פסיקה מחייבת
1. מניין קיבל השו''ע סמכות פסיקה כל כך נרחבת?
2. האפ פסיקת השו''ע מחייבת כולם?
3. האם רשאי אני להתפלל לפי נוסח בתכלאל קדמונים?
שאל השואל ואמר שאתמול בלוויה של הגאון הצדיק הרב שטיינמן זצ"ל היה קידוש השם גדול מאוד. אפילו אנשי תקשורת שהם לא קרובים לתורה ומצוות סיקרו את הלוויה והתעניינו בכל מה שהתרחש ובמיוחד כשהקריאו את הצוואה של הרב. בכל זאת, הוא שואל, האם לא נעברו שני כללים: כלל אחד, של ביטול תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן, והשני שהרב ציווה לא להספידו, וכן לא להשתתף בלוויה, די בעשרה וכיוצ"ב.
ובכן, ראשית צריך באמת לומר שמדובר באישיות דגולה מופתית מיוחדת במינה.שכן למרות גדלותו בתורה היה ענוותן גדול מאוד, צנוע מאוד, פשוט מאוד, אוהב הבריאות וגם עם הרבה, הרבה חכמת חיים. עם הרבה הרבה שקילות, וגם עם הרבה עשייה למען מוסדות תורה. ממש באופן אישי ופיזי טרח והגיע לגבירים כדי לאסוף כספים ולתת למוסדות תורה ולהעמיד אותם כדי שיוכלו להתקיים. וכאמור, לא החזיק טובה לעצמו כלל ועיקר. והגדלות שלו היא שלמרות שאצל אחינו האשכנזים, מאוד מטפחים את כבוד התורה ואת גדולתם של גדולי התורה. למרות הכל, השכיל הרב והצליח לשמור על פשטותו ועל ענוותנותו ועל צניעותו ועל אהבת הבריות שלו, ללא הבדל במי מדובר. זוהי גדלות של איש אשכולות, זה משהו מיוחד במינו.
ואשר לשאלה, באמת בעניין ביטול תורה של תלמוד תורה של בית רבן, בשולחן ערוך סימן שס"א יורה דעה, סעיף א', נאמר שמבטלים תלמוד תורה להוצאת המת, עד שישים ריבו. כלומר, אנחנו רואים שתורת ישראל נותנת כבוד עצום לאדם שנפטר, ועד כדי כך אפילו שישים ריבו משתתפים בלוויה ומבטלים תלמוד תורה לצורך כך, אולם התלמוד תורה שאמור כאן, הם עוסקים בתורה, כמו אברכים, כמו בני ישיבות, אלה מבטלים תלמוד תורה להוצאת המת. אבל בסוף ההלכה נאמר, ותינוקות של בית רבן אין מתבטלים כלל. כלומר, יש הבדל בין תלמוד תורה של הגדולים ובין תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן שמרן פסק שאין מבטלים כלל . ומכאן השאלה של השואל, שהוא אומר, לכאורה למה ביטלו אתמול גם תלמוד תורה של בית רבן.
אכן באמת, כבר עמדו על כך כמה מן הפוסקים, שהרי הגאון מווילנא כתב בהקשר להלכה הזו, שלמדנו בגמרה במסכת שבת שאין מבטלים תלמוד תורה של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש. אז לכאורה היו צריכים להימנע מלבטל תלמוד תורה בזמן ההלוויה הזאת. תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן. אולם כבר הרב עובדיה יוסף בשאלות ובתשובות יביע אומר חלק ב' אורח חיים סימן כח' או ט, דן במוסר העבודה של העובדים, ובמיוחד מלמדי תינוקות של בית רבן שלא ילמדו בלילה, ושלא יתפללו סליחות בלילה, כדי שיוכלו ביום ללמד בצורה הנכונה והמדויקת . למרות הכל הוא מביא כאלה אשר לימדו זכות על אלה שמבטלים תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן כשמדובר בגדול הדור . כשמדובר באנשים גדולים שצריך לכבד כבוד התורה . כלומר, זהו מנהג, זהו מנהג שהתפתח כדי לטפח את העניין של כבוד תורה. אבל מצד הדין לכאורה אסור לבטל תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן. אבל כאמור זהו מנהג שכבר לימדו עליו זכות.
