורבן בהמה, יתוודה ויאמר לקדוש ברוך הוא, בשעה שאני עברתי את העברה אני הייתי בהמי, ראש קלבסה. את הבהמה יש להקריב, זה מבין השמשות. כך כשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם כבר אז קבע את תורת הקורבנות. קבע את תורת הקורבנות. לכן מבין אברהם אבינו, אה, אם ככה אז המקום הזה זה הר הבית, זה בית המקדש, זה תורת הקורבנות ואז בא ההגד הנוסף בי נשבעתי נאום השם. מה זה בי נשבעתי? מה הקדוש ברוך הוא נותן על בלאנקו שתמיד... את עם ישראל. כי לעם ישראל יש מנגנון שמאפשר לו חזרה בתשובה, חזרה בתשובה. וכאן יש הסתעפויות רבותי במדרשים, על האייל כקורבן יחיד. על האייל כקורבן של האומה. על השופרות, על מעמד הר סיני, על הגולה. אין לנו זמן. אם הייתי קורא לכם הייתם מתפעלים מכל המבנה הזה. אבל לדעת רבותי, לדעת רבותי שבאמת לא הקדוש ברוך הוא שינה את דבריו. הוא אמר ועליהו לעולה, אמר ועליהו לעולה. ורצה הקדוש ברוך הוא בניסיון הזה ללמדנו, איך אדם מתעלה ולכן רבותי, יש תהום פעורה בין מה שאדם מבין בתורת הקורבנות. הוא חושב, האדם ההמוני או אפילו לא ההמוני, כמו שרבנו אומר במורה נבוכים חכמים שהם בעיניהם חכמים. הוא נותן קורבן לקדוש ברוך הוא, כבר נתן לו קורבן. הקורבן רבותי זה ההתקרבות של האדם לבורא עולם. איך ההתקרבות נעשית? על ידי זה שהוא שוחט את יצריו הבהמיים. הבהמה מסמלת את הבהמיות שבאדם. ושחיטת הבהמה היא שחיטת היצרים הבהמיים. איך שאדם יוכל לדבוק בצורת עולמים, להתקרב לבורא עולם. אז הוא עולה, אז הוא מתעלה, זה תורת העולה. זה תורת עלות האדם. זה תורת שלמות האדם. ומשום כך רבותי, אין סתירה בין מען דה אמר שאומר, נזדמן לו אייל ובין מען דה אמר שאומר בין השמשות. באמת נזדמן לו אייל זה אמת. הבן השמשות רבותי זו הקביעה האלוהים לאדם לאחר בריאת האדם. כי כיוון שאין דבר כזה שהאדם לא יחטא שיש לו מנגנון איך לכפר, איך לשוב בתשובה, זה מה שיש. ולכן רבותי אותם אלה שמפרשים כפשוטם את האגדות האלה דנים ואומרים, אז רק רגע, אם האייל הזה נברא בין השמשות, והוא שם כל הזמן, מה עם המבול? אז אמרו רגע המבול לא היה בכל העולם. אז אמרו, אבל אם המבול היה בארץ ישראל איך הוא שרד את המבול? ודנים, וכל מיני דיונים וכו'. לפי הפרשנות שלנו, את הדברי אגדה אין לנו שום קשיים זה אייל שנזדמן. אבל המסר הוא שכבר מבין השמשות נקבעה תורת הקורבנות כמנגנון של חזרה בתשובה וכפרה כדי שהאדם כל הזמן ישמור על מסלול של התעלות והתקרבות לבורא עולם.