וישב התשע'ח, הקשר בין ירידת יוסף למצרים לבין הצהרת נשיא ארה'ב על ירושלים כבירת ישראל

לא הרי דרגת החומרה של מחיקת שם ה' כדרגת החומרה של פסוקים שנכתבים בעלונים, האם זה יכול להצדיק איבוד בידיים?

מהו הפתרון הראוי ע"מ לצמצם את הפגיעה בכתבי הקודש המופקים מידי שבוע בכמויות רבות מאד ומוצאים דרכם להתגולל ברחובות?

האם ניתן להתייחס אליהם כפירות שביעית או מעשר שני ולהעביר אותם ליד פחי האשפה בדרך גרמא כשהם ארוזים בשקיות נפרדות?

באלו נסיבות יצאו ידי חובת קריאה בתורה למרות שלא קראו מס' פסוקים הנדרש וכיו"ב?

מה על הציבור לעשות אם מנין העולים היה בהתאם להלכה אך טעו וקראו שלא עפ"י חובת היום? 

וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס

 וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה.