צום יום הכיפורים ליולדת ולמעוברת
1 אני שבוע לאחר לידה. מה לעשות בצום יום הכיפורים? התינוק רק יונק.
2 מה לעשות בחודש תשיעי בצום יום הכיפורים?
שאל השואל מהי עמדת משפט התורה לגבי פסק דין של בית הדין הצבאי אשר לא הסכים להרשיע את המחבל הערבי בניסיון להריגה, בטענה שכיוון שהוא דקר את אותה אישה יהודיה דקירה אחת והסכין נשברה ונפלה על הרצפה. ואין אנו יודעים אם כוונתו היתה להרוג, או אין כוונתו להרוג. ולכן, אפשר להרשיע אותו על חבלה וכיוצ"ב אבל לא על ניסיון הריגה. מה עמדת התורה בעניין זה?
ברור שאין המשפט העיברי מסכים כלל ועיקר להכרעה זו. ונסביר את הדברים.
מבחינת העבירה הפלילית כשאדם חשוד בניסיון בהריגה כמו בכל עבירה פלילית צריך להוכיח שני דברים: את עצם המעשה ואת הכוונה הפלילית. לא די שהאדם עשה מעשה, צריך להוכיח שהיתה לו כוונה פלילית בעניין. אז ורק אז הוא מורשע בפלילים באותה עבירה שרוצים להרשיע אותו. היה ואין לבית הדין הוכחה על כוונתו הפלילית, לא יורשע באותה עבירה. זה יסוד מוסד גדול מאוד בדין הפלילי.
גם משפט התורה מסכים לדבר הזה. אבל כאן בדיוק ההבדל בין משפט התורה ובין גישתו של אותו הרכב בבית הדין הצבאי.
יאמר משפט התורה, טרוריסט לא נקרא עבריין פלילי, אלא לוחם. יש מלחמת טרור. והרי אנו רואים את המלחמה הזו בעינינו כבר עשרות שנים. הטרוריסטים באים בכל מיני דרכים, אם זה בסכינים, אם זה בנשק, אם זה ברכבים ומחבלים מתאבדים במסעדות ואוטובוסים. זהו טרור! זוהי מלחמה! ולכן, כל שהאדם בא וצועק "אללה ואכבר" ודוקר, הוא לא יחיד, אנו רואים את זה כשיטה של אותם טרוריסטים, ומשום כך די בכך כדי לזהות את האדם הזה כטרוריסט. כי זה סגנון הטרוריסטים.
עלינו לדעת שבתחום הפלילי, להבדיל מדיני מלחמה, גם אז יש מה שנקרא להרשיע עבריין על בסיס שיטה. כי אם רואים שהוא מתנהג בדפוס שיטתי מסויים, אז זה כבר מסביר אותו. זה נקרא הוכחת שיטה. כאן מעין זה, הרי אנו רואים את דפוס הטרור מהסוג הזה לא על ידי אחד ולא על ידי שניים, אלא על ידי עשרות אם לא מאות. ולכן, אין צורך להתאמץ כדי לדעת שמדובר כאן בטרוריסט מסוג מסויים. ולכן, בדיני מלחמה בוודאי ובוודאי יש להרשיע אותו.
אפילו גם אם לא היינו דנים בדיני מלחמה, יש כלל שנקרא "בית דין עונשין שלא מן הדין", בהוראת שעה.
כשבית דין רואים שיש דפוס התנהגות מסויים של עבריינים שמאיימים על שלום הציבור, אף על פי שבאותו דפוס פעולה לא נשלמו כל היסודות הפליליים שעל פיהם ניתן להרשיע, בא הכלל "בית דין ועונשין שלא מן הדין". כלל זה הוא הוראת שעה שתפקידו לבלום את העניין הזה שאותם פושעים מנצלים אם אפשר להגיד את הלקונה, ומתנהלים בדרך הזו ופוגעים בשלום הציבור. אזי, המשפט חורג מכלליו ואז כבר אין הולכים לפי הכללים הראייתים המקובלים והנדרשים בדין הפלילי.
למשל, יהושע הרג את עכן במעל בחרם הממון לא על פי דין הפלילי. שהרי לא היו עורכי דין. לא היו עדים. אמר הרמב"ם זה מדין הוראת שעה "בית דין מכין ועונשין שלא מן הדין". ואז מקבלים אפילו עד אחד. אפשר אפילו בהודעת פיו, שהוא מודה באשמה. כל זה בשונה מהכללים הרגילים. כי זה מה שנקרא הוראת שעה, יש ניסיון לגדור גדר. יש ניסיון להגן על שלום הציבור ולכן חורגים מן הכללים ופועלים בשביל להגן על הציבור שלא יהיו קורבנות נוספים.