לגבי השאלה השניה בנוגע להספד, אכן מצאנו גדולי עולם שמצווים שלא להספיד אותם, ולמרות הכל הנודע ביהודה הספיד את פני יהושע למרות שציווה שלא להספיד אותו, כי אמרו שמדובר בגדול מאוד מאוד בתורה שצריך ליידע את הציבור, והציבור צריך לדעת ולחלוק כבוד לתורה, ולכן לא שומעים לו, למרות שמצווה לקיים דברי המת. בזה לא שומעים לו. ולכן הרב הגאון חיים קניבסקי שליט"א, שהוא איש הלכה גדול, הורה שלא לציית לו בעניין הזה, וכן שיש לכתוב עליו תארים ומאמרים, לא כמו שהוא ציווה. אבל רואים מהצוואה של הרב זצ"ל, שהיה ענק רוח. כי לא מדובר בדברים שנאמרו סתם, אלא דברים אמתיים. כך הוא הרגיש, שלא רצה שיקראו לו צדיק, ושלא ייתנו לו תוארי כבוד. שמספיק בלוויה בעשרה. דברים שבאמת תואמים את אישיותו ואת את אורח חייו. וידוע הבית שלו פשוט בפשוטים. היה יושב על גבי מיטה בלי מזרן ועל גבי כסאות פשוטים שבפשוטים, למרות שכאמור היה מקיים עולם תורה גדול מאוד, ולכן צוואתו היא כנה, ואינה מן השפה לחוץ. אבל כאמור יש מצווה לכבד את התורה ולכן מורים... שלא לשמוע במקרה כזה לצוואה. כמובן משתדלים למעט. גם מורי ז"ל ציווה שלא יספידו אותו, וחרגנו מן הצוואה. הספדנו אבל לא הרבינו, כי כאמור, גדולים כאלה חייבים לחשוף אותם לפני הציבור. חייבים לזעזע את הציבור באובדנם.
מי יתן לנו חליפתם. מי יתן לנו תמורתם, באמת מאור גדול נסתלק מאיתנו. צריכים אנו להתפלל שהקדוש ברוך הוא יזריח לנו מאורות כאלה במקום המאור הגדול הזה שנתבקש לישיבה של מעלה. תהיה נשמתו של מורנו ורבנו צרורה בצרור החיים.
1. מניין קיבל השו''ע סמכות פסיקה כל כך נרחבת?
2. האפ פסיקת השו''ע מחייבת כולם?
3. האם רשאי אני להתפלל לפי נוסח בתכלאל קדמונים?
דואג האדומי, אחד משריו הבכירים של שאול המלך, דוגמה במקורות חז"ל להולך רכיל שגרם לשפיכות דמים. במסכת סנהדרין נמנה דואג כמי שאין לו חלק לעוה"ב ושם גם מתוארים גדולתם בתורה של דואג ואחיתופל.
במדרש שוחר טוב מתוארים דואג ואחיתופל כראשי סנהדראות שנכשלו ונדרדרו לגהנם. בפיהמ"ש תחילת מס' חולין מונה הרמב"ם את דואג ואחיתופל והתנא אלישע אחר יחד עם ישו הנוצרי שר"י.
מתוך סמינריון נוער יהדות תימן קיץ תשע"ז ביד בנימין
בעלון של הליכות עם ישראל לפני כשנה, הוקדשה יריעה נרחבה מהעלון לזכרו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והדבר כמובן חשוב להנציח זכרם של צדיקים, אך ברצוני לשאול, מדוע לא הוזכר דבר מפטירתם בשנה האחרונה של תלמידי חכמים חשובים נוספים, שהשתייכו בעיקר לחוגים החרדיים- ליטאים ??
(ולא אנקוב כאן בשמותיהם, שמא אשמיט מי מהם)
האם רק משום שהם לא השתייכו לחוגים של "הליכות עם ישראל" או שישנם סיבות אחרות ??
הרב רצון ערוסי יוצא להגנת הרבצ"ר החדש וחושף את צביעות המבקרים. "תראו איפה יש הכי הרבה הטרדות מיניות ומי חי עם ידועות בציבור".
פורסם לראשונה באתר ערוץ 7
האם יש להחיל על יום שכזה את כללי התענית האחרים. דהיינו, קבלת התענית מבעוד יום, קריאת פרשת "ויחל" ועוד?
היש להבחין בין התעניות השונות, כמו יום הכיפורים או הצומות שתקנו חכמים עקב החורבן לבין תעניות יחידים?
עשרה מישראל שקבלו עליהם הצום מבעוד יום, האם יזכירו בתפילה "ביום צום התענית הזה" ומה יהיה סדר תפילת המנחה?
מה המקור שלעתיד לבוא יפסקו כרבינו?
ראיתי את הרב מזכיר זאת בכמה שותים.
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.
הרצאה מרתקת ע"פ שיר חרוזים על מידות ההנהגה ברוח דמותו של הרמב"ם, על רעיית צאן ופרשת ילדי תימן.
ההרצאה הועברה בערב השקת הספר משלי משה - דברי הגות בשירה לספר משלי. מאת המשורר משה קודעי בהוצאת מכון מש"ה.
"ר' משה ניחון בחכמה ובכושר חריזה, ואחת היא מטרתו, מטרת קודש, להנגיש ספרי חכמת הקודש ללבם של רבים, לרבות בני נוער ... הוא למעשה ממשל משלים למשלי שלמה, כדי שחכמת שלמה תושג במוחות רבים, ותחדור ללבותיהם. ובכשרון החריזה והחכמה שיש לו, הוא עושה זאת בצורה מוצלחת." מתוך דברי ברכה של הרה"ג רצון ערוסי לספר.