הדבר פשוט, שהתופעת "טרור הסכינים", שכבר זכתה לשם משלה, מסכנת את שלום הציבור. משום כך אין צורך לפעול בכללים הפליליים המדוקדקים.
יתרה מזו, אחרי שהוכרע הדין שאין להרשיעו בניסיון הריגה אלא בחבלה, אך לא ניתן עדיין גזר הדין, הפרקליטות ביקשה לפתוח את הדיון מחדש כי נתגלתה ראייה שאותו פושע הודה בחקירותיו שהוא בא להרוג. ואמר בית הדין, אחרי שכבר זיכינו אין אפשרות לפתוח מחדש. בדין הרגיל הדבר נכון, אבל בדין של הוראת שעה אין את הכלל הזה. כי כאמור, בית דין שפועל בהוראת שעה רואים לנגד עיניהם כמטרה עיקרית את ההגנה על שלום הציבור ובלימת עבריינות מסוכנת כזו.
נתפלל לבורא עולם שיחון את המנהיגים והשופטים, להשכיל לשלב את עמדת משפט התורה במערכת המשפט ולהושיע את העם מתופעות מעין אלו, ולקיים "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
1 אני שבוע לאחר לידה. מה לעשות בצום יום הכיפורים? התינוק רק יונק.
2 מה לעשות בחודש תשיעי בצום יום הכיפורים?
שלום לרב 1- האם זה נכון שמנהג התימנים ליתקוע 71 קולות ולא 101 קולות שופר? (מה הטעם לכך?) 2- איך לנהוג בעת ברכות השופר בעמידה או בישיבה? 3- האם נכון לומר קודם כל את ויהי רצון ואחרי זה את הברכה או שזה לא משנה? שנה טובה וגמר חתימה טובה
בבית הכנסת שלנו יש בחור בעל יכולות קוליות גבוהות, והקהל מאוד נהנה לשמוע אותו קורא חלק מקטעי התפילה בימים נוראים, בעיקר את אלה שנהוג לפייט בהם. אותו בחור, מגיל מאוד צעיר הלך במסלול של חזנות ופיוט לאור כשרונו הרב, ובבגרותו אף למד בישיבה גבוהה. בשנות התבגרות שלו, לצערנו, סטה מדרך תורה ומצוות. כיום הוא בין עשרים לערך, ובגלל אהבתו לחזנות ולפיוטי הימים הנוראים, הוא מגיע לתפילות הימים הנוראים. האם מותר שבחור זה בימים נוראים יקרא קטעים מסוימים של התפילה, במקום שליח הציבור, כאשר הוא אינו שומר תורה ומצוות?
מדוע שעיר המשתלח מכפר על כל ישראל אף ללא וידוי אישי וחזרה בתשובה?
שלום הרב!
מסכת ראש השנה דף לח עמוד ב אמרינן הוא (החזן) אומר ברוך הבא והם (הציבור) בשם ה שאלתי היא מובא בקהילות יעקב סימן יא את הרב ממזריטש שאומר שהציבור לא מתכוין להוציא את החזן במילים בשם ה לכן החזן אומר בשם השם ובקהילותינו המנהג פשוט שהחזן לא אומר. איך מתרצים?
כיצד מתייחסת ההלכה לארועים הבאים:
1) התייצבותו של ראש הממשלה בבית המשפט?
2) הסקירה התקשורתית על כניסתו לכלא של ראש הממשלה לשעבר?
האם לפי ההלכה נכון היה שרה"מ נתניהו הופיע אתמול בבג"ץ ועמד כשהשופטים נכנסו ודיבר בפניהם כאילו הוא היה אחד הנטבעים. והאם נכון שרה"מ לשעבר מר אולמרט שהיום אמור להיכנס לבית הסוהר שהודיעו שהתקשורת האלקטרונית והרדיופונית ילוו את הכניסה הזו בשידור חי.
חל יוה"כ ביום שישי לאבלו מותר לרחוץ פניו, ידיו ורגליו בלבד. האמנם? מה יעשה, אם כן, אבל שגופו מדיף ריח קשה של זיעה? מתי ירחץ האבל הקם מן 'השבעה' בערב יוה"כ אשר חייבים להלכה להוסיף בו מן החול על הקודש? האם רגל אחרי רגל מבטל גזרת 'שלושים', מה ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע?
אבקש לקבל בהקדם זמן תקיעת שופר במוצאי יום הכיפורים הבעל"ט.
תודה
היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?
צדק חייב להראות ולא רק להעשות, האם ישנה התנגדות בתורה לכלל חשוב זה?
שלא כבדיני אישות שיש להתחשב בכבוד בעלי הדין, היש מניעה להחיל פומביות הדיון לפחות בדיני ממונות?
מה משמעות פומביות הדיון לפי תורת ישראל, האם גם לפתוח דלתות בית הדין לסיקור ע"י התקשורת